הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרצוג, פוקס, נאמן ושות'
Herzog Fox & Ne'eman logo.png
סוג: שותפות
שנת הקמה: 1972
משרד ראשי: בית אסיה, רחוב ויצמן 4, תל אביב-יפו
מייסדים: חיים הרצוג, מייקל פוקס, יעקב נאמן
ענפי תעשייה: עריכת דין
עובדים: 335 (2013)‏[1]
דף הבית: www.hfn.co.il

הרצוג, פוקס, נאמן ושות' הוא משרד עורכי הדין מהגדולים בישראל. נכון לשנת 2013 עובדים במשרד 213 עורכי דין, מתוכם 75 שותפים. המשרד מתמחה בתחומים רבים של המשפט האזרחי, דיני חברות, דיני מסים, דיני בנקאות וקניין רוחני. מרכזו של המשרד בבית אסיה שבתל אביב.

המשרד נוסד ב-4 ביולי 1972 על ידי חיים הרצוג, ששימש לאחר מכן כנשיא מדינת ישראל וחבר הכנסת, מיכאל פוקס, עורך דין שעלה מלונדון ארבע שנים קודם לכן, וד"ר יעקב נאמן, מומחה לדיני מסים ולימים שר האוצר ושר המשפטים של מדינת ישראל.

בשנת 1975 עזב הרצוג את המשרד מתוקף פעילותו הציבורית. פעילותו הציבורית של נאמן גרמה לו לעזוב את המשרד פעמים אחדות, והוא שימש בו כשותף בכיר בין השנים 1979-1972, 1996-1981, 1997-1996, 2009-1998. פוקס המשיך להיות פעיל במשרד עד לפטירתו בשנת 2009‏[2].

המשרד שם דגש על פעילות בינלאומית הקשורה בישראל. חלק מעורכי הדין שבמשרד חברים גם בלשכות עורכי דין בחו"ל. במסגרת פעילותו הבינלאומית טיפל המשרד בעסקאות רכישה של חברות ישראליות, שבהן היו מעורבים תאגידים רב-לאומיים כמיקרוסופט, גוגל, יאהו!, ג'נרל אלקטריק, נורטל ואחרים.

בפעילותו בתחום הבנקאות מעניק המשרד שירותים למרבית הבנקים בישראל, וכן לבנקים וחברות השקעות בינלאומיות הפעילות בישראל.

עם לקוחות המשרד בתחום האנרגיה והתשתיות נמנים חברת החשמל לישראל, בריטיש גז וחברות זרות שהתחרו על הקמת מתקני התפלת מים בישראל.

בתחום מיזוגים ורכישות היה המשרד מעורב בעסקאות לרכישת חלקים מבנק לאומי, בזק, סלקום וחברות בולטות נוספות במשק הישראלי.

עם לקוחותיו של המשרד נמנים אילי הון, ובהם נסים גאון, שאול אייזנברג, רוברט מקסוול, דוד עזריאלי ורופרט מרדוק.

שמות כל עורכי הדין שבמשרד, שותפים ושכירים, מופיעים על נייר המכתבים של המשרד, ותופסים בו כחצי עמוד.[3] יעקב נאמן הסביר: "בנייר הפירמה אין אצלנו הבחנה בין שותפים ללא שותפים, ואין תארים אקדמיים ליד השם, אף שלכמה מאתנו יש דוקטורט. אנו מעוניינים שכולם ירגישו שווים."[4]

עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל במשרד, יזם הסכם פרישה לפיו עורכי דין יפרשו מהמשרד בגיל 60, גיל נמוך מהמקובל, כדי להפוך את המשרד לאטרקטיבי לעורכי דין צעירים.‏[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]