הפרסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרסיםיוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.

המחזה עוסק בתבוסה של הממלכה האחמנית במלחמת פרס-יוון ובמיוחד במפלת הצי הפרסי בקרב סלמיס, קרב בו אייסכילוס השתתף באופן אישי. המחזה הוצג ב-472 לפנה"ס באתונה, יחד עם "הפרסים" הועלו עוד שתי טרגדיות של אייסכילוס, "פינביס" ו"גלבקוס איש פוטניאי" והקומדיה "פרומתאוס המבעיר אש" שמהם לא שרד דבר פרט לכמה פרגמנטים מ"גלבקוס איש פוטניאי". החוקרים חלוקים בשאלה אם "הפרסים" היה חלק מטרילוגיה עם שאר המחזות, חלק מטרילוגיה עם שתי הטרגדיות או שמדובר במחזה שעומד בפני עצמו. המחזות זיכו את אייסכילוס בפרס הראשון בדיוניסיה של אותה שנה.

המייחד את הטרגדיה היא שבשונה מכל הטרגדיות ששרדו והגיעו לידנו "הפרסים" אינה עוסקת בנושא מן המיתולוגיה היוונית אלא מן ההיסטוריה הקרובה של יוון שאותה הספיקו לחוות כותב המחזה, השחקנים והצופים. בכתיבת המחזה אייסכילוס הושפע מן המחזה "בנות פיניקיה" לפריניכוס שהוצג ארבע שנים לפני מחזהו של אייסכילוס ועוסק אף הוא בפלישה הפרסית ליוון.

המחזה מספר את סיפור המלחמה מנקודת המבט של הפרסים כאשר אף איש יווני לא מוזכר במשך כל המחזה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בחצר המלוכה של הממלכה האחמנית בשושן, המקהלה מורכבת מזקני פרס שאותם המלך כסרכסס השאיר כממונים על הממלכה בשעה שיצא לכבוש את יוון. כמו כן מופיעה אטוסה אם המלך. בתחילת המחזה הם מביעים את חששם על הצפוי במערכה לקרקסס וצבאו. לאחר שמגיע שליח שמבשר את תבוסת הצי הפרסי בקרב סלמיס והשמדת הצבא הפרסי בקרב פלטאיה גדול האבל בחצר המלכות כאשר שומעים על מותם של המפקדים הרבים.

אטוסה מחליטה לעלות באוב את רוחו של דריוס בעלה המת ואבי כסרכסס. בהופעתו הוא מוכיח את כסרכסס על התנהגותו השלילית כאשר ביקש לחבר את אסיה ואירופה על ידי בניית גשר במצרי ההלספונטוס, על כך שביקש לבנות צי ולכבוש את יוון כאשר האלים תחמו את שלטונו לאסיה ועל כך שחילל את מקדשי האלים ומזבחותיהם בזמן הפלישה. זהו מוטיב מרכזי במחזה כאשר אייסכילוס רואה את מפלגת הפרסים כתוצאה מההיבריס של מלכם וקטע זה נועד להדגיש שאם רק כסרכסס נוהג כמו אביו ולא מנסה לעבור את הגבול שהאלים קבעו לו הוא לא היה נוחל מפלגה בשדה הקרב ומאבד את טובי אנשיו.

סיום המחזה הוא כאשר כסרכסס האבל חוזר לבירתו שושן ומבכה את מר גורלו ואת מפלת צבאו.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס, טרגדיות נבחרות, מתורגמות מיונית עם מבואות וביאורים מאת אהרן קמינקא, תל אביב, דביר, 1952
  • איסכילוס, הפרסים, תירגם מיוונית והוסיף מבוא וביאורים בנציון בנשלום, ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ג
  • אייסכילוס, הפרסים, מיוונית: אהרן שבתאי, תל אביב, שוקן, 1994


מחזות אייסכילוס
המבקשות מחסה - הפרסים - שבעה נגד תבאי - פרומתאוס הכבול
האורסטיאה: אגממנון - נושאות הנסכים - נוטות החסד
אייסכילוס