דוד לואיס

דוד לואיס

לידה	15 באוקטובר 1949
פטירה	12 ביולי 2021 (בגיל 71)
מדינה	ישראל

דוד משה (מיכאל) לואיס (כ"ב בתשרי תש"י, 15 באוקטובר 1949 – ג' באב תשפ"א, 12 ביולי 2021) היה מוזיקאי, צייר, משורר, סופר סת"ם ואיש קבלה.

ביוגרפיה

נולד ב־1949 בפאוריה, אילינוי, למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, נורמן לואיס גינזבורג (מרדכי), היה רופא עיניים, ואימו, אדלייד (חנה) לבית פיינברג, הייתה ציירת ושימשה כמזכירה בבית הכנסת הקונסרבטיבי בפאוריה. הם היו דור ראשון של ילידי ארצות הברית, והוריהם היגרו לארצות הברית מוויטבסק ומפולין בתחילת המאה העשרים.

מגיל 10 החל לנגן בחצוצרה ועוד בילדותו נחשב לעילוי ולמוזיקאי מחונן. בגיל 14 הצטרף לתזמורת העירונית של פאוריה כחצוצרן, ובמסגרתה הופיע ברחבי אירופה, ובגיל 18 התחיל ללמוד הלחנה וניצוח באוניברסיטת נורת'ווסטרן והצטרף לתזמורת הסימפונית של שיקגו כחצוצרן ראשון. באוניברסיטה הוא הקים תזמורת וניצח עליה.

בתקופה זו הוא גם ניהל להקות שונות ששילבו מוזיקה קלאסית ורוק, מזרח ומערב, ואף הופיע עם הרכב כלהקת חימום לג'ניס ג'ופלין. בתקופת לימודיו באוניברסיטה הוא פגש את סטיבן ספילברג, שהיה בתחילת דרכו, והם אף גרו ביחד תקופה קצרה כסטודנטים. ספילברג הציע ללואיס לעבוד איתו כמלחין לסרטיו, אולם בתקופה זו בסוף שנות השישים, עם גל ההתעוררות הרוחנית שפקד את דור ילדי הפרחים בארצות הברית, החל לואיס לנדוד ברחבי ארצות הברית והדבר לא יצא לפועל. הוא למד מוזיקה בכמה אוניברסיטאות, ניגן בתזמורות סימפוניות שונות והופיע רבות כנגן וכמנצח.

בשנת 1969 הוא הגיע למכללה הדומיניקנית של סן־רפאל (כיום האוניברסיטה הדומיניקנית של קליפורניה) בסן־פרנסיסקו והחל לעבוד שם במחלקה למוזיקה כמורה לחצוצרה. בזמן שהותו שם הוא גם שימש כמלחין במנזר של המכללה ויצירותיו נוגנו בתפילות יום א במנזר.

חב"ד והעלייה לארץ

בשנת 1970 עזב לואיס את המנזר בסן־פרנסיסקו וטס ללוס אנג'לס כשהוא נושא איתו חצוצרה, תיק בגדים ומעט כסף בלבד. הוא נסע לאוניברסיטת קליפורניה לחפש מקום לינה ובדרכו עבר ליד בית חב"ד. הוא לא הבין אז מה משמעות המקום, שכן עד אותה התקופה בחייו הוא כמעט שלא נחשף ליהדות; בילדותו לא קיבל שום חינוך יהודי למעט בתקופת בית הספר היסודי, מפגש שבועי בימי ראשון בבית ספר של יום א בבית הכנסת הקונסרבטיבי בפאוריה, ששם למדו את האותיות העבריות. הוא ניגש אל החסיד חב"ד שהיה במקום ושאל אותו על מוזיקה חסידית. החסיד הראה לו ספר של ניגוני חב"ד והציע ללמוד איתו חסידות. לואיס החל להתקרב ליהדות, ובשנת 1973 עבר ללמוד בישיבת הדר התורה של חב"ד בברוקלין, ניו יורק.

כבר באותה שנה החל להפיק אירועי מוזיקה גדולים בחב"ד, אשר שיאם היה באירוע שנקרא "חוויה סימפונית חב"דית" (Chabad Symphonic Experience) שהתקיים בקולדן אודיטוריום (Colden Auditorium) בקווינס קולג' בהשתתפות אלפי חסידים. לצורך האירוע נשכרה תזמורת המטרופוליטן אופרה, ולהפקתו חָברוּ מוזיקאים, אומנים ובמאי קולנוע. על התזמורת ניצח לואיס, והוא שעיבד את היצירות המוזיקליות. הרבי מלובביץ נתן את ברכתו לקונצרט ובעניינים שונים אף נועצו איתו בקשר לאירוע.

בשנת 1977 עלה לארץ, התחתן והקים משפחה.

בארץ

בארץ המשיך לואיס לעסוק בנגינה ובהלחנה. עד אמצע 1978 היה חצוצרן בתזמורת הסימפונית של ירושלים. הוא עזב את התזמורת לאחר שנועץ ברב מרדכי אליהו, מפני שנאלץ לנגן בה יצירות ווקאליות נוצריות שנגדו באופן מובהק את אמונתו.

השתתף בהפקות מוזיקליות רבות של אומנים בארץ. הקליט שני אלבומים של יצירות מוזיקליות תזמורתיות שכתב ועיבד: Sounds of Glory, בביצוע תזמורת כלי הנשיפה ממתכת של לונדון (London Brass) בניצוחו של ישראל אדלסון; "השער הנסתר", בביצוע חליל של עקיבא בן־חורין (2000).

עוד מיצירותיו המוזיקליות שבוצעו: "אבובו של משה", פרק רביעי לפסנתר, צ'לו ואבוב, מתוך האופרה "ירמיהו"; "איכה" לפסנתר, צ'לו, אבוב וקול. הוא השאיר אחריו עוד יצירות כתובות רבות.

בשנת 2006 הוזמן לואיס על ידי הסוכנות היהודית לקבל את פניו של הדלאי לאמה בנגינה ובברכה בביקורו בארץ.

קבלה וכתיבת סת"ם

בשנותיו הראשונות בארץ התוודע לואיס לכמה מגדולי החכמים והמקובלים שהיו בירושלים ולמד מפיהם תורה וקבלה. הוא היה משתתף קבוע בשיעורי זוהר שנמסרו מפי אבי-חמותו, הרב מולא יהושע עמרם, רבה הראשי של עדת יהודי אפגניסטן. הוא למד בקביעות קבלה אצל חכם אברהם פטאל הלוי, חמיו של הרב עובדיה יוסף. עוד היה בקשר עם הרב מרדכי שרעבי והרב יצחק כדורי, וכן היה בקשר קרוב עם הרב מרדכי אליהו.

בתחילת שנות השמונים נפגש עם המקובל הרב מרדכי שיינברגר. הם החלו ללמוד באופן קבוע ובמשך כעשר שנים למד איתו ביחידות את תורת הרב אשלג, ואף קיבל ממנו הסמכה בכתב להוראת קבלה.

בארץ התמחה לואיס בכתיבת סת"ם. כתב כעשרים ספרי תורה וכן עשרות מגילות מלוות בציורי שמן מרהיבים. הרב משה בן־טוב, "רואה המזוזות", העיד עליו "שכל מזוזות שלו קדש קדשים". איגרת הרמב"ן המפורסמת המוצגת מחוץ לבית הכנסת הרמב"ן שברובע היהודי היא מעשה ידיו.

עבודתו כצייר

מילדותו עסק לואיס גם בציור, ועם השנים התמקצע בתחום. אימו הייתה ציירת ואביה היה צייר, וכך גדל כשאומנות זו נוכחת כל הזמן. ללואיס מאות ציורי שמן, מים ורישומים בסגנונות מגוונים. בשנותיו האחרונות נהג להכין את צבעי השמן לציוריו בעצמו. ציוריו הופיעו בתערוכות רבות בירושלים ובארץ.

רשימת תערוכות

• 2022 "איחוי שברי המראה – רטרוספקטיבה", תערוכת יחיד, תיאטרון ירושלים
• 2017 "בפרטים הקטנים", תערוכת יחיד, ז'ראר בכר, ירושלים
• 2017 "במצדה", תערוכת יחיד, מצדה
• 2016 "דיוקנה של אָלֶף", תערוכת יחיד, עמק רפאים, ירושלים
• 2016 תערוכה קבוצתית, תיאטרון ירושלים
• 2015–2016 תערוכה, המגזין המקוון Features
• 2015 תערוכה קבוצתית, מרכז בגין, ירושלים
• 2014 תערוכת יחיד, מצדה
• 2014 תערוכה קבוצתית, סינמטק ירושלים
• 2013 תערוכה קבוצתית, היכל שלמה, ירושלים
• 2007–2012 תערוכות פרטיות בישראל, באירופה ובארצות הברית
• 1983 תערוכה קבוצתית, בית ציוני אמריקה, תל אביב

משרד התיירות

בין השנים 2013–2019 שימש לואיס בהתנדבות רב מרצה מטעם משרד התיירות. הוא הרצה על היהדות בפני קבוצות ומשלחות של תיירים, אנשי דת ומנהיגים מרחבי העולם. הוא אירח מאות קבוצות ומשלחות של נוצרים אוונגליסטים, פרוטסטנטים וקתולים, בודהיסטים, ואף מוסלמים ועוד. בהרצאותיו דיבר לואיס על יהדות וקבלה, היסטוריה ודתות, ושילב תפילה וקטעי נגינה בחצוצרה, חליל ונבל. עם פרוץ מגפת הקורונה ב־2019 הפסיקו להגיע קבוצות דרך משרד התיירות וההרצאות נפסקו.

כתביו

לואיס השאיר אחריו חומר כתוב רב בקבלה, פילוסופיה ושירה. לאחר פטירתו, בשנת תשפ"ב, הוציאו בתו וחתנו ספר שירה ואומנות פרי יצירתו בשם "דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל אָלֶף".

חייו האישיים

רעייתו פנינה לואיס היא נכדתו של הרב מולא יהושע עמרם, רב הקהילה האפגנית בירושלים, בעלת תארים שנִיים בביוכימיה ובמנהל עסקים, הקימה וניהלה מספר עמותות המקדמות שכבות מוחלשות בחברה. להם שישה ילדים: רחל גוטמן, מדריכת כלות ומנחה למיניות בריאה ומוגנות; הודיה לואיס־אייזנברג, אומנית רב־תחומית המתגוררת בפלורידה; אריאל, סופר סת"ם ובונה חלילי ברוק; חבצלת לואיס־חן, סופרת ומשוררת; שריה, מתמטיקאי ואיש היי־טק; דבורה לאה, אדריכלית ואומנית. ללואיס אח אחד, ריצ'רד, ד"ר לחינוך מיוחד, המתגורר בקליפורניה.

הלך לעולמו בג' באב תשפ"א (12 ביולי 2021).

לקריאה נוספת

• Marjorie F. Eddington, "Rabbi David Louis: Teacher, Writer, Lecturer", biblewise.com

קישורים חיצוניים

• האתר של דוד לואיס
• ניגון הצמח צדק להאזנה, בביצוע תזמורת המטרופוליטן, Chabad Symphonic Experience, ניו יורק, 1971
• "הרבי של ג'ניס ג'ופלין", סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דוד לואיס".