ה. לייוויק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937

ה. לֵיוִיק, (דצמבר 188823 בדצמבר 1962, ניו יורק) הוא שם העט של לֵייוויק הַאלפֶּרן, שהיה משורר יידיש, מחזאי וסופר, שנודע בין היתר בשל יצירתו "הגולם" ("פואמה דרמטית בת שמונה מערכות").

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייוויק נולד בעיירה ליד מינסק, בלארוס, בשנת 1888. התחנך כילד במסגרת תורנית אדוקה, אך בהגיעו לישיבה כבר קרא ספרים חילוניים ומשכיליים. הוא גורש מהישיבה והצטרף לתנועת ה"בונד". בשנת 1904 פרסם את שיריו הראשונים ביידיש בעיתוני התנועה. בשנת 1906 נכלא על ידי המשטרה הצארית וישב במאסר כארבע שנים. הוא הובל לסיביר, שם נידון למאסר עולם בשנת 1912, על פעילותו המהפכנית.

בשנת 1913 הצליח לייוויק להימלט ממחנה המעצר בסיביר וברח דרך המזרח הרחוק. הוא נמלט מרוסיה והצליח להגיע לניו יורק. בשנותיו הראשונות כמהגר עבד בכל מיני מלאכות, ובעיקר מצא פרנסתו במלאכת הצבעות. בה בעת החלו שיריו להתפרסם בבמות היידיש הגדולות של אמריקה, ובעיקר ב"צוקונפט". שיריו המרגשים מאותה תקופה הם שירי סיביר שלו, שירי המאסר והבריחה. אחדים מהם תורגמו לעברית, וכוחם נשמר בהם גם היום.

בשנת 1919 נתפרסם קובץ השירים הראשון שלו, ומחזותיו המפורסמים: "הגולם", (ראו למטה על הצגת "הגולם" ב"הבימה"), ו"סחבות". כתיבתו באותה עת הייתה שזורה באמונה חזקה בגאולת העם היהודי המיסטית, ובגאולת האדם העובד בדרך הארגון החברתי והמהפכני.

בשנת ‏‏1925 ערך ה. לייוויק מסע הרצאות גדול בתפוצה היהודית, הוא הופיע בפני קהלים גדולים בקריאת שירים, וכתב רשמי מסע שנתפרסמו בעיתוני היידיש באמריקה. בין השאר ביקר שוב ברוסיה, הפעם כמהפכן מכובד ולא כאסיר נמלט. השלטון הקומוניסטי עשה הרבה כדי לקרבו אל המשטר, וכדי שיפרסם טובות על הנעשה אצל יהודי ברית המועצות. אבל יחסם הקשוח של קברניטי מוסקבה לשאלת הציונות ויישוב ארץ ישראל גרמו לו שיפרוש מארגוני הקומוניסטים. הוא חדל אז גם לכתוב בעיתונים המקורבים אליהם.

שלושת מחזותיו, "הגולם", "כבלים", ו"חלום הגולם", נחשבים עד היום כפסגת יצירתו הדראמטית. צירוף חיוני וכובש לב של אמונה מיסטית בנצח קיומו של עם ישראל, ואמונה לוהטת בתיקון האדם והמשטר. ה. לייוויק פרסם למעלה משישים כרכים ביידיש: מחזות וסיפורים, שירים ופואמות, רשמי מסע ומסות. יצירותיו תורגמו גם לעברית, ומחזותיו הוצגו בתיאטרון העברי. על שמו של ה. לייויק קרוי היום "בית ליויק", מרכז לתרבות יידיש בתל אביב, נוסד על ידי עיתונאים וסופרי יידיש. ליד בית לייוויק פועלת הוצאת ספרי יידיש, הוצאת ליויק.

ספריו של ה. לייוויק בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אַבֶּלַר והֶלוּאיז, פואמה דרמטית בשלוש תמונות, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר ק"א ברתיני, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • בלדה על בית החולים בדנוור, תרגם אברהם שלונסקי, מרחביה, 1942.
  • הגולם, תרגום מ. כספי, תל אביב, שנות הששים.
  • גזר, דראמה תנכי"ת מתקופת יוצאי מצרים, בשלוש מערכות, תרגם אהרון אשמן, תל אביב, 1940.
  • הירש לקרט, פואמה, תרגם משה בסוק, הקיבוץ המאוחד, 1944.
  • ששה שירים מן הכרמל, תרגם שמשון מלצר, חיפה, 1963.
  • יאבדו שמים וארץ, שירת האפוקליפסה היידית, אנתולוגיה ובתוכה גם משירי ליויק, תרגם עידו בסוק, תל אביב, 2002.
  • מהר"ם מרוטנברג : פואמה דרמטית בשבע תמונות, תרגום - מ’ סילון-זילברמן, תל אביב, 1968.
  • על תהומות הולך ושר, ילקוט שירים ליריים, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר קלמן אהרון ברתיני, תל אביב, 1977.
  • שירים ופואמות, עברית - מאיר אבני, 2000.
  • חזיוני גאלה, הגלם, חלום הגלם, כבלי משיח : טרילוגיה, תרגמו מיידיש א"ז בן-ישי ואברהם שלונסקי; בלוויית הקדמת המחבר ומבוא של דב סדן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1957. ‬

מחזותיו של ה. ליויק שהוצגו בתיאטרון העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]