גבעת עדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המרכז המסחרי

כרמים מדרום ליישוב

גבעת עדה היא מושבה במורדות רמות מנשה, מזרחית לבנימינה וצפונית לפרדס חנה. מאז 2003 מהווה המושבה חלק מהמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה.

גבעת עדה נקראת על שם אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד אדלאיד (עדה). היא הוקמה בשנת 1903 על ידי שמונה משפחות, בעיקר בני זכרון יעקב (ה"מוכתר" הראשון של גבעת-עדה היה אבא'לה תשבי, בן שפיה ואחיו של ישראל תשבי, שמשפחתו עדיין מתגוררת בזכרון יעקב).

היא הוקמה כמושבה חקלאית ועד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20' עת התחילו ההרחבות ותוספות האוכלוסייה המאסיביות, הייתה החקלאות מקור גאווה ואבן יסוד בחיי המושבה. בתחילה, ענפי המשק עיקריים התבססו על פלחה וגידולי בעל. עם הנחת קווי מים בשטחים החקלאיים נכנסו גם גידולי שדה (ירקות כמו מלפפונים, עגבניות, חצילים, גזר וכו'), אולם במהרה גידול ענבי היין התבסס כענף החקלאי העיקרי של חקלאי גבעת עדה, כמו גם מטעי רימון ונשירים אחרים: אפרסק, שקד, משמש ושזיף. מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עם ירידת הרווחיות וירידת קרנה של החקלאות בישראל, חל פיחות גם במשקים החקלאיים בגבעת עדה, אך למרות זאת, רבים מבני הוותיקים נאחזים בקרקע ובחקלאות, המהווה עבורם סמל וגורם בעל ערך רגשי ואידאולוגי.

בשנים האחרונות נמצאת גבעת עדה בתנופה של בניה. אוכלוסייה חדשה, חלקה הגדול משפחות צעירות, מצטרפת לישוב ומרחיבה את אזורי המגורים שלו.

שנים רבות הייתה גבעת-עדה אי-בודד של התיישבות יהודית בלב שטח שנשלט על ידי יישובים ערביים. גבעת-עדה סבלה רבות מפרעות הכנופיות הערביות בתקופת המאורעות, ובעיקר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. במאורעות תר"פ נרצח במקום בנימין קרופיק‏^[1]. בכ"ד בסיון ה'תרצ"ח (23 ביוני 1938) נחטפו ונרצחו שלושה נערים מבני המושבה בני משפחות: אוורבוך, קרופיק ופרנק‏^[2] בעת שהובילו קש בעזרת זוג פרדות בשדות המושבה‏^[3]. גופותיהם נמצאו רק לאחר כשנתיים מושלכות בבור בפאתי הכפר זלפה.

ב-10 ביולי 1938 פרץ המון ערבי למושבה והחל לירות. במהומה נהרגו תושבי המושבה נעמי גולדברג, שמעון מרגלית והנוטר יצחק קומורניק‏^[4]‏^[5]. שתי בנותיה של נעמי גולדברג ניצלו מניסיון חטיפה‏^[6]. אותה שנה אף נהרג בן המושבה בהגנת חניתה. בשנת תרצ"ח לבדה איבדה המושבה שבעה מבניה במאורעות.

גבעת עדה הוכרזה כמועצה מקומית על שטח שיפוט של 11,000 דונם בשנת 1949. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) בספטמבר 2003, עת אוחדה עם בנימינה, היו בגבעת עדה 2,600.