מארי קירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארי קירי
Maria Skłodowska-Curie
1867 –‏ 1934
Mariecurie.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הרדיואקטיביות
גילוי הרדיום והפולוניום
חקר הרדיום
מארי קירי בגיל 16
השלט על בית הולדתה של מארי קירי בוורשה

מארי קירי (Marie Curie;‏ 7 בנובמבר 1867 - 4 ביולי 1934), חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".

תוכן עניינים

[עריכה] חייה

[עריכה] נעוריה ותחילת דרכה

מארי קירי נולדה ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה שבפולין שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית, בשם מריה סקלודובסקה (Maria Skłodowska). בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים בעקבות מרד ינואר לא הותר לה ללמוד באוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 כשהייתה בת 24 עברה, בעקבות אחותה המבוגרת, לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון והייתה האשה הראשונה ללמד שם. בסורבון פגשה את המרצה פייר קירי ונישאה לו. לזוג נולדו שתי בנות.

[עריכה] המחקר ופרס נובל

לאחר ששמעו על תגלית הרדיואקטיביות הספונטנית של הפיזיקאי אנטואן אנרי בקרל, התחילו מארי ופייר לחקור חומרים רדיואקטיביים ובמיוחד את עפרת האורניום המכונה פיצ'בלנדה. לעפרה הייתה תכונה מעניינת בהיותה רדיואקטיבית יותר מאורניום. נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי.

ב-1898 הגיעו השניים למסקנה כי העפרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום. במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות עופרת פיצ'בלנדה, כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, עד שבסופו של דבר בודדו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו פולוניום על שם מולדתה של מארי קירי ולשני קראו רדיום מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל (ומכאן שמו - radius בלטינית פירושו "קרן אור").

בשנת 1903 קבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה, "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל". בכך הייתה לאשה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים אחר-כך זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם פרס נובל לכימיה. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן לא רשמה קירי פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה.

קירי הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים, כשהשני הוא לינוס פאולינג.

בשנת 1906 נהרג פייר קירי בתאונת דרכים ומארי לא נישאה שוב, אם כי עוררה שערורייה בשל פרשיית אהבים עם הפיזיקאי הנשוי פאול לנגוין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יזמה קירי הפעלה של מכוני רנטגן ניידים לסיוע לפצועי מלחמה.

[עריכה] מותה והמשך משפחתה

מארי נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית (Aplastic anemia), כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.

בתה אווה קירי פרסמה בשנת 1937 ביוגרפיה מקיפה על אמה. הספר זכה להצלחה עצומה ותורגם לשפות רבות כולל עברית.

בתה השנייה של מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie) זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו-קירי) ב-1935, ובכך הפכה משפחת קירי לאחת המעטות שבהן הורה ובן/בת זוכים בפרס נובל (על דברים שונים), כמו למשל אגה בוהר, בנו של נילס בוהר. כמו כן, הנרי לבואז, בעלה של בתה אווה עמד בראש ארגון יוניצ"ף כשזה זכה בפרס נובל לשלום.

לכבודם של בני הזוג נקבעה יחידת המידה הקודמת לרדיואקטיביות בשם קירי.

בשנת 1995 הועבר ארונה ונקבר בפנתאון של פריז, האשה הראשונה שזכתה לכבוד זה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ברברה גולדסמית, גאונות אובססיבית: העולם המדעי והאישי של מארי קירי, הוצאת אריה ניר, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מארי קירי


הקודם:
אוטו וולך
פרס נובל לכימיה
1911
הבא:
ויקטור גריניאר
פול סבטייה


כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא