מקס פון סידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס פון סידוב, (2006)

מקס פון סידובאנגלית: Max von Sydow; נולד ב-10 באפריל 1929) הוא שחקן קולנוע שבדי, מועמד שני פרסי גלובוס הזהב, פרס אמי ושני פרסי אוסקר על תפקידיו בסרטים "פלה הכובש" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידוב נולד בתור קארל אדולף פון סידוב למשפחה מהמעמד הגבוה בעיר לונד, שבדיה. אביו קארל וילהם פון סידוב עסק באומנות האתנולוגיה והיה פרופסור לתרבות האירית והסקנדינבית ב"אוניברסיטת לונד", אמו בארונס גרתה הייתה מורה בבית ספר מקומי. סידוב גדל בתור מאמין בזרם הנוצרי פרוטסטנטי הלותרניזם ולאחר מכן הפך לבעל השקפות אגנוסטיות.

בהיותו תלמיד בית ספר הקים סידוב ביחד עם חבריו חברת תיאטרון חובבנית בה הופיע סידוב לראשונה. סידוב נסע ב-1948 ללמוד בתיאטרון הלאומי השבדי, "תיאטרון הדרמה המלכותי" שבסטוקהולם, שם הופיע במחזות ובסרטים מקומיים שלוש שנים.

בשנת 1951 התחתן סידוב עם השחקנית קרסטין אולין, לזוג נולדו שני בנים קלאס והנריק שאף הופיעו עמו בסרט "הוואי". סידוב ואולין התגרשו בשנת 1996. שנה לאחר מכן נישא סידוב בפעם השנייה, למפיקת הקולנוע הצרפתייה קתרין ברלט, לשניהם נולדו גם כן שני בנים אייבן וסדריק. ב-2002 קיבל סידוב אזרחות צרפתית.

התחלת הקריירה בשבדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה שלו החל סידוב תחת חסותו של המנטור שלו גדול במאיי שבדיה אינגמר ברגמן אותו הכיר כשעבר להתגורר בעיר מאלמו, סידוב זכה לפרסום בעקבות הופעתו המרשימה בסרט "החותם השביעי", סרט בו נחשף סידוב לראשונה בתור אנטוניוס, אביר בימי הביניים העושה את דרכו חזרה לביתו, אחרי שנים של קרבות במסעות הצלב. הסרט נחשב עד היום לאחד הסרטים השבדים הטובים בכל הזמנים. סידוב השתתף מ-12 מסרטיו של ברגמן כשהבולטים ביניהם היו: "תותי בר", זוכי פרס האוסקר "מעיין הבתולים", "מבעד לזכוכית האפלה" ו"בושה". סרטים שבדים נוסף בו הופיע סידוב, לא תחת בימויו של ברגמן היה "מהגרים", סרט שהיה מועמד לחמישה פרסי אוסקר, סידוב אף הופיע בסרט ההמשך "הארץ החדשה" וב"טיסתו של הנשר" שהיה גם כן מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר.

את קריירת המשחק העשירה שלו בהוליווד החל סידוב בדרמה הביוגרפית מועמדת חמישה פרסי האוסקר של ג'ורג' סטיבנס "הסיפור הגדול ביותר שסופר אי פעם", המביאה את סיפורו של ישו מנצרת, החל מלידתו ועד למותו כקדוש המכפר על חטאי האנושות כולה. בסרט לוהק סידוב לדמותו הראשית של ישו. שנה לאחר מכן זכה סידוב למועמדות לפרס גלובוס הזהב על הופעתו בסרט "הוואי".

שנות ההצלחה ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידוב העלה את מעמדו כשחקן למעמד של כוכב בהוליווד ב-1973 בעקבות הופעתו המרשימה בסרט האימה הקלאסי "מגרש השדים", בסרט גילם את האב לנקסטר מרין, מומחה לגירוש שדים אשר מוזמן לביתה של כריס מקניל כדי לגרש את השטן שנכנס אל גופה של בתה רייגן. סידוב הופיע גם בסרט ההמשך "מגרש השדים 2" שנחל כישלון חרוץ.

בשנות ה-70 שיחק כקצין נאצי בדרמה הבריטית "מסע הארורים", המבוססת על ספר הביוגרפי הטראגי אודות ספינה ובה 973 יהודים שנשלחו לארצות הברית על ידי הנאצים בניסיון לשפר את יחסם הציבורי בפני העולם.

את שנות ה-80 פתח סידוב בהופעה בשיחזור סרט המדע בדיוני המבוסס על הקומיקס משנת 1930 "פלאש גורדון" וגילם את דמותו של הקיסר מינג האכזר, שליט כוכב מונגו. ב-1983 נבחר סידוב לשחק לצד שון קונרי בסרט הבלתי הרשמי בסדרת "ג'יימס בונד", "לעולם אל תאמר לעולם לא". בסרט הופיע בדמותו הבדיונית של ארנסט סטאברו בלופלד.

סידוב השתתף בתפקידים קטנים בסרטים "חולית" דייוויד לינץ' בו גילם את ד"ר קיינס ו"חנה ואחיותה" של וודי אלן. סידוב הספיק לשחק גם לצידו של ארנולד שוורצנגר בסרט ההרפתקאות "קונאן הברברי" וגילם את דמותו של המלך אורסיץ', שליט ארץ אופיר השוכר את שירותיו של קונאן כדי להחזיר לחיקו את בתו שנחטפה על ידי טולסה דום (ג'יימס ארל ג'ונס).

בשנת 1987 הפך סידוב לשחקן הקולנוע השבדי הראשון בהיסטוריה שמקבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור תפקידו כלייספר, מהגר עבודה שבדי בדנמרק בדרמה הדנית של בילה אוגוסט "פלה הכובש".

סידוב השתתף בעיבוד הקולנועי לספר האימה "דברים שצריך", סידוב אף הופיע בדרמה העתידנית "השופט דרד" בדמותו של השופט פארגו. את חותמו במהלך שנות ה-90 השאיר סידוב ב-1998 במשחקו בדרמה הספרותית "לחלום אותך" שם הופיע בתור מלאך טוב לב אשר מבשר לגיבור הסרט כריס נילסן הנחשב למת שאהובתו אנני גם היא מתה ונמצאת בגיהנום.

ב-2002 לוהק סידוב לתפקיד ראשי בסרטו של סטיבן ספילברג "דו"ח מיוחד" וגילם את למאר ברג'ס, מנהל המחלקה לקדם פשע וממציא השיטה לחיזוי פשע עתידי. ב-2007 השתתף סידוב בחלק השלישי בסדרת קומדיות הפעולה "שעת שיא", בנוסף שיחק בדרמת המופת הצרפתית "פרפר ופעמון הצלילה" שם גילם את אביו של ז‘אן־דומיניק בובי, עורך מגזין האופנה "אל" שלוקה בשבץ פתאומי. סידוב שיחק במותחן של מרטין סקורסזה "שאטר איילנד" ב-2010, בסרט גילם את דמותו של ד"ר ג'רמיין נהארינג. בשנת 2012 היה סידוב מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בעיבוד הקולנועי לרומן "קרוב להפליא ורועש להחריד".

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]