דן פוגלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דן פוגלברג
Dan Fogelberg 1974.JPG
מידע כללי
שם לידה דניאל גריילניג פוגלברג
תאריך לידה 13 באוגוסט 1951
מקום לידה פאוריה אילינוי ארצות הברית
תאריך פטירה 16 בדצמבר 2007 (בגיל 56)
מקום פטירה אי האיילים מיין ארצות הברית
שנות פעילות 19682007.
סוגה רוק, רוק קל, פולק רוק, ג'אז, פיוזן, בלוגראס, פופ.
עיסוק זמר, פזמונאי, מוזיקאי.
כלי נגינה גיטרה חשמלית, פסנתר, גיטרה בס, מנדולינה, אורגן חשמלי, סינתיסייזר, ויברפון.
חברת תקליטים Epic Records
Giant Records
Mailboat Records
קולומביה רקורדס
שיתופי פעולה בולטים טים וייסברג(אנ').
http://www.danfogelberg.com

דן פוגלברגאנגלית: Dan Fogelberg; ‏13 באוגוסט 1951, פאוריה, אילינוי, ארצות הברית16 בדצמבר 2007, אי האיילים, מיין ארצות הברית), היה פזמונאי, מלחין, זמר ורב נגן אמריקאי שפעל במגוון סוגות מוזיקליות, נחשב לאחד מאבות הרוק הקל בארצות הברית‏[1] ומכר למעלה מ-15 מיליוני עותקים מאלבומיו השונים.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגלברג שהיה הצעיר מבין 3 אחים, נולד בפאוריה אלינוי למרגרט שהייתה נגנית פסנתר ממוצא סקוטי וללורנס פיטר פוגלברג שהיה מורה למוזיקה ממוצא שבדי והעניק בהמשך השראה לשירו המפורסם של בנו "Leader of the Band". בגיל 14 קיבל מסבו במתנה גיטרת סלייד ובמקביל למד לנגן בפסנתר. ב-1967 הצטרף ללהקה שביצעה גרסאות כיסוי לשירי הביטלס והוציאה 2 סינגלים. ב-1969 סיים את בית הספר התיכון בעירו ופנה ללימודי תיאטרון באוניברסיטת אילינוי. במקביל החל להופיע במסגרות שונות בשירי פולק. ב-1971 צד פוגלברג את עינו של האמרגן אירווינג אזוף שהפך למנהלו, שנה מאוחר יותר הוציא את אלבומו הראשון ובמקביל הופיע כזמר חימום במופעיו של ואן מוריסון. ב-1974 הפיק ג'ו וולש את אלבומו השני של פוגלברג שנקרא "Souvenirs", במסגרתו השתתפו בנגינה וקולות רקע חברי להקת הנשרים גלן פריי ודון הנלי והמוזיקאי גרהאם נאש. פוגלברג ניגן ב-8 כלי נגינה שונים במהלך הפקת האלבום והוא הפך להצלחתו המסחרית הראשונה.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגלברג נישא 3 פעמים. בין 1982 - 1985 לרקדנית מגי סלימייקר, בין 1991 - 1996 לאמנית אנסטסיה סאבאג' ובין 2002 ועד יום מותו למוזיקאית ג'ין מארי מאייר. לפוגלברג לא נולדו ילדים מנישואיו השונים.

שיא הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום "Souvenirs" הזניק את הקריירה של פוגלברג והוא הוציא סדרה של אלבומי זהב. ב-1975 התפרסם האלבום "Captured Angel" שהגיע למקום ה-23 ברשימת רבי המכר של הבילבורד האמריקני. ב-1978 חבר פוגלברג למוזיקאי והחלילן טים וייסברג(אנ') ויחדיו הוציאו את האלבום "Twin Sons of Different Mothers" שהגיע למקום ה-8 בבילבורד האמריקני. האלבום נחשב פורץ דרך בתחום הרוק הרך והציג בנוסף מגוון סגנונות מוזיקליים. מהאלבום התפרסם במיוחד השיר "Tell It To My Face" ששילב קטעי סולו מורכבים בגיטרה חשמלית וחליל אשר חלקם שאבו השראה מלהקת ג'תרו טאל. ב-1979 הוציא פוגלברג את אלבומו "Longer" שהגיע למקום ה-2 ברשימת רבי המכר וממנו התפרסם שיר הנושא.

ב-1981 פרסם פוגלברג את אלבומו המצליח ביותר שנקרא "The Innocent Age", במסגרתו ביצעה הזמרת ג'וני מיטשל קולות רקע ומתוכו התפרסם השיר המזוהה ביותר עמו שנקרא "Leader of the Band". בשנותיו האחרונות נהג פוגלברג לציין, שלו ניתנה לו הזכות לכתוב רק שיר אחד בימי חייו, היה בוחר בשיר זה‏[2]. ב-1984 הוציא את האלבום "Windows and Walls" וב-1985 את אלבום הבלוגראס "High Country Snows". בסוף שנות ה-80 נטה סגנונו של פוגלברג לכיוון הבלוז ובמקביל הפך לפעיל חברתי במיוחד בתחום איכות הסביבה. ב-2003 פרסם את אלבומו האחרון " Full Circle".

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 אובחן פוגלברג כחולה בסרטן הערמונית ועבר סדרת טיפולים שהביאה לעצירת התפשטות המחלה. ב-13 באוגוסט 2005 הודיע הזמר על החלמתו מהמחלה, אך היא שבה והתפרצה ופוגלברג הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 2007. מעריציו הרבים הקימו אנדרטה לזכרו בעיר הולדתו פאוריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]