גרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גְרוּ‏ש, גוּרוּש, גֶ‏רְש, קירִש וקוּ‏רוּ‏ש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה. השוני בשמות נובע מהשפות השונות שבהן משמש המושג (ערבית, אתיו-שמית, עברית וטורקית) ובתעתיקים השונים לאלפבית הלטיני. מקורו במונח בלטינית-וולגרית: "grossus", קיצור של denarius grossus, "מטבע עבה"‏[1] שמו של מטבע כסף בערך 12 דנרי.

גם שמו של הגרושן, מטבע ששימש במספר מדינות אירופאיות דוברות גרמנית וכן בכמה מדינות מרכז-אירופאיות, נגזר מה-"denarius grossus" הלטיני.

הקורוש העות'מאני (בטורקית: gurûş) המקורי היה מטבע כסף גדול מהמאה ה-17, דומה לטאלר האירופאי. שוויו היה 40 פּ‏ארה. עקב פיחות ערכו של הקורוש במהלך השנים, הונפקה ב-1844 לירה טורקית מזהב, שערכה 100 קורוש.

לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית נותר הגרוש כהילך חוקי (לרוב כמאית המטבע הרשמי) במספר מדינות, ביניהן מצרים, ערב הסעודית, סוריה, לבנון וטורקיה עצמה, שבה הוא קרוי קורוש. במדינות אחרות, כגון ירדן וסודאן, אומץ הגרוש כעריך בעת שקבעו את מטבעותיהם.

הגרוש בישראל ובעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העות'מאנים שלטו בארץ ישראל בין השנים 1917-1517. בתקופה זו הונהגו בארץ הן המטבעות העות'מאנים (ביניהם הפארה והקורוש) והן מטבעותיהן של מדינות שונות‏[2] אשר ניהלו קונסוליות בארץ ישראל (כחלק ממשטר הקפיטולציות).

מטבע 10 מיל, "גרוש"

לאחר הכיבוש הבריטי הונהגה הלירה המצרית כהילך חוקי (בין 1927-1918). מאית הלירה המצרית הייתה קְרוּש (בערבית: قروش) ובעברית "גרוש". גם לאחר ביטול הלירה המצרית כהילך חוקי בארץ ישראל שרד השם גרוש למשך עשורים רבים בסלנג. תחילה שימש כשם נרדף ל-10 מיל (שווי של מאית לירה ארץ ישראלית, שהייתה הילך חוקי בא"י בין 1927 ל-1948 כפונט מנדטורי) ושם נרדף ל-10 פרוטות (שווי של מאית לירה ארץ ישראלית שהייתה הילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1948‏-1952 כלירה של בנק אנגלו-פלשתינה, ובהמשך מאית לירה ישראלית). למטבע בן 10 מילים היה חור במרכזו ולכן כונה "הגרוש עם החור". בסופו של דבר שימש ה"גרוש" ככינוי לאגורה, הלא היא מאית הלירה הישראלית (בין 1960 ל-1980) ומאית השקל והשקל החדש.

כיום כמעט ואין מתייחסים לאגורה בשם גרוש, אך המונח שרד במטבעות לשון המשקפים את ערכו האפסי, כגון:

  • "לא שווה גרוש" - לא שווה כלום
  • "עולה גרושים" - זול מאוד
  • "אין לו גרוש על הנשמה" - עני חסר כל

ביטויים כגון: "פילוסופיה בגרוש", "פסיכולוגיה בגרוש" מבטאים התייחסות לעגנית להתבטאויות הנתפסות כשטחיות.

הביטוי "כשבגרוש היה חור" משמש להתייחסות נוסטלגית לתקופת היישוב, והונצח בשיר "איפה הן הבחורות"‏[3] (מילים: יוסי גמזו):

"כשבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!"

המונח שרד גם בתרבות הילדים, בה שירי משחק מועברים בעל פה מדור לדור, כמו בשיר הכדרור שלהלן:

"אחת שתיים שלוש וחצי,
איש אחד נסע בטקסי,
הוא שילם גרוש וחצי, גרוש וחצי, אחת, שתיים שלוש"

שריד נוסף נותר בפתגם הילדים הוותיק, המתייחס לנוהגם של ילדים לאסוף "מציאות" שהם נתקלים בהם: "מי שלא מרים גרוש - לא שווה גרוש".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Groschen , באתר Grimm online dictionary
  2. ^ אליהו כהן, ארץ חמדת אבות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  3. ^ מילות השיר "איפה הן הבחורות", באתר "שירונט"