דפו פרוברה
דפו פרוברה (Depo Provera)[1] הוא אמצעי למניעת היריון הניתן באמצעות זריקה. זהו טיפול הורמונלי המבוסס על פרוגסטין, המוזרק לתוך השריר ומשתחרר לאט, וכך מעכב את הביוץ ברחם. הטיפול נחשב יעיל במניעת הריון למשך שלושה חודשים, והוא הפיך.[2]
התרופה ניתנת רק באמצעות מרשם רופא, אך ניתן להזריקה לאישה על ידי אחות בכל מרפאה. עלותה הנמוכה ויעילותה תורמים רבות לשימוש בה כאמצעי למניעת היריון ולפיקוח על הילודה. לתרופה קיימות תופעות לוואי. לדוגמה, היא מגבירה משמעותית את הנטייה לדיכאון, וכן גם עלולה לפגוע בצפיפות העצם ולהביא לפגיעות רבה יותר של האישה. לפיכך, השימוש בה שנוי במחלוקת. בשל תופעות הלוואי של התרופה ממליץ מנהל המזון והתרופות להגביל את משך השימוש בה לשנתיים אלא אם כן לא ניתן להשתמש באופן בטוח באמצעי אחר.[3]
פעילות כימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפו-פרוברה מכיל פרוגסטין, שהוא פרוגסטרון סינתטי. הפרוגסטרון משמש גם באמצעי מניעה אחרים, לרוב בשילוב עם אסטרוגן (למשל בגלולה למניעת הריון). פעולתו היא מניעת הביוץ באמצעות עיכוב שחרורם של הורמונים מבלוטת יותרת המוח. בעקבות זאת הופכת הרירית בצוואר הרחם לצמיגית, ובכך היא דוחה את כניסתם של תאי זרע במקרה של קיום יחסי מין, ולא מאפשרת קליטה של ביציות מופרות.[4]
יתרונות וחסרונות הזריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזריקה נודעו מספר יתרונות, בהם נוחות השימוש, מניעת הדאגה היומיומית לנטילת אמצעי מניעה אחר במהלך שלושת החודשים בהם היא פעילה, קיצור תקופת הווסת, ירידה הדרגתית בכמות הדימום בזמן הווסת (לפיכך היא מומלצת לנשים הסובלות מאנמיה בעקבות איבוד דם רב במהלך הווסת), הורדת הסיכון לסרטן צוואר הרחם ב-80 אחוזים, אפשרות לשימוש בזמן הנקה, ועוד.[4]
מחקרים העלו מספר חסרונות של הזריקה, בהם תופעות לוואי של דימום מהנרתיק לאורך המחזור, אי-סדירות המחזור החודשי, מניעת ביוץ למשך מספר חודשים גם לאחר השימוש בזריקה, השמנה, כאב ראש, שינויי מצב רוח ונטייה לדיכאון, ירידה ב-HDL, פגיעה בצפיפות עצמות השלד העלולה לתרום להיווצרות מחלת האוסטיאופורוזיס (לפיכך היא לא מומלצת לנשים מתחת לגיל 25, שלא סיימו עדיין את תהליך הגדילה[5]), ועוד. בנוסף, בשל פעילותה של הזריקה לטווח ארוך, לא ניתן להפסיק אותה מיידית אם מופיעות תופעות לוואי לא רצויות.
גרסה חדשה יחסית של דפו-פרוברה, הניתנת בזריקה תת-עורית במקום תוך-שרירית, פעם בשלושה חודשים, נועדה להפחית חלק מתופעות הלוואי. נשים יכולות להזריק את הזריקה בעצמן ללא צורך בהגעה למרפאה לצורך הזרקה, כפי שנעשה בזריקה התוך-שרירית. הזריקה החדשה נמצאה כבעלת יעילות דומה במניעת הריון, ודווח על שיעור נמוך יותר של דימום עד אפילו להפסקת הווסת (אמנוריאה) לאורך השימוש, יחסית לזריקה התוך-שרירית.[6]
הפצת דפו פרוברה בקבוצות חלשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפו פרוברה נמצאת בשימוש נרחב עבור נשים מאוכלוסיות חלשות, לעיתים ללא הסכמה מדעת וללא יידוע על תופעות הלוואי. כך למשל כבר בשלבי הניסוי הקליני נוסתה התרופה על 13,000 נשים עניות מחציתן שחורות שלא נתנו, כמתחייב, הסכמה מודעת ולא יודעו בדבר תופעות הלואי של התרופה. סידני וולף, ראש קבוצת מחקר בבריאות הציבור העיד בפני ה־FDA ב-1975 כי
דפו פרוברה מיועד לפציינטיות המסרבות או בלתי מסוגלות לקבל את האחריות הנדרשת לשימוש במונעי הריון אחרים, או שאינן מסוגלות או לא מוכנות לסבול את תופעות הלוואי של גלולות למניעת הריון
— Karen Hawkins and Jeff Elliott[7]
התרופה, שאושרה לשימוש בארצות הברית ב-1992 הוכנסה לשימוש נרחב במוקדי מצוקה בעולם השלישי כדוגמת מחנות פליטים בתאילנד על גבול קמבודיה (שם חולקו עופות למשפחות שהסכימו להשתמש בתרופה), בפיליפינים ולנשים שחורות בדרום אפריקה.[4] סקר בקרב נשים הסובלות מפיגור שכלי בהולנד העלה כי לכמחצית מהן ניתן דפו פרוברה לעומת 4% באוכלוסייה הכללית,[8] ממצאים דומים (כ-30% מכלל הסובלות מפיגור שקיבלו אמצעי מניעה) נמצאו גם בבלגיה.[9] החוקרת מישל מקארתי מצאה כי לנשים אלו לא ניתן מידע על אמצעים חלופיים וכי נעשה שימוש יתר ושימוש ללא צורך בדפו פרוברה גם לנשים שלא היו פעילות מינית או שהיו באמצע שנות הארבעים לחייהן.[10]
חלוקת דפו פרוברה ליוצאות אתיופיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל על פי הנתונים העולים מהדוח שנכתב על ידי ארגון אשה לאשה-מרכז פמיניסטי בחיפה, כשישים אחוז ממקבלות התרופה הן נשים יוצאות אפריקה, בעיקר עולות מאתיופיה (אייל 2009), אף כי משקלן הכולל באוכלוסיית ישראל עומד על כאחוז.[11] בשנת 2008 נחשפה הפרשה על ידי העיתונאי דני אדינו אבבא ורחל מנגולי, הכתבה פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות. שנה לאחר מכן, פורסם דוח מחקר של ארגון אשה לאשה בנושא מדיניות מתן אמצעי מניעה דפו פרוורה לנשות הקהילה האתיופית בישראל (אייל 2009) בכלל נתונים מקופ"ח ועדויות של נשים, לפיהם יש מגמה ברורה של מתן אמצעי המניעה דפו פרוורה לנשות הקהילה האתיופית, ללא בחירה וכחלק ממגמה של צמצום ילודה אתנית. בשנת 2012 פרסמה גל גבאי תחקיר על פיו הופעלו לחצים על נשים רבות במחנות המעבר בגונדר ובאדיס אבבה ובישראל לקבל דפו פרוברה בלי שניתן להן מידע על תופעות הלוואי ועל אמצעים חלופיים כגלולות או התקן תוך רחמי.[12] על פי עדויות שנאספו במסגרת התחקיר, איימו על מועמדות לעלייה כי לא יקבלו אישור לעלות לישראל אם לא יקבלו את הזריקה.[13] בעקבות התחקיר הנחה מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, את רופאי הנשים בקופות החולים לחדש מרשמים לזריקה רק לאחר שיחה בה יסביר הרופא למטופלת מה תופעות הלוואי של הזריקה לעומת אמצעי מניעה אחרים, ויבין מדוע מבקשת המטופלת להשתמש דווקא באמצעי מניעה זה.[14]
בשנת 2008, בתגובה על שאילתה של אופיר פז-פינס בנושא, השיב שר הבריאות יעקב בן יזרי ”מאחר שהשימוש בדפו-פרוברה מקובל מאוד באתיופיה, נשים מבקשות להמשיך את השימוש בו או להתחיל את השימוש כאן בישראל”, בדיקת טענה זו במרכז המידע והמחקר של הכנסת העלתה כי בסוף שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של שנות ה-2000 דפו-פרוברה לא היה אמצעי המניעה השכיח ביותר בקרב נשים באתיופיה (ורבות יותר השתמשו בגלולה). השימוש בדפו-פרוברה גדל באתיופיה משנת 2005 ובשנת 2011 כ-25% מהנשים הנשואות וכ-62% מהנשים הלא-נשואות השתמשו בו. בקרב הנשים שהשתתפו באתיופיה בשיעורי תכנון המשפחה בשנת 2012 במרפאות ארגון הג'וינט המספק שרותי רפואה באתיופיה מאז 1991 לבקשת ממשלת ישראל 89% קיבלו דפו-פרוברה.[15] בינואר 2012 הגישו כמה נשים יוצאות אתיופיה תובענה ייצוגית נגד שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת בטענה כי זריקות דפו-פרוברה ניתנו במטרה לפקח על ילודה בקרב בנות העדה.[15] במאי 2015 הורה מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו לקופות החולים שלא לחדש מרשמי דפו פרוברה לנשים ממוצא אתיופי או לנשים אחרות שיש חשש שלא הבינו את השלכות הטיפול. גמזו הורה גם כי מרשם יינתן רק לאחר שיחה עם המטופלת בה יובהר המניע לבחירה באמצעי מניעה זה. יש הטוענים כי בכך מודה משרד הבריאות כי העדפה גורפת לדפו פרוברה עבור נשים ממוצא אתיופי הייתה נוהל מקובל בקופות החולים.[16] לאחר שבוטלה מדיניות זו הייתה ירידה של מעל 30-40% בשיעור "מבקשות" הטיפול בעדה האתיופית.[17]
חלוקת דפו פרוברה לנשים בדואיות בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2022 התפרסם תחקיר במגזין ליברל ממנו עולה כי גינקולוגים מרבים לרשום דפו פרוברה לנשים מהמגזר הבדואי בנגב. כך נמצא כי בקופת חולים מכבי נרשמו בחמש השנים שקדמו לפרסום התחקיר פי 2 מרשמי דפו פרוברה בדרום מאשר במחוזות השפלה וירושלים ובקופת חולים כללית נרשמו בתקופה זו פי 5 יותר מרשמי דפו פרוברה במחוז הדרום מאשר במחוז דן ופי 2.5 יותר מאשר בירושלים. נרמול הנתונים למספר הנשים המבוטחות בכל מחוז מעלה פער גדול אף יותר. רוב מרשמי הדפו פרוברה בדרום ניתנו לנשים בדואיות .[18]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על דפו-פרוברה באתר היצרנית "Pfizer" (באנגלית)
- אזהרות שימוש בדפו-פרוברה, באתר "דפו-פרוברה" (באנגלית)
- חדוה אייל, דפו פרוורה, אמצעי למנעת היריון באמצעות זריקה. מחקר על מדיניות השימוש בקרב הקהילה האתיופית בישראל 2009 (אורכב 18.01.2012 בארכיון Wayback Machine), אמי - ארגון המיילדות בישראל, וארגון אשה לאשה - המרכז הפמיניסטי בחיפה
לאן נעלמו הילדים, בביצוע גל גבאי, סרטון באתר יוטיוב- Stacey, Dawn. Depo Provera: The Birth Control Shot, Accessed October 13, 2009
- חדוה אייל, צרכיו של הריבון, לא של האישה, אתר העוקץ, דצמבר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השם המלא הוא Depot medroxyprogesterone acetate (DMPA)
- ^ כלומר, לאחר הפסקת השימוש בו לא צפויה פגיעה ארוכת טווח בפוריות האשה.
- ^ מידע לרופא על התרופה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, עמוד 4
- ^ 1 2 3 חדווה אייל, דפו-פרוורה - אמצעי הריון הניתן באמצעות זריקה: על מדיניות השימוש בקרב נשות הקהילה האתיופית בישראל (פרק "אמצעי המניעה דפו-פרוורה")
- ^ אילנה מסר, מדריך: מהו אמצעי המניעה הנכון ביותר עבורכם?, באתר ynet, 22 בנובמבר 2005
- ^ דניאל זיידמן, אמצעי מניעה חדשים (פרק "דפו-פרוורה תת-עורי במינון חודשי"), Israeli Journal of Pediatrics, גיליון 59
- ^ Hawkins and Jeff Elliott, [1] Seeking Approval, Albion Monitor
- ^ Michelle McCarthy, Contraception and Women with Intellectual DisabilitiesJournal Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities 22, 4, 363- 369
- ^ L. Servais et al., Contraception of women with intellectual disability: prevalence and determinants, Journal of Intellectual Disability Research Volume 46, Issue 2, pages 108–119, February 2002
- ^ Michelle McCarthy, I have the jab so I can't be blamed for getting pregnant’: Contraception and women with learning disabilities, Women's Studies International Forum 32 (2009) 198–208
- ^ RussiaToday, Racist birth control? Claims Israel culling Ethiopian Jews
- ^ לאן נעלמו הילדים, בביצוע גל גבאי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ טלילה נשר, עולות מאתיופיה: איימו עלינו שלא נעלה לארץ אם לא נסכים לקבל זריקה נגד הריון, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
- ^ טלילה נשר, המדינה מודה: נשים אתיופיות טופלו למניעת הריון באופן פסול, באתר הארץ, 27 בינואר 2013
- ^ 1 2 איתי פידלמן, סוגיית מתן דפו-פרוברה לנשים יוצאות אתיופיה, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מאי 2013
- ^ טלילה נשר, המדינה מודה: נשים אתיופיות טופלו למניעת הריון באופן פסול, באתר הארץ, 11 במאי 2015
- ^ פרוטוקול מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת
- ^ עדן סולומון, אפליה מונעת, באתר ליברל, 21/09/2022
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.