גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

גאון הוא כינוי לאדם הנחשב לבעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד. המילה הייתה במקורה תואר כבוד מופלג ביהדות שניתן לראשי ישיבות ולגדולים בלימוד התורה. השימוש בה התפשט לתחומים אחרים בעברית החדשה, כמקבילה למילה הרומית genius שמשמעותה המקורית קשורה ליצירתיות ולא לידענות.

הגדרת הגאונות כתכונה אנושית הניתנת למדידה ולא רק כתואר כבוד, והניסיון להגדיר גאונות ולחזות אותה, הם רעיונות שמקורם במאה ה-19, עם עליית תחומי הפסיכולוגיה והפסיכומטריה. במהלך המאה ה-20, נסיונות לקשור בין תוצאות גבוהות במיוחד במבחני אינטליגנציה לבין יצירתיות והשגים יוצאי דופן לא עלו יפה. אין כיום הגדרה מוסכמת של גאונות, או הבנה ברורה של הגורמים המביאים להישגים בולטים.

בתקופה המודרנית זוכים אנשים בעלי יצירתיות ויכולת בתחומים שונים להכרה ולפרסום. זוכי תחרויות (כגון אליפויות שחמט) או פרסים מכובדים (כגון פרס נובל), אנשים שהגיעו להצלחה כלכלית בולטת המביאה למעמד ציבורי (כמו סטיב ג'ובס) ואף ספורטאים בולטים במיוחד (כמו מאראדונה) זוכים לעתים קרובות להתייחסות ציבורית כגאונים. אנשים שאינם בין החיים, שהישגים בולטים במיוחד נקשרו בשמם, מתוארים לעתים בדיעבד כגאונים, גם אם לא זכו להכרה כזו בימי חייהם. דוגמאות לכך הם המלחין וולפגנג אמדאוס מוצארט והצייר וינסנט ואן גוך. אישים אחרים בהיסטוריה זכו להכרה כגאונים כבר בימי חייהם עקב השגים חריגים במיוחד, בעיקר בתחומי המתמטיקה, המדע והפילוסופיה. דוגמאות בולטות הם לאונרדו דה וינצ'י, רנה דקארט, אייזק ניוטון, גוטפריד לייבניץ, קרל פרידריך גאוס ועמנואל קאנט.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "גאון" מופיעה כבר בתנ"ך וקשורה למילים גאווה וגאות (גאון הירדן). הצירוף "גאון יעקב" המופיע בתהלים, מ"ז, ה' מפורש כ"תפארת ישראל", והפך לתוארם של ראשי ישיבות בבל. בהמשך הפך "גאון" להיות תואר לראש ישיבה, וממנו נגזר שמה של תקופת הגאונים ביהדות. בעברית המודרנית הוענקה למילה משמעותה של המילה הלועזית בעלת הצליל הדומה genius[1].


הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרתה הנמדדת של גאונות המקובלת על פי רוב היא אדם בעל מנת משכל (איי קיו) גבוהה מ-140 [דרוש מקור] (אחד ל-250 אנשים באוכלוסיית העולם הכללית). עם זאת, ישנה מחלוקת חריפה מאוד אם מבחן התנהגותי אחד, הבוחן מגוון מצומצם של נושאים, יכול לעמוד על טיבה של יצירתיות או אינטליגנציה, או אם בכלל ישנם כלים אופרציונליים המסוגלים לאמוד גאונות. ההסכמה הכללית היום היא שמבחן האינטליגנציה מודד עוד מאותו הדבר ולא מסוגל לעשות הפרדה ממשית בין קטגוריות שונות של אינטליגנציה. למעשה, סביר להניח שרוב המאפיינים של המושג אינטליגנציה או גאונות אינם נכנסים למבחנים אלו.

מבחני אינטליגנציה וגאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחן אינטליגנציה הוא מבחן שנכתב על ידי פסיכולוגים. המבחן המקובל ביותר כיום הוא מבחן וקסלר למבוגרים או לילדים, אך ישנם גם מבחנים אחרים כמו מבחן סטנפורד-בינה ומבחן גארדנר, ואלו שונים באופן מהותי זה מזה. בעבר נערכו ופורסמו מספר מבחני אינטליגנציה לדמויות מפורסמות, וכך יצא שלמרילין מונרו יש יכולת שכלית גבוהה יותר מזו שמאפיינת את אלברט איינשטיין[דרוש מקור], על פי מנת המשכל. קיימות מגוון דוגמאות מסוג זה[דרוש מקור], והן מלמדות על חוסר היכולת הקיים לאמוד גאונות או להגדיר אותה היטב.

בעוד שמבחן האינטליגנציה מגדיר נבחנים בו כגאונים על פי ציון התקן שלהם באוכלוסייה באמצעות מתן ציון על פתרון סדרת שאלות, גאונות בפועל היא יכולת בלתי צפויה ובלתי מכומתת לפתור בעיות חריגות בדרגת הקושי שלהן. איינשטיין ניסח את תורת היחסות על ידי סדרת שאלות לא טריוויאליות שהגה במוחו ומציאת פתרונות לא שגרתיים ולא אינטואיטיביים[דרוש מקור], כאשר התוצאה השפיעה על האנושות כולה. יש לציין שפיתוח תורות היחסות דרש גם יכולת מתמטית ניכרת.

במובן זה, לא קיים שום מבחן שמסוגל לחזות יכולת כזאת זולת מבחן התוצאה. גאונים מוגדרים על ידי ההיסטוריה[דרושה הבהרה] , בדרך כלל, כאנשים שחוללו מהפכות תפישתיות, תרבותיות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת, או כאנשים שאמנם לא הביאו לשינוי דרמטי, אך עשו עבודה המוגדרת כעבודת גאון מבחינה זו שגאונים רבים בעצמם לא הצליחו להגיע להישג דומה, כמו למשל אנדרו ויילס (Wiles), שהוכיח את המשפט האחרון של פרמה.

לכן ניתן לומר כי המבחנים הללו, שהם מבחני האינטליגנציה-יצירתיות המוסכמים היחידים כיום (אם כי הם בעלי מתאם ליצירתיות רק במתמטיקה וגם אז אינם מנבאים יכולות חריגות)[דרוש מקור], אינם כלים בעלי יכולת סיווג חזקה, אם כי הם בעלי חשיבות ותוקף גבוה בסוגי אינטליגנציה מסוימים. למשל, ככלי לסיווג אוכלוסייה נורמלית: ילדים הנקראים "מחוננים" הם ילדים הנמצאים בעשירון העליון של האוכלוסייה מבחינת מנת המשכל שלהם במבחן וקסלר לילדים. סביר להניח שגאון בתחומים ריאליים או מילוליים ישיג ציון גבוה במיוחד, לפחות בחלק ממבחן וקסלר (המורכב מציון כמותי ומציון מילולי), אך לא ניתן לומר כי מי שהשיג ציון גבוה במיוחד במבחן האינטליגנציה הוא בסבירות גבוהה גאון, שכן מבחן האינטליגנציה אומד, כנראה, חלק קטן למדי מהגדרתה של גאונות[דרושה הבהרה].

גאונות במספר תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיזיקאי אלברט איינשטיין, אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. שמו של איינשטיין הפך למילה נרדפת לגאונות בשפות רבות.

גאונים נוטים להיות בדרך כלל[דרוש מקור] גאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל אייזק ניוטון, קרל פרידריך גאוס וארכימדס, שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה. ישנם גם גאונים בתחומים שונים, אך נפוצים יחדיו באופן שכיח, כמו ג'ון פון נוימן וגאוס, שהיו בעלי זיכרון פנומנאלי וגם בעלי כישרון נדיר לשפות. אולם, היו מעט גאונים שנחשבו לרב-תחומיים; המפורסם שבהם הוא לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים בהיסטוריה בד בבד עם היותו אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי ופיזיקאי גאון ואחד מחלוצי תורת האנטומיה. גאון רב-תחומי נוסף הוא לייבניץ, אשר תרם רבות לתחומים רבים, בהם מתמטיקה וטכנולוגיה, ובעיקר בגילוי החשבון הדינפרנציאלי והאינטגרלי, משפט ופילוסופיה. לייבניץ היה אחד מגדולי הגאונים הטכנולוגיים - הוא בנה מכונת חישוב שהייתה פרוטוטיפ של המחשב המודרני והגה רבים מהרעיונות של התוכנה והמחשוב המודרניים, מדען רב תחומי שתרם לתחומים מגוונים כמו ביולוגיה, גאולוגיה, ופסיכולוגיה, אחד מגדולי הפילוסופים, וכן אחד מגדולי המתמטיקאים.

מאפיינים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פיזיולוגית לא נמצאו מדדים נוירולוגיים המאפיינים גאונים מאנשים אחרים, אך סביר להניח כי קיים בסיס גנטי לגאונות[דרושה הבהרה]. למשל, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie), בתם של בני הזוג מארי ופייר קירי (Marie and Pierre Curie) שזכו בפרס נובל בתחום הפיזיקה והכימיה, זכתה אף היא בפרס נובל לפיזיקה. עוד ידוע, כי לפחות 30 מגאוני יהדות גרמניה בתחומים שונים (מהמוזיקאי החשוב גוסטב מאהלר, ועד לפריץ האבר, זוכה פרס נובל לכימיה) הם צאצאים לאותו בית אב יהודי ששורשיו במאה ה-16. למרות זאת, נטען[דרוש מקור] כי מוחו של גאוס, הנחשב בעיני רבים לגדול המתמטיקאים בכל הזמנים, שבותר ושומר באוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, הוא בעל מספר הפיתולים הגדול ביותר שנמצא אי פעם במוח אנושי (ממחקרים השוואתיים עם בעלי חיים עולה כי קיים יחס ישיר בין מספר הפיתולים הממוצע של כל מין לבין היכולת האינטלקטואלית שלו[דרוש מקור]).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]