דרומס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדרומס עקוד
Flickr - don macauley - Dromas ardeola 2.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
משפחה: דרומסיים
סוג: דרומס
מין: דרומס עקוד
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Dromas ardeola
תחום תפוצה
Dromas ardeola map.png

דרומס עקוד (שם מדעי: Dromas ardeola) הוא מין יחיד בסוגו ובמשפחת הדרומסיים (Dromadidae), משפחת עופות בסדרת חופמאים.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרומס הוא חופמאי גדול: 40-37 ס"מ וייחודי במראהו. כסות הנוצות לבנה מלבד הגב ואברות היד (בכנף) השחורות, סוככות התת-זנב אפורות. הדרומס מזכיר במראהו סיפן עקוד, אולם מקורו השחור בצורת פגיון. דרומס נראה מרחוק כ"שחף ארוך רגליים". משקלו 330-230 גרם, מוטת כנפיו 75 ס"מ. הרגליים ארוכות ותכולות במקצת. הראש גדול יחסית לגוף, העין גדולה וכהה.

אצל הזוויגים קיימת חד-צורתיות זוויגית. אצל הצעירים במופע הראשון, הראש והכנף חומים, מתחלפים לאפור ואז מלבינים בגיל 15 חודשים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו בחופי האוקיינוס ההודי. אתרי הרבייה בחופי צפון-מערב האוקיינוס ההודי, המפרץ הפרסי והים האדום. שוכן אף בקניה, טנזניה, מדגסקר, מערב הודו וצפון סרי לנקה. מזדמן לישראל בחודשי הקיץ. מקום חיות: חופים חוליים, לגונות איים וריפי אלמוגים. נצפה גם בחופים סלעיים.

ידועים כ-9 אתרי קינון ורבייה בכל העולם. ביניהם, כ-1500 זוגות באיראן, 300 זוגות באמירויות, 85 זוגות בעומאן, 110 בערב הסעודית, ומספר לא ידוע בסומליה.

היקף הנדידה לא ברור, בגלל חוסר וודאות לגבי אתרי הרבייה. את החורפים מעבירים מרבית הפריטים במפרץ הפרסי, בים האדום בדרום חצי האי ערב ובחופי סומליה. אולם פריטים רבים חורפים בחופי מזרח אפריקה באזור טנזניה ומדגסקר. נתיב נדידה שלישי פונה להודו, לתאילנד ולמלזיה.

זיהום המים על ידי נפט מהווה סיכון עצום למין זה. הזיהום פוגע במקום החיות, במקור התזונה ולעתים במין עצמו. גם איסוף הביצים מאתרי הרבייה, על ידי האדם היה גורם להדלדלות המין עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר החלו לפעול תוכניות שימור למין זה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדרומס שיטת מנוחה ייחודית: הוא מקפל את ברכיו אחורנית וכך רגלו הארוכה צמודה לקרקע ומוכנה לניתור מהיר בשעת סכנה.

כאשר מחפש מזון, ניכר בתנועה החופמאית המוכרת: ריצה-עצירה-ליקוט. ניתן לצפות בו בקרבת חופמאים אחרים, שחפיים או פלמינגואים.

המעוף חזק, משק הכנפיים איטי יחסית, הרגליים בולטות מעבר לזנב בשעת תעופה.

מספר גוונים לקול. לעתים מזכיר קריאתה של שחפית בנגלית: ודה-וק. לעתים נבחני ומונוטוני: קה-האו, לפעמים מסתלסל: קוו-קי-קי. באתרי הרבייה והחריפה מוגדרים כעופות רעשניים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטנים עוטי שריון מהווים את עיקר מזונו. בנוסף הוא ניזון מסרטנאים שונים, מרכיכות, מתולעים ימיות וחסרי חוליות אחרים.

צורך את מזונו בלהקות המתקבצות במים הרדודים. פעיל בשעות בין הערביים ובלילה. אורב לטרפו בסרקו באיטיות את המים, וכאשר מבחין בטרף, נועץ בו את מקורו הפתוח ואז מרסקו. מקורו שבצורת פגיון, מותאם ביעילות לצריכת מזון זה.

רבייה וגידול צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקנן בחודשים אפריל-יולי, בלהקות גדולות מאוד (עד 1500 זוגות לערך!), בונה בעצמו קן עשוי חול בצורת היכל. את תחתית ההיכל מרפד בתערובת נוצות אדמה וחול.

הגומחות צמודות זו לזו ויוצרות מבנה המזכיר חלת דבש.

הנקבה מטילה 2-1 ביצים לבנות במרכז הקן, הגדולות יחסית לגופה. הגוזל חסר ישע בימים הראשונים להיוולדו (דבר לא נפוץ אצל החופמאים), הוא מוגן בתוך הקן ומקבל את מזונו משני הוריו. גם לאחר שלומד לעוף, ממשיך להישאר זמן ממושך תחת השגחת הוריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]