גד יאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גד יאיר
לידה 1960 (בן 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The three cultures in American science: publication productivity in physics, history and economics עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גד יאיר (נולד ב-10 במרץ 1960) הוא סופר וסוציולוג ישראלי, פרופסור מן המניין, לשעבר ראש המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה (2011-2008) ומנהל "המכון לחקר הטיפוח בחינוך" (2018-2011) באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גד יאיר נולד בשכונת נוה עוז בפתח תקווה, ישראל. את תאריו הראשונים בסוציולוגיה וחינוך עשה באוניברסיטה העברית. ב-1994 השלים דוקטורט ישיר בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית עם עבודה שכותרתה: The Dialectics of Social Equality and Excellence: the Contribution of Parental Socioeconomic Status to Students' Achievements in Formal and Informal Classrooms.

ב-1994 יצא לשנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו.

החל מ-1995 מרצה וחוקר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטה העברית. ב-2002 קיבל דרגת מרצה בכיר וב-2006 דרגת פרופסור חבר. בין 2008 ל-2011 שימש כראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. החל מ-2011 ניהל יאיר את המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, אשר מטרתו לבצע מחקרים ולהפעיל תוכניות ניסוייות חדשניות בתחום טיפוחן החינוכי של אוכלוסיות חלשות בישראל.[1] סיים כהונתו במכון ב-2018 ויצא לשתי שנות שבתון בבית הספר סלואן למנהל עסקים ב-MIT.

יאיר נשוי לאורנה יאיר ואב לשלושה. מתגורר במבשרת ציון. אחיו הגדול הוא האסטרופיזיקאי פרופסור יואב יאיר.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 פרסם את הספר "מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עוצמת ההשפעה החינוכית" (ספרית פועלים). בשנת 2008 פרסם את הספר The Golem and German" Social Theory", ובשנת 2009 את הספר "Pierre Bourdieu: The Last Musketeer of the French Revolution", שניהם בהוצאת לקסינגטון.

בשנת 2011 פרסם את רב המכר "צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים" (הוצאת כתר), אשר עוסק במרכיבים של הזהות הישראלית.[2] הספר מבוסס על עדויות שנאספו בשאלונים, תצפיות וראיונות עומק, ומנסה להסביר את התרבות הישראלית במונחים של המפגש בין יהדות וציונות וטראומות קולקטיביות שמהם סבלו היהודים, כמו השואה. הספר זכה לעיבוד חלקי בסרט התיעודי "מצב ישראלי" של הבמאית איילת דקל, שבו יאיר, הצלם אלכס ליבק ודקל בודקים את המרכיבים של המרחב הציבורי הישראלי.[3]

ב-2015 פרסם את הספר "אהבה זה לא פרקטיש: המבט הישראלי על גרמניה" (הקיבוץ המאוחד, קו אדום). הספר מבוסס על ניתוח ראיונות ושאלונים, ומציג ניתוח סוציולוגי של התרבות הגרמנית באמצעות המבט והעדויות של ישראלים המתגוררים בגרמניה.[4] בשנת 2017 פרסם את הספר "מסע ישראלי" (ידיעות ספרים), שסיכם שתי שנות מחקר במעקב אחר פרויקט חינוכי בשם זה.

בשנת 2020 פרסם את הספר "המוח הסורר: הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי" (הקיבוץ המאוחד, קו אדום).[5]

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של יאיר עוסקים בתחום הסוציולוגיה של החינוך וסוציולוגיה של בית ספר ולמידה. יאיר חקר את צורת ההוראה והפרודוקטיביות האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה. לצד זאת הוא מתמקד בזיקה שבין תרבות, חשיבה - במיוחד בהקשר של מדע.

מחקריו עוסקים בפענוח הקודים התרבותיים המכוננים את ההגות הפילוסופית והחברתית ואת היצירה הספרותית והקולנועית בגרמניה, צרפת וארצות הברית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גד יאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]