הילה לולו לין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הילה לולו לין
אין תמונה חופשית
שם לידה הילה לין
תאריך לידה 6 בנובמבר 1964
לאום ישראלית
תחום יצירה מיצג, פיסול, וידאו ארט, שירה
יצירות ידועות הקץ לדמעות 1994

הילה לולו לין (נולדה בשנת 1964 בשם הילה לין) היא אמנית ישראלית רב-תחומית, העוסקת במדיומים שונים בהם ציור, קולנוע, שירה, פיסול, אמנויות חזותיות, צילום, מיצג ווידאו ארט.

יצירותיה של לין הוצגו בישראל- במוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון הרצליה, המשכן לאמנות עין חרוד, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית ובגלריות רבות. בארצות הברית, ספרד, צרפת, יפן, פורטוגל ואיטליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה לולו לין, נולדה בעפולה 1964. לין גדלה עד גיל שלוש במשמר העמק, משם נסעה, יחד עם משפחתה, לשליחות של שנתיים וחצי בפרס, שלאחריה חזרו לישראל והתגוררו בכפר ביל"ו.

בשנים 1986-1989 למדה בבצלאל בירושלים.

לין פרצה לתודעה בשנות ה-80 המאוחרות, ביצירות וידאו ארט של תיעוד עצמי במראה קשה ואכזרי. היא השתמשה בגופהּ כדרך להציג גוף המהווה מרחב יצירה אינסופי המאפשר להצביע על מצבי היפוך קוטביים של מתח בין זר למוכר, נקי וטמא, חיים ומוות, חיצוני ופנימי, גדול וקטן.

לין משתמשת בפונט משלה בעבודותיה, כפי שמתארת אותו גליה בר אור: "ב"פונט לולו" המזוהה עמה כגופן דיגיטלי באותיות דפוס בכתב ידה... כתב משלה, מרחב משלה, המאפשר להגמיש את השפה למחוזות סיפיים, ילדיים, יומיומיים, פתיינים ופואטיים שבהם מלה נוגעת במלה והשיבוש-לכאורה יוצר מרחב דימויים חדש."[1]

לין היא אחת מהאמנים הישראלים שהושפעו ממרכזיותו של השיח המגדרי בתרבות ובאמנות. בעבודות הווידאו ארט שיצרה היא ביטאה גוון סוריאליסטי ומיניות פרובוקטיבית, בלט בהן הניסיון לערעור תפיסות מסורתיות אודות מיניותה של האישה. בעבודה "הקצ לדמעות" (1994) הופיעה לולו לין כשהיא מעבירה על גופה חלמון של ביצה. יגאל צלמונה פירש את העבודה כניסיון לכינון יחס שונה בין זהות גברית לנשית, באופן המקביל לביטויים אמנותיים רבים מאותה תקופה.‏[2]

לין יוצרת ומתגוררת בתל אביב-יפו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד ומיצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גליה בר אור, הילה לולו לין / היא*, 2007, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
  2. ^ ראו: צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 403.