מגדל דוד

מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים

פרטים
סוג	מוזיאון להיסטוריה
שנת פתיחה	1989
כתובת	שער יפו, ירושלים
דף הבית	http://towerofdavid.org.il
מגדל דוד

מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים.

המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היוותה עילה להקים ביצור במקום, במטרה להגן על העיר ממערב. במהלך ההיסטוריה היה למצודה חלק מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. כיום שוכן בה מוזיאון לתולדות ירושלים. המצודה צמודה אל פתח החומה ליד שער יפו.

למרות שמה של המצודה, אין קשר בינה לבין דוד המלך, ושמה זה ניתן לה אלפי שנים אחרי קיומו המשוער.

היסטוריה [עריכה]

המלך הורדוס בנה במקום שלושה מגדלי שמירה, מהם שרד רק אחד, כנראה מגדל פצאל, הגדול מבין השלושה. בזמן המרד הגדול, מצודה זו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים (החומה נבקעה בי"ז בתמוז, בית המקדש הועלה באש בט' באב, העיר העליונה נפלה בח' באלול, ובסוף מגדל דוד נפל בכ"ח באלול). על חורבות מגדליו של הורדוס הקימו הרומאים אחרי החורבן את מחנה הלגיון העשירי פרטנסיס, שממנו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות רעפים ולבנים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. הערבים בנו במקום מבצר גדול בעל חצר פנימית, והצלבנים הוסיפו סביבו אולמות גדולים לשימוש חיל המשמר. בתקופה האיובית והממלוכית עברו דופנות המצודה עיבוי מסיבי, והיא הוקפה במגדלי ענק. הטורקים הצטרפו לפאזל הירושלמי, כאשר הפכו את המצודה לקסרקטין, הוסיפו לה רחבת תותחים, ובמאה ה-17 אף עיטרו אותה בצריח המסגד, שהפך לסמל ירושלמי. הטורקים אף הקיפו את המצודה בחפיר, שנועד להגן עליה הן מתוקפים מבחוץ, והן מפני מרידות תושבי העיר מבפנים. בשנת 1898 מולא חלק מחפיר זה באדמה, בחלק הצמוד לשער יפו, וקטע קטן מחומת החפיר הוסרה, כדי ליצור מעל המילוי מעבר נוח למרכבתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני.

הבריטים היו הראשונים שהשתמשו במצודה למטרות שלום, כאשר הפכוהו למוזיאון קטן. בין השנים 1921-1932 הוצגו במבנה מספר תערוכות, המכונות כיום "תערוכות מגדל דוד", שהציגו את האמנות החזותית הארצישראלית הצעירה. מדינת ישראל המשיכה בקו זה, ועד היום משמשת המצודה כמרכז תרבות ותיירות.

שם המצודה [עריכה]

השם "מגדל דוד" מקורו בפירוש נוצרי שגוי של כתבי יוסף בן מתתיהו, וכן בכינוי המוסלמי של המצודה "מחראב נבי דאוד" (محراب النبي داود). במהלך המאה ה-19 הדביקו מבקרים מארצות המערב את השם השגוי לצריח המסגד הטורקי, וכך מכונה הצריח עד היום^[1].

האתר כיום [עריכה]

ב-1989 נפתח במגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים. תצוגת הקבע כוללת מיצגים חזותיים שונים, לרבות הולוגרמות, מודלים תלת ממדיים ואמצעי מדיה הממחישים אירועים שונים בהיסטוריה הארוכה של העיר, מתקופת בית המקדש הראשון והשני ועד תקופת המנדט ומדינת ישראל. כל חדר במצודה מוקדש לתקופה אחרת. בנוסף, המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות ואף יצירות אמנות סביבתיות (כגון פסלי הזכוכית של האומן דייל צ'יהולי). בחצר המצודה, המכילה ממצאים ארכאולוגיים, מתקיימים קונצרטים ואירועים ציבוריים שונים.

גלריית תמונות [עריכה]

חצר המצודה
בשלג
מגדל דוד בצילום מ-1934.
החפיר המקיף את מגדל דוד
מנורה מעשה ידי דייל צ'יהולי - שריד של תערוכה שערך במצודה
תערוכת כלים מוזיקליים במצודה בלילה
בולים נפוצים מימי המנדט הבריטי עליהם איור של מגדל דוד
המסגד של המצודה שימש את החיילים הטורקיים ולאחריהם את החיילים הירדניים ששרתו במצודה
דגם ירושלים מהמאה ה-19 המוצג במצודה; נוצר על ידי סטפן אילש עבור התערוכה העולמית של וינה (1873)
מגדל דוד מאחורי גדר הביטחון שעברה לאורך הקו העירוני, 1951
בסערת שלג
המצודה ושמי ירושלים
מראה ממגדל פצאל אל דגם האתר
חצר המצודה, ובצידה הימני שרידי החומה החשמונאית