גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

גאון הוא כינוי לאדם הנחשב לבעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד. המילה הייתה במקורה תואר כבוד מופלג ביהדות שניתן לראשי ישיבות ולגדולים בלימוד התורה. השימוש בה התפשט לתחומים אחרים בעברית החדשה, כמקבילה למילה הרומית genius שמשמעותה המקורית קשורה ליצירתיות ולא לידענות.

הגדרת הגאונות כתכונה אנושית הניתנת למדידה ולא רק כתואר כבוד, והניסיון להגדיר גאונות ולחזות אותה, הם רעיונות שמקורם במאה ה-19, עם עליית תחומי הפסיכולוגיה והפסיכומטריה. במהלך המאה ה-20, נסיונות לקשור בין תוצאות גבוהות במיוחד במבחני אינטליגנציה לבין יצירתיות והשגים יוצאי דופן לא עלו יפה. אין כיום הגדרה מוסכמת של גאונות, או הבנה ברורה של הגורמים המביאים להישגים בולטים.

בתקופה המודרנית זוכים אנשים בעלי יצירתיות ויכולת בתחומים שונים להכרה ולפרסום. זוכי תחרויות (כגון אליפויות שחמט) או פרסים מכובדים (כגון פרס נובל), אנשים שהגיעו להצלחה כלכלית בולטת המביאה למעמד ציבורי (כמו סטיב ג'ובס) ואף ספורטאים בולטים במיוחד (כמו מאראדונה) זוכים לעתים קרובות להתייחסות ציבורית כגאונים. אנשים שאינם בין החיים, שהישגים בולטים במיוחד נקשרו בשמם, מתוארים לעתים בדיעבד כגאונים, גם אם לא זכו להכרה כזו בימי חייהם. דוגמאות לכך הם המלחין וולפגנג אמדאוס מוצארט והצייר וינסנט ואן גוך. אישים אחרים בהיסטוריה זכו להכרה כגאונים כבר בימי חייהם עקב השגים חריגים במיוחד, בעיקר בתחומי המתמטיקה, המדע והפילוסופיה. דוגמאות בולטות הם לאונרדו דה וינצ'י, רנה דקארט, אייזק ניוטון, גוטפריד לייבניץ, קרל פרידריך גאוס ועמנואל קאנט.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "גאון" מופיעה כבר בתנ"ך וקשורה למילים גאווה וגאות (גאון הירדן). הצירוף "גאון יעקב" המופיע בתהלים, מ"ז, ה' מפורש כ"תפארת ישראל", והפך לתוארם של ראשי ישיבות בבל. בהמשך הפך "גאון" להיות תואר לראש ישיבה, וממנו נגזר שמה של תקופת הגאונים ביהדות. בעברית המודרנית הוענקה למילה משמעותה של המילה הלועזית בעלת הצליל הדומה genius[1].


הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיכומטריה מסווגים כגאונים נבחנים שהשיגו תוצאות גבוהות מ-140 במבחני מנת משכל (בערך אחד ל-250 נבחנים)[דרוש מקור]. עם זאת, הרעיון של מבחן התנהגותי אחד, הבוחן מגוון מצומצם של נושאים, ומתיימר למדוד כמותית יצירתיות או אינטליגנציה או לחזות הישגים עתידיים, שנוי במחלוקת.

במשמעותה הכללית המילה "גאון" מתארת התייחסות סובייקטיבית לאדם הנתפס כבעל יכולת שכלית מרשימה במיוחד, בדרך כלל לנוכח הישגי העבר או היכרות אישית, ולא תכונה קטגוריות או ניתנת למדידה.

גאונות יכולה להתקשר ליכולות כגון קישור בין רעיונות מתחומים שונים, הבנת רעיונות מופשטים ומורכבים, פריצת מסגרות ומחשבה לא שגרתית, ניתוח מהיר של מידע חדש וקישורו עם ידע קיים, ושילובים של יכולות אלה המתבטאים ביכולת פתרון בעיות סבוכות וקבלת החלטות מועילות במהירות.

גאונות במספר תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיזיקאי אלברט איינשטיין, אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. שמו של איינשטיין הפך למילה נרדפת לגאונות בשפות רבות.

גאונים נוטים להיות בדרך כלל[דרוש מקור] גאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל אייזק ניוטון, קרל פרידריך גאוס וארכימדס, שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה. ישנם גם גאונים בתחומים שונים, אך נפוצים יחדיו באופן שכיח, כמו ג'ון פון נוימן וגאוס, שהיו בעלי זיכרון פנומנאלי וגם בעלי כישרון נדיר לשפות. אולם, היו מעט גאונים שנחשבו לרב-תחומיים; המפורסם שבהם הוא לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים בהיסטוריה בד בבד עם היותו אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי ופיזיקאי גאון ואחד מחלוצי תורת האנטומיה. גאון רב-תחומי נוסף הוא לייבניץ, אשר תרם רבות לתחומים רבים, בהם מתמטיקה וטכנולוגיה, ובעיקר בגילוי החשבון הדינפרנציאלי והאינטגרלי, משפט ופילוסופיה. לייבניץ היה אחד מגדולי הגאונים הטכנולוגיים - הוא בנה מכונת חישוב שהייתה פרוטוטיפ של המחשב המודרני והגה רבים מהרעיונות של התוכנה והמחשוב המודרניים, מדען רב תחומי שתרם לתחומים מגוונים כמו ביולוגיה, גאולוגיה, ופסיכולוגיה, אחד מגדולי הפילוסופים, וכן אחד מגדולי המתמטיקאים.

מאפיינים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פיזיולוגית לא נמצאו מדדים נוירולוגיים המאפיינים גאונים מאנשים אחרים, אך סביר להניח כי קיים בסיס גנטי לגאונות[דרושה הבהרה]. למשל, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie), בתם של בני הזוג מארי ופייר קירי (Marie and Pierre Curie) שזכו בפרס נובל בתחום הפיזיקה והכימיה, זכתה אף היא בפרס נובל לפיזיקה. עוד ידוע, כי לפחות 30 מגאוני יהדות גרמניה בתחומים שונים (מהמוזיקאי החשוב גוסטב מאהלר, ועד לפריץ האבר, זוכה פרס נובל לכימיה) הם צאצאים לאותו בית אב יהודי ששורשיו במאה ה-16.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]