דגם ירושלים של סטפן אילש

מבט מדרום מערב, ניתן לראות בתחתית התמונה את הרובע הארמני, כולל מבנים ארמניים ובית קברות על הר ציון, במרכז הרובע היהודי ובו בית כנסת החורבה ובית כנסת תפארת ישראל, בחלק העליון הר הבית ומשמאל - הרובע הנוצרי

הר הבית

משכנות שאננים, טחנת הרוח ובריכת הסולטאן

דגם ירושלים של סטפן אילש הינו דגם של העיר ירושלים מעשי ידי סטפן אילש, כורך ספרים קתולי מפרסבורג שחי בעיר בין השנים 1864 - 1876. הדגם (נקרא לעתים "מפת תבליט") נוצר עבור ביתן האימפריה העות'מאנית בתערוכה העולמית של וינה (1873), עשוי אבץ, בגודל 4.5‏X‏4 מ"ר (קנה מידה של 1:500) ומתאר את השטח הרבוע שבין הר הזיתים במזרח (בין עין רוגל בדרום למוזיאון רוקפלר בצפון) למגרש הרוסים במערב. הדגם מחולק באופן מודולרי לשמונה חלקים על מנת לאפשר את טלטולו.

סטפן אילש

שנת לידתו של אילש (Stephan Illes) אינה ידועה אך ידוע כי הוא הגיע לירושלים בשנת 1864 כאיש צעיר. בתחילת שהותו בעיר עבד בסדנת כריכת הספרים במנזר סן סלוודור ולאחר מכן פתח בית מלאכה עצמאי. כאזרח אוסטרו הונגרי היה מקורב למנהל ההוספיס האוסטרי בין השנים 1866-1864, הרמן צ'וקה (Zischokke), שהיה חוקר ירושלים והכיר את החוקרים טיטוס טובלר, קונרד שיק ואחרים.

הדגם

תיאור

הדגם בנוי באופן מפורט ביותר, כאשר מופיעים בו בדייקנות רבה לא רק מבני העיר העיקריים אלא כל בתי העיר בדיוק, על מאפייניהם המיוחדים. בנייני הקונסוליות מעוטרים בדגלים והכנסיות בצלבים, כמו כן מוצגת צמחייה. בניית הדגם נעשתה תוך הקפדה דקדקנית על פרטי פרטים כגון שבכות בולטות כלפי חוץ בחלונות בתים בעיר העתיקה, שלטי חנויות, מעקות מרפסות וגגות וקו טלגרף המגיע לעיר ממערב, עובר ליד החומה עד שהוא נכנס לעיר דרך שער יפו וממשיך עד בית הסראייה.

התשתית הטופוגרפית לדגם נערכה על סמך מפת צ'ארלס וילסון מ-1865.

בדגם לא נראה השער החדש, שלא היה קיים באותה תקופה ושער הפרחים מוצג כשער אטום. מחוץ לעיר העתיקה ניתן להבחין בקברים ובמתחמים בנויים על הר ציון, על הר הזיתים, במגרש הרוסים, במשכנות שאננים ובמחנה ישראל, אך ככלל סביבת העיר שוממת. כן מופיעים שני מגדלים מצפון לעיר, שככל הנראה נהרסו כיוון שאינם מופיעים לא במפות אחרות מהתקופה ולא בתרשים הדגם שהוצג בתערוכה בווינה. כמו כן מכיל הדגם שמונה צריחי מסגדים הניתנים להרכבה על גבי הדגם באתרים בהם לא היו כלל מסגדים. כנראה שהדבר נעשה על מנת לתאר את העיר כעיר מוסלמית עתירת צריחים עבור הממשלה העות'מאנית, מזמיני הדגם. מצד שני חסרים צריח מסגד סידנא עומר וצריחי הר הבית: צריח שער השבטים וצריח מסגד ע'וונאמה.

היסטוריה

אילש יצר את הדגם בירושלים במשך כחמישה חודשים יחד עם שני עוזרים. לאחר שהושלם הדגם הוא הובל בתיבות לתערוכה, כאשר בנוסף לשמונת חלקיו הובלו בתיבה נפרדת חלקי מבנים גדולים ככיפת הסלע, קתדרלת יעקב הקדוש ברובע הארמני, כיפת בית הכנסת תפארת ישראל, טחנת הרוח במשכנות שאננים ועשרה צריחי מסגדים. דרך ההכנה של הדגם ידועה לפי חוברת שהדפיס אילש בבזל ב-1878.

הדגם, שזכה להמלצתו של אחד מגדולי חוקרי ירושלים, טיטוס טובלר, הוצג בתערוכה לצד דגמים מאת קונרד שיק בהם דגם הר הבית ותמונת תרשים "ירושלים ממעוף הציפור" שנעשתה על ידי אילש על סמך הדגם. לאחר שננעלה הערוכה נדד הדגם בין ערי אירופה והוצג בין השאר בקלן, מינכן, ציריך, בזל, לוזאן ולבסוף, ב-1878 הגיע לז'נבה.

המשפחות המכובדות של העיר ז'נבה ביקשו לרכוש את הדגם ולפיכך ערכו מגבית וגייסו 10,000 פרנק ורכשו את הדגם, שהוצג מאז במשך 40 שנה ב"אולם הרפורמציה" (Salle de la Reformation) בעיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה פורק הדגם, אוחסן ונשכח מלב.

בשנת 1984 ניסה החוקר מוטי יאיר להתחקות אחר הדגם הנשכח, בסיועו של דוד ליטמן אותר הדגם שנשמר באופן סביר בעליית הגג של הספרייה האוניברסיטאית של העיר. הדגם הועבר לירושלים ב-1985, שופץ ומוצג מאז בהשאלת קבע במוזיאון מגדל דוד בעיר.

התרשים "ירושלים ממעוף הציפור"

התרשים "ירושלים ממעוף הציפור", אוסף המפות ע"ש ערן לאור

בעקבות הדגם אייר אילש תרשים דו-ממדי, ציור בפרספקטיבה אלכסונית "ממעוף הציפור" מדרום-מערב לצפון-מזרח (זווית הסתכלות בלתי שגרתית על ירושלים בתיאורים מהתקופה כיוון שאין נקודת מבט מקיפה על העיר מזווית זו). גודל האיור 33‏X‏45 סנטימטרים. האיור (מפה) הודפס על ידי גוברנר והיירהאמל בווינה, בשמו של סטפן אילש מירושלים. הציור מפורט ומדויק ביותר.

המפה הייתה ידועה עוד לפני שהתגלה הדגם התלת-ממדי. החוקרים מוטי יאיר וריכב רובין ביססו את ההשערה שהמפה נוצרה לפי הדגם ולא לפי תצפית ישירה על העיר, הן מבחינת התיארוך (למשל, הופעתה של כיפת בית הכנסת תפארת ישראל שנשלמה ב-1872 ואי-הופעת מבני המתחם הצרפתי בירושלים שנבנו החל מ-1879) והן מבחינת הזווית הבלתי שגרתית ונפילת האור הבלתי-אפשרית. הם אף סוברים שייתכן מאד כי המפה המודפסת ליוותה את הצגת הדגם והופצה בעת הצגתו כמזכרת למבקרים. עותק מהמפה נמצא באוסף המפות ע"ש ערן לאור בספרייה הלאומית.

קישורים חיצוניים

• ריכב רובין ומוטי יאיר, מפותיו של סטפן אילש – כרטוגרף ירושלמי מן המאה הי"ט, קתדרה 36, יוני 1985
• דגם ירושלים במאה ה-19 באתר מוזיאון מגדל דוד