והתזמורת ממשיכה לנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
והתזמורת ממשיכה לנגן
And The Band Played On Film Poster.jpg
פוסטר הסרט
שם במקור: "And the Band Played On"
בימוי: רוג'ר ספוטיסווד
הפקה: שרה פילסבורי
מידג' סנפורד
תסריט: ארנולד שולמן
מבוסס על ספרו של רנדי שילץ
עריכה: לואיס פרימן פוקס
שחקנים ראשיים: מת'יו מודין
אלן אלדה
מוזיקה: קרטר בורוול
צילום: פאול אליוט
חברת הפצה: HBO
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
אולפן: HBO
הקרנת בכורה: 11 בספטמבר 1993
משך הקרנה: 141 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 8,000,000‏$

והתזמורת ממשיכה לנגןאנגלית: And the Band Played On) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי מסוגת דרמה שיצא בשנת 1993. הסרט בוים על ידי רוג'ר ספוטיסווד ומככבים בו מת'יו מודין ואלן אלדה. את התסריט לסרט כתב ארנולד שולמן, על פי הספר רב המכר של רנדי שליץ משנת 1987, "And the Band Played On: Politics, People, and the AIDS Epidemic". הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל מונטריאול, עוד לפני ששודר לראשונה ב-11 בספטמבר 1993 ברשת הטלוויזיה HBO. הסרט עלה לאקרנים בהמשך בממלכה המאוחדת, קנדה, ספרד, גרמניה, ארגנטינה, אוסטריה, איטליה, שבדיה, הולנד, צרפת, דנמרק, ניו זילנד ואוסטרליה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרולוג הסרט מתואר כי ב-1976, אפידמיולוג אמריקאי בשם דון פרנסיס מגיע לכפר על גדות נהר האבולה בזאיר, ומגלה שרבים מהתושבים שהרופא עבד איתם מתו ממחלה מסתורית, שלאחר מכן זוהתה כקדחת אבולה. זוהי החשיפה הראשונה שלו למגפה כזו, והתמונות של המתים שהוא עוזר לשרוף רודפות אותו כאשר לאחר מכן הוא עובד כחוקר במחקר שמתקיים בנושא האיידס ונגיף ה-HIV מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.

בשנת 1981, פרנסיס הופך להיות מודע למספר גדל והולך של מקרי מוות ממקורות לא מוסברים בקרב הומוסקסואלים בלוס אנג'לס, ניו יורק וסן פרנסיסקו, והוא מתבקש לפתוח בחקירה מעמיקה על הסיבות האפשריות. תוך שהוא עובד ללא תשלום, בשטח מוגבל ועם ציוד מיושן, הוא נפגש עם דמויות מובילות בקרב הקהילה הלהט"בית, פוליטיקאים ורופאים, שרבים מהם מתרעמים על מעורבותו בגלל האג'נדות האישיות שלהם. חלק מבין ההומוסקסואלים מסייעים לו, בעוד שאחרים מביעים תרעומת על מה שהם רואים כהתערבות לא רצויה באורח החיים שלהם, ובמיוחד ניסיונותיו לבצע סגר של המקומיים.

כאשר פרנסיס מציג את התאוריה שלו על כך שאיידס הוא מחלת מין שנגרמת על ידי נגיף, התאוריה סופגת מתקפה מגורמים שונים, בהם ה-CDC, שמסרבים לנסות להוכיח שהמחלה מועברת באמצעות הדם; במקביל הוא מותקף על ידי מדענים צרפתים ואמריקאים המתחרים בו על הקרדיט של גילוי הנגיף. בינתיים, מניין ההרוגים מטפס במהירות.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מת'יו מודין - ד"ר דון פרנסיס
  • אלן אלדה - ד"ר רוברט גלו
  • איאן מק'קלן - ביל קראוס
  • גלנה הדלי - ד"ר מרי גואינן
  • ריצ'רד מסור - ויליאם דארו
  • סול רובינק - ד"ר ג'ים קורן
  • לילי טומלין - ד"ר סלמה דריץ
  • ג'פרי נורדלינג - גיטן דוגאס
  • דונאל לוג - בוב קמפבל
  • בי. די. וונג - קיקו גוואנטס
  • פטריק באצאו - ד"ר לוס מונטגנייר
  • פיל קולינס - אדי פאפאסנו
  • סטיב מרטין - אח של חולה איידס
   
  • ריצ'רד גיר - כוריאוגרף
  • דיוויד מרשל גרנט - דניס סילי
  • רונלד גוטמן - ד"ר ג'ין-קלאוד צ'רמן
  • אנג'ליקה יוסטון - ד"ר בסטי רייז
  • קן ג'נקינס - ד"ר דניס דונוהו
  • ריצ'רד ג'נקינס - ד"ר מארק קוננט
  • טצ'קי קיירו - ד"ר ווילי רוזנבאום
  • פטר מק'רובי - ד"ר מקס אסקס
  • צ'ארלס מרטין סמית' - ד"ר ארנולד יפה
  • דיוויד קלנון - מר ג'ונסטון
  • סוזי קורץ - גברת ג'ונסטון
  • לורנס מונוסון - צ'יפ
  • רנה לה-וואנט - מנהל בנק הדם

תמונת הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מסתיים עם צילומים של משמרת הנרות ומרץ בסן פרנסיסקו, ואחריו מונטאז' של תמונות של אנשים שחלו באיידס, חקרו את האיידס או ביצעו הסברה בקשר למחלה. ברקע מושמע השיר "The Last Song" של אלטון ג'ון. בין האנשים שמופיעים נכללים:

   

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המבקרים שיבחו את יכולתם של אנשי הצוות בסרט לעבד את ספרו העמוס בפרטים ועובדות של שילץ, לכדי סרט דרמה קוהרנטי. באתר עגבניות רקובות הסרט זוכה לדירוג של 100% על בסיס שמונה חוות דעת[1].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד ל-14 פרסי אמי וזכה בשלושה מהם. כן היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב (הסרט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר), אך הפסיד בשתי המועמדויות. הסרט גם קיבל שבע מועמדויות לפרסי "CableACE" וזכה בפרס אחד (שחקן המשנה הטוב ביותר, איאן מק'קלן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]