משרד התיירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משרד התיירות
Israeli Tourism Ministry Symbol.svg
שר עוזי לנדאו
מועד כניסת השר לתפקידו 18 במרץ 2013
מנכ"ל אמיר הלוי
שנת הקמה 1964
http://www.tourism.gov.il

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

יעדי משרד התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ‏[1]:

  1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי.
  2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל.
  3. הגדלת היקף תיירות הפנים.
  4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי.
  5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות.
  6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות.
  7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים.
  8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל.

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי פרסומי ממשלת ישראל, היו הכנסות מדינת ישראל מתיירות בשנת 2005 11 אחוזים מסך יצוא השירותים בארץ, והפוטנציאל הגלום בו גדול אף יותר.

פעילות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה של משרד התיירות לעידוד התיירות לישראל. פורסם בארצות הברית ב- National Geographic Magazine, פברואר 1956. מודעה צנועה בשחור/לבן, מידות 10 על 7 ס"מ

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

מענקים לפרויקטים תיירותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 מונה ד"ר ו. סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל[2]. עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה‏[3][4]. בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם‏[5]. בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד[6]. ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[7] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות‏[8][9], אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות‏[10].

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות‏[11]. בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. בשנת 1964, לאור הגידול בתיירות וכדי למצוא תפקיד לעקיבא גוברין, מונה גוברין כשר לענייני תיירות, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות‏[12]. לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר‏[13], והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה‏[14].

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה[15]. שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות‏[16]. באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף‏[17] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות‏[18]. בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
עקיבא גוברין שר התיירות 22.12.1964 12.01.1966 מפא"י
משה קול שר התיירות 12.01.1966 20.06.1977 ליברלים עצמאיים
יגאל הורביץ שר התעשייה, המסחר והתיירות 20.06.1977 10.10.1978 הליכוד
גדעון פת שר התעשייה, המסחר והתיירות 15.01.1979 11.08.1981 הליכוד
אברהם שריר שר התיירות 11.08.1981 22.12.1988 הליכוד
גדעון פת שר התיירות 22.12.1988 13.07.1992 הליכוד
עוזי ברעם שר התיירות 13.07.1992 18.06.1996 מפלגת העבודה
משה קצב שר התיירות 18.06.1996 06.07.1999 הליכוד
אהוד ברק שר התיירות 06.07.1999 05.08.1999 ישראל אחת
אמנון ליפקין-שחק שר התיירות 05.08.1999 07.03.2001 מפלגת המרכז
רחבעם זאבי שר התיירות 07.03.2001 17.10.2001 האיחוד הלאומי
בנימין אלון שר התיירות 31.10.2001 14.03.2002 האיחוד הלאומי
יצחק לוי שר התיירות 18.09.2002 28.02.2003 מפד"ל
בנימין אלון שר התיירות 28.02.2003 06.06.2004 האיחוד הלאומי
גדעון עזרא שר התיירות 04.07.2004 10.01.2005 הליכוד
אברהם הירשזון שר התיירות 10.01.2005 04.05.2006 קדימה
יצחק הרצוג שר התיירות 04.05.2006 21.03.2007 מפלגת העבודה
יצחק אהרונוביץ' שר התיירות 21.03.2007 16.01.2008 ישראל ביתנו
אהוד אולמרט שר התיירות 16.01.2008 14.07.2008 קדימה
רוחמה אברהם שרת התיירות 14.07.2008 31.03.2009 קדימה
סטס מיסז'ניקוב שר התיירות 31.03.2009 18.03.2013 ישראל ביתנו
עוזי לנדאו שר התיירות 18.03.2013 מכהן הליכוד ביתנו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות המשרד, משרד התיירות
  2. ^ פתוח התיירות - גורם כלכלי להתפתחות הארץ, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  3. ^ במחלקה לתיירות של משרד העלייה, הצופה, 3 בנובמבר 1948
  4. ^ התיירות בישראל לקראת פיתוח ממלכתי, הצופה, 26 בינואר 1949
  5. ^ זרם התיירים מגיע לאלפים, חרות, 19 במאי 1949
  6. ^ משרדים בחו"ל לעדוד התיירות, הצופה, 7 ביוני 1949
  7. ^ משרד העלייה מתחסל, חרות, 17 במרץ 1952
  8. ^ נפתחה המועצה המייעצת לתיירות, על המשמר, 13 ביוני 1952
  9. ^ מרכז התיירות - יורחב, מעריב, 20 בפברואר 1952
  10. ^ ענייני התיירות עדיין טעונים תיקון, דבר, 5 ביוני 1952
  11. ^ ממליצים להעביר הטיפול בתיירים ממ. המסחר למשרד ראש הממשלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  12. ^ ענף התיירות מקבל בברכה מינוי שר לענייני תיירות, דבר, 9 באוקטובר 1964
  13. ^ תובעים מאשכול המשך קיום משרד תיירות עצמאי, דבר, 13 בדצמבר 1965
  14. ^ מ. קול יפעל להגברת התיירות היהודית מארצות חוץ לישראל, דבר, 14 בינואר 1966
  15. ^ מיזוג משרדי הממשלה יימשך חודשים, דבר, 6 ביוני 1977
  16. ^ הורוביץ החליט על מיזוג מלא מסו"ת-תיירות, דבר, 28 ביוני 1977
  17. ^ הורוביץ: 15% מעובדי משרד התעשייה מיותרים, דבר, 17 באוקטובר 1977
  18. ^ מיזוג משרדי הממשלה מתנהל בעצלתיים, דבר, 14 במאי 1979


שרי התיירות בממשלות ישראל

עקיבא גובריןמשה קולגדעון פתאברהם שרירגדעון פתעוזי ברעםמשה קצבאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקרחבעם זאביבנימין אלוןיצחק לויבנימין אלוןגדעון עזראאברהם הירשזוןיצחק הרצוגיצחק אהרונוביץ'רוחמה אברהםסטס מיסז'ניקובעוזי לנדאו


משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלהמשרד האוצרהמשרד לאזרחים ותיקיםמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמיםמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוימשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד המדע, הטכנולוגיה והחללהמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגייםמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הנגב והגלילמשרד העלייה והקליטהמשרד הרווחה והשירותים החברתייםמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד הכלכלהמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורטהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזוריהמשרד לירושלים והתפוצות


משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד ההסברהמשרד האספקה והקיצובהמשרד לענייני ירושליםמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורף
סמל מדינת ישראל