ואז רקדנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואז רקדנו
And Then We Danced
და ჩვენ ვიცეკვეთ
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי לבאן אקין (אנ')
הופק בידי Mathilde Dedye, קתי דאנליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לבאן אקין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה לבאן אקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לבאן גלבחיאני
באצ'י ואלישווילי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Lisabi Fridell עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה[1]
גאורגיה[1]
צרפת[1]
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 בספטמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 105 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גאורגית
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 580,075 דולר‏[2][3]
פרסים
  • Guldbagge Award for Best Film
  • Greta עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ואז רקדנואנגלית: And Then We Danced; בגאורגית: და ჩვენ ვიცეკვეთ; דָּא צְ'ווֵן וִיְּצֶקְּווֶת) הוא סרט דרמה גאורגי-שוודי-צרפתי משנת 2019 בבימויו של לבאן אקין (אנ'). הסרט הוצג בהקרנת בכורה במסגרת Directors' Fortnight (אנ') בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2019,[4][5] שם זכה למחיאת כפיים בעמידה במשך 15 דקות.[6] הסרט זכה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הפסטיבל.[7] הסרט נבחר לייצג את שוודיה בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-92, אך בסופו של דבר לא זכה במועמדות.[8][9] הקרנת הסרט בגאורגיה עוררה מחאה, בשל הצגתה של פרשת אהבים בין שני גברים.[10]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לפסטיבל הסרטים של ציריך (אנ'), הבמאי לבאן אקין (אנ') אמר כי הוא קיבל השראה מהעצרת האנטי-הומופובית שהתקיימה בטביליסי בשנת 2013, שבה עשרות צעירים שהפגינו נגד הומופוביה הותקפו באלימות על ידי אלפי מפגינים מהכנסייה הגאורגית האורתודוקסית.[11] הוא ביקר בטביליסי בשנת 2016 כדי לערוך תחקיר על המצב וקיבל השראה ליצור את הסרט כדיון על התפתחות המסורת והזהות, בניגוד לנרטיב יציאה מהארון קונבנציונלי יותר.

הסרט היה קשה לצילום מבחינה לוגיסטית. בשל אופי הסרט וההומופוביה הרווחת בגאורגיה, לעוברי-אורח נאמר שהסרט עוסק בתייר צרפתי שמתאהב בתרבות הגיאורגית.[12] הן שחקנים שלקחו חלק בסרט והן בעלי מקומות שהיו אתרי צילומים עבור הסרט חזרו בהם מהסכמתם להשתתף בסרט בשל אופיו או מחשש לתגובת נגד. צוות ההפקה קיבל איומים ברצח ונאלץ לשכור אבטחה בזמן השהייה על סט הצילומים. שני השחקנים הראשיים, לבאן גלבחיאני (אנ') ובאצ'י ולישווילי (גר'), שאקין (אנ') פנה אליהם באמצעות הרשתות החברתיות, סירבו בתחילה לתפקידים שהוצעו עקב חששות לגבי תגובת נגד בגאורגיה ומחשש כיצד זה ישפיע על הקריירה העתידית שלהם.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראב (לֵבָאן גֶּלְבַּחִיָּאנִי (אנ')) הוא בחור צעיר בתהליך הכשרה של רקדן גאורגי מסורתי באנסמבל הגאורגי הלאומי. יחד איתו נמצאים בתוכנית ההכשרה בת זוגו מרי (אנה ג'ווחישווילי), ואחיו העבריין דויד (גיורגי צרתלי). יום אחד, החזרה נקטעת על ידי הגעתו של אירקלי (בָּאצִ'י וָאלִישְׁווִילִי (גר')), רקדן מחליף. אף על פי שאירקלי אינו מוצא חן בעייני חלק מהרקדנים האחרים, כמו גם את הכוריאוגרף אלקו (קָאחָה גּוֹגִידזֶה (גא')), בשל הגישה הזחוחה והמרדנית שלו, מהר מאוד הוא מוכיח את עצמו כבעל כישרון טבעי ומחליף את מראב בריקוד. בתחילה, מראב מקנא בכישרון של אירקאלי, שכן אירקלי רוקד הרבה פחות זמן ממנו, אבל כשהשניים מתחילים להתאמן יחד מוקדם בבוקר, הם מתחילים להתחבר. נוצרת יריבות-ידידותית כשהם מתחרים על מקום נחשק בהרכב הראשי, אם כי למרי נודע שהמקום פנוי רק מכיוון שהרקדן הקודם נתפס מקיים יחסי מין עם גבר אחר, הוכה על ידי הרקדנים האחרים ופוטר. מאוחר יותר, נודע כי משפחתו שלחה אותו למנזר כדי להתרפא, אך אחד הנזירים ניצל אותו מינית אז הוא ברח משם. מכיוון שמשפחתו סירבה לקבל אותו בחזרה, הוא נאלץ לפנות לזנות כדי לשרוד.

מראב מבקר את אביו, שבעצמו היה בעבר רקדן באנסמבל הלאומי ביחד עם אמו של מראב. אביו מפציר בו לוותר על תשוקתו לרקוד וללכת ללמוד בבית ספר, מכיוון שאין עתיד בריקוד; יתר על כן, אביו של מראב מספר לו שאלקו לא אוהב אותו ואת משפחתו, וכתוצאה מכך לא יעניק יחס הוגן למראב או לדייוויד. בינתיים, מירב ואירקלי מתיידדים, ומראב הולך ונמשך אליו יותר ויותר. מראב, אירקלי, מרי וחבריהם יוצאים יחד לטיול, במהלכו מראב ואירקלי נכנעים למשיכתם ההדדית ומקיימים יחסי מין; למרות שהם שומרים על מערכת היחסים בסודיות, מרי מתחילה לחשוד בהם. למרות שמראב ואירקלי לא דנים במערכת היחסים שלהם, מראב מבצע ריקוד עבור אירקלי בסגנון שלו, כאמצעי לתקשר את רגשותיו.

לאחר שהקבוצה חוזרת הביתה, אירקלי נעלם, ומראב לא מצליח ליצור איתו קשר. אחרי כמה חזרות שהחסיר, דייוויד מגיע סוף סוף לחזרה, אך אלקו מגרש אותו בכוח, עקב היעדרויותיו התכופות. מראב משיג לאחיו עבודה במסעדה שבה הוא עובד במשרה חלקית, אך דייוויד נתפס סוחר סמים במקום ושני האחים מפוטרים, מה שמוביל לריב בין מראב לבין דייוויד.

מראב, המאוכזב מאירקלי ומתגעגע אליו, מתיידד עם זונה ממין זכר, אותה הוא פוגש באוטובוס. השניים יוצאים יחד לגיי בר ומבלים. כאשר מראב עוזב את המקום, רקדן אחר בלהקה, לוקה, מבחין בו. למחרת, מראב סובל מהנגאובר ונפצע בקרסולו במהלך האימון, ומרי עוזרת לו להחלים. אירקלי מתקשר אליו ומודיע לו שנאלץ לחזור לעיר הולדתו, על מנת לטפל באביו החולה, ועל כן לא יגיע לאודישן. אלקו דוחק במראב שלא ייגש לאודישן בעצמו, בשל התנהגותו ופציעתו אך מראב מתעקש להמשיך ולהתאמן. כאשר הוא עוזב את האימון, לוקה צועק לעברו כינויי גנאי ומרי מתחננת בפניו שייזהר, מכיוון שהיא לא רוצה שסופו יהיה כשל הרקדן הקודם שעזב את הלהקה.

מראב מגלה כי אחיו דויד הכניס מישהי להיריון, וכעת הוא מזדרז להינשא לה. בחתונה, מראב מזהה את אירקלי בקהל. למרות שמראב שמח לראות אותו, אירקלי מודה שהוא עוזב את העיר ופורש מקריירת הריקוד, וזאת משום שאביו נפטר, הוא התארס לחברתו וכעת הוא מעוניין להיות קרוב לאמו ולפרנס אותה. שבור לב, מראב עוזב את המקום ומתנחם בזרעותיה של מרי. בבית, דויד מגלה לו שהוא נפצע בקטטה כאשר הגן על כבודו של מראב מפני לוקה ושאר הרקדנים בלהקה; כאשר מראב מודה בפניו שהוא הומו, דויד מקבל אותו ומעודד אותו לעזוב את גאורגיה, על מנת שיוכל למצות את הפוטנציאל שלו.

ביום האודישן, מרי מופיעה כדי לתמוך במראב. מראב רוקד בלהט, וזאת למרות הפציעה בקרסולו, אבל בכל זאת לא מצליח להרשים את מנהל הלהקה, שפוסל אותו. מראב ממשיך בכל זאת לרקוד בלהט, מתנתק מהריקוד המסורתי ומופיע בסגנונו האישי. מנהל הלהקה נעלב ויוצא החוצה בסערה, בעוד אלקו נשאר לצפות במראב שממשיך לרקוד. לאחר שסיים, מראב קד קידה, ועוזב.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/נית שם הדמות אודות הדמות הערות
לֵבָאן גֶּלְבַּחִיָּאנִי (אנ') מראב
בָּאצִ'י וָאלִישְׁווִילִי (גר') אירקלי
אנה גָ'ווַחִישְׁווִילִי (גא') מרי

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 93% המבוסס על 91 ביקורות. על פי דעת הרוב, נכתב כי "בהובלת הופעה יוצאת מן הכלל של לֵבָאן גֶּלְבַּחִיָּאנִי (אנ'), ואז רקדנו מביס דעות קדומות בחמלה מוחצת."[13] באתר האינטרנט Metacritic, הסרט קיבל ציון של 68% על סמך ביקורות של 20 מבקרים, רובן "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[14]

הסרט נמכר ליותר מ-40 מדינות.[15]

ביולי 2019, בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של אודסה (אנ'), זכה הסרט ב-Grand Prix, על פי בחירת הקהל, כמו גם בפרס הסרט הטוב ביותר ופרס השחקן הטוב ביותר, שהוענקו על ידי חבר שופטים בינלאומי.[16] באוגוסט 2019 זכה לֵבָאן גֶּלְבַּחִיָּאנִי (אנ') בפרס הלב של סרייבו (אנ') עבור השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בסרייבו (אנ').[17] באוקטובר 2019, הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל פרס איריס לשנת 2019.[18][19] בינואר 2020, הסרט הוצג במסגרת "Spotlight" היוקרתית של פסטיבל הסרטים סאנדנס.[20] הסרט היה מועמד לשבעה פרסי גולדבאג, וזכה בארבעה פרסים בהם פרס הסרט הטוב ביותר.[21][22][23]

הסרט היה מועמד לפרס התקשורת של GLAAD עבור הסרט הטוב ביותר.[24]

הקרנות ומחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות אולטרה-שמרניות איימו לבטל את הקרנת הסרט בטביליסי ובבתומי, גאורגיה.[25][26] ראש התנועה הציבורית להגנה על ילדים, לוון פלוואנדישווילי, יחד עם לבאן וסאדזה, דימיטרי לורטקיפאנידזה, ומנהיג התנועה האולטרה-לאומית Georgian March (אנ') סנדרו ברגדזה, הודיעו כי יפגינו מול בתי קולנוע כמחאה ציבורית נגד הקרנת הסרט אשר "מנוגד למסורות ולערכים הגיאורגיים והנוצריים, ומעודד את החטא מעשה סדום".[27]

במאי הסרט, לבאן אקין (אנ'), הגיב לאיומים ואמר: "זה אבסורד שאנשים שקנו כרטיסים צריכים להיות אמיצים ולהסתכן בהטרדה או אפילו תקיפה רק בגלל שהם הולכים לראות סרט. עשיתי את הסרט הזה באהבה וחמלה". הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית הביעה את מורת רוחה מאירוע הקרנת הבכורה של הסרט אך גם הצהירה כי "הכנסייה מרחיקה את עצמה מכל מעשה אלימות."[27]

ב-8 בנובמבר 2019, משרד הפנים של גאורגיה (אנ') גייס כוחות משטרה המצוידים באמצעים לפיזור הפגנות והציב אותם ב-Amirani Cinema (בית קולנוע בטביליסי) וברחובות הסמוכים (ככל הנראה על מנת לאפשר את הקרנת הסרט ולמנוע ממפגינים לנסות ולשבש את ההקרנות). שוטרים הקיפו את הכניסה לבית הקולנוע.[28] מאוחר יותר באותו יום ניסו כמה מאות חברים Georgian March (אנ') לפרוץ מחסום אנושי של שוטרים ולהיכנס בכוח לבית הקולנוע, אך נעצרו על ידי המשטרה.[29] חלק מהמוחים לבשו מסכות והשתמשו בפירוטכניקה.[30] למרות הניסיונות, כל הקרנות הסרט התקיימו כמתוכנן.[31]

המשטרה עצרה שני אנשים והאשימה אותם בהפרת סעיף 173 של קוד העבירות המנהליות של גאורגיה (אי ציות לפקודה חוקית של שוטר) וסעיף 166 (חוליגניזם).[32] אחד ממנהיגי המפלגה הרפובליקנית של ג'ורג'יה (אנ'), דיווית ברדז'נישווילי, הותקף על ידי המפגינים.[33] אנה סובליאני, פעילה חברתית, נפצעה באורח קשה בהתנגשות עם מפגינים ופונתה לבית חולים.[34]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "And Then We Danced". Cineuropa. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "And Then We Danced". The Numbers. נבדק ב-18 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "And Then We Danced". Box Office Mojo. נבדק ב-18 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Keslassy, Elsa (4 באפריל 2019). "Cannes: Deerskin With Jean Dujardin to Open Directors' Fortnight". Variety (באנגלית). נבדק ב-19 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Goodfellow, Melanie. "Cannes Directors' Fortnight unveils genre-heavy 2019 selection". ScreenDaily. נבדק ב-23 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Fenwick, George (6 במרץ 2020). "And Then We Danced is putting a spotlight on homophobia in Georgia". Evening Standard (באנגלית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Cannes 2019 critics ratings". Festival de Cannes. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Lindblad, Helena (28 באוגוסט 2019). "Oscarsbidraget And then we danced ligger helt rätt i tiden". Dagens Nyheter (בשוודית). נבדק ב-28 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Dalton, Ben (28 באוגוסט 2019). "Sweden submits Cannes title 'And Then We Danced' for international feature Oscar". ScreenDaily. נבדק ב-28 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "And Then We Danced: Georgian film that sparked protests". BBC News. 18 בדצמבר 2019. נבדק ב-18 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Interview Levan Akin & Levan Gelbakhiani – AND THEN WE DANCED (באנגלית), נבדק ב-2022-05-07
  12. ^ SBIFF Cinema Society - "And Then We Danced" Q&A with Director & Cast (באנגלית), נבדק ב-2022-05-07
  13. ^ "And Then We Danced". Rotten Tomatoes. Fandango.
  14. ^ "And Then We Danced". Metacritic. נבדק ב-4 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Goodfellow, Melanie. "Totem Films' buzzy Directors' Fortnight title 'And Then We Danced' sells around the world (exclusive)". Screen Daily.
  16. ^ Petrasiuk, Oleg; Istomina, Toma (22 ביולי 2019). "10th Odesa International Film Festival celebrates cinematography, announces winners". Kyiv Post. BusinessGroup, LLC. נבדק ב-23 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "25th Sarajevo Film Festival Awards". Sarajevo Film Festival. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Iris Prize". Twitter. 13 באוקטובר 2019. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Iris Preview: And Then We Danced". Iris Prize (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "And Then We Danced". Sundance Institute (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-8 באוקטובר 2020. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Grater, Tom (21 בינואר 2020). "Levan Akin's 'And Then We Danced' Triumphs At Sweden's Guldbagge Awards". MovieZine. נבדק ב-21 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "And Then We Danced". Guldbaggen (בשוודית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "And Then We Danced (2019)". Svensk Filmdatabas (בשוודית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Ramos, Dino-Ray (28 בינואר 2021). "GLAAD Unveils Nominees For 32nd Annual GLAAD Media Awards; Deadline's New Hollywood Podcast Honored With Special Recognition Award". Deadline Hollywood. ארכיון מ-28 בינואר 2021. נבדק ב-2 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Protesters clash with police officers at "Apollo" cinema in Batumi
  26. ^ "Protesters clash with police officers at "Apollo" cinema in Batumi". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "Georgian police vow to ensure peace amid threats voiced before premiere of film on gay love". Agenda.ge. 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Police mobilized at Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Riot police mobilized at Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Georgian March members trying to forcibly enter Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Dakhundaridze, Nini (11 בנובמבר 2019). "And Then The Homophobes Protested…". Georgia Today. נבדק ב-21 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Police detain two protesters outside Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Republican Party leader physically assaulted at Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Civil activist injured outside Amirani Cinema". InterPressNews (באנגלית). 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)