רוק הדסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוק הדסון, מהסרט ענק (1956)

רוק הדסוןאנגלית: Rock Hudson;‏ 17 בנובמבר 1925 - 2 באוקטובר 1985) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי, נודע בזכות תפקידי "הגבר הרומנטי" המוביל בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

הדסון זכה בתארים רבים כמו כוכב השנה וגבר השנה על ידי כתבי עת שעוסקים בקולנוע והיה ללא ספק אחד השחקנים הפופולאריים הידועים בזמנו לאורך כארבעה עשורים. הדסון היה אחד מהידוענים הראשונים בהוליווד שנפטרו מאיידס[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדסון נולד כרוי הרולד שירר ג'וניור בווינטקה, אילינוי. בנם של קטרין ווד, מרכזנית טלפון, ורוי הרולד שירר סניור, מכונאי רכב, שנטש את משפחתו בתקופת השפל הגדול. אימו נישאה בשנית, ואביו החורג וולאס "וואלי" פיצג'רלד אימץ אותו, ושם משפחתו שונה לפיצג'רלד. הדסון למד בתיכון ניו טרייר ושנים אלו לא היו "מזהירות". הוא שר במועדון השירה של בית הספר והיה ידוע כנער ביישן שעסק בשליחויות, חלוקת עיתונים ונשיאת מטות גולף. בסיום לימודי התיכון הוא שרת בפיליפינים כמכונאי מטוסים בצי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 הדסון עבר ללוס אנג'לס על מנת לפתח קריירת משחק. הוא למד דרמה באוניברסיטת דרום קליפורניה, אך נזרק בגלל ציונים נמוכים. הדסון עבד כנהג משאית בציפיה לפריצת דרך בקריירה הקולנועית שלו. פגישה עם מאתר כישרונות (סקאוטר) מהוליווד בשם הנרי וילסון ב-1948 הניעה את תחילת הקריירה הקולנועית שלו.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה של הדסון הייתה ב-1948 בתפקיד קטן בסרטם של האחים וורנר "Fighter Squadron". הדסון נזקק ללא פחות מ-38 טייקים כדי להגיש את השורה היחידה שלו בסרט.

הוא התאמן במשחק, שירה, ריקוד, סיוף וברכיבה והחל להתפרסם בכתבי עת שעסקו בקולנוע. בשנת 1954 שיחק הדסון, לצדה של הכוכבת ג'יין ויימן, בתפקיד הנער הרע בסרטו של דאגלס סירק "השיגעון הנפלא" (Magnificent Obsession). הסרט זכה לתשומת לב תקשורתית רבה והפך את הדסון לשחקן מפורסם. באחת הכתבות אף תואר הדסון כשחקן הפופולרי של השנה.

הפופולריות של הדסון הלכה וגברה עם צאתו בשנת 1956 של "ענק", סרטו של ג'ורג' סטיבנס על פי ספרה של עדנה פרבר. בסרט שיחק הדסון לצידם של הכוכבים אליזבת טיילור וג'יימס דין. הופעתם המרשימה של הדסון ודין בסרט זיכתה את שניהם במועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

בעקבות הופעתו בסרט "Something of Value" של ריצ'רד ברוק שיצא בשנת 1957 וההופעה בסרט "הקץ לנשק" של צ'ארלס וידור על פי ספרו של ארנסט המינגוויי, נודע הדסון בשנות הששים כשחקן של קומדיות רומנטיות. הוא כיכב בתפקיד קומי לצידה של דוריס דיי בסרט "דו-שיח בחדר המיטות" (Pillow Talk) הראשון מתוך שלושה סרטים דומים מאוד ורווחיים מאוד לצידה של הכוכבת. בין סרטיו הבולטים בשנים הבאות היו "בא ספטמבר", "אל תשלחו לי פרחים", "הספורט האהוב על הגבר", "שליחות בבורניאו" (The Spiral Road, נכתב בידי ז'אן דה הרטוג) ו-"גירושין נוסח אמריקה" (Strange Bedfellows). הוא עבד על המותחן הבדיוני "שניות" 1966. הסרט נכשל בקופות, אך מאוחר יותר הפך לסרט פולחן, הופעתו בסרט נחשבת כאחת הטובות שלו.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפופולריות שלו בקולנוע דעכה בסוף שנות הששים, אך במקביל הוא החל להופיע בטלוויזיה בהצלחה יחסית. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה בסדרת הטלוויזיה "מקמילאן ואשתו" לצידה של סוזאן סיינט ג'יימס בשנים 1971-1977. הוא שיחק בסדרה קצין משטרה בכיר בשם סטיוארט "מק" מקמילאן, בעוד סיינט ג'יימס משחקת את סאלי אשתו.

בעקבות עישון כבד ושתיית אלכוהול מרובה במשך שנים רבות, מצבו הבריאותי הידרדר ובנובמבר 1981 הוא עבר ניתוח חירום של חמישה מעקפים בלב. תוכניתו החדשה בטלוויזיה The Devlin Connection התעכבה ולבסוף בוטלה לאחר שעלתה לשידור בדצמבר 1982.

הדסון החלים מהניתוח, אך המשיך לעשן. הוא נראה חולה בסרט "השגריר" בשנת 1983 לצידו של רוברט מיצ'ם. בין שני הכוכבים שררה איבה ומיצ'ם עצמו סבל מבעיית שתייה חמורה. שנתיים מאוחר יותר בריאותו של הדסון הידרדרה ושמועות שונות החלו צצות.

מ-1984 ועד 1985 הוא השתתף בסדרה המצליחה של חברת (ABC) "שושלת" בתפקיד דניאל ריס. הוא שיחק כמאהבה של קריסטל קרינגטון תפקיד שגולם על ידי לינדה אוונס, ובתור אביה הביולוגי של סמי ג'ו קרינגטון, תפקיד אותו גילמה הת'ר לוקליר. במהלך הצילומים לסדרה הוא סבל מבעיית זיכרון וכן קושי בדיבור. מצבו הבריאותי ותפקודו הכללי הלכו והתדרדרו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוק הדסון ביחד עם רונלד וננסי רייגן בארוחת ערב בבית הלבן ב-1984

בזמן שהקריירה שלו פרחה, הוא התאמץ להסתיר את חייו הפרטיים מכותרות העיתונים. בשנת 1955 הוא התחתן עם פיליס גייטס, מזכירה בסוכנות שלו בתום צילומי הסרט ענק, לאחר מספר מאהבים גברים. החדשות הגיעו במהרה לעיתונים במטרה להדוף את גל השמועות על חייו. הנישואים הגיעו לסיומם שלוש שנים מאוחר יותר בשנת 1958 לאחר שגייטס ביקשה להתגרש עקב התאכזרות מנטלית כהגדרתה. גייטס זכתה במזונות של 250 דולר לשבוע למשך עשר שנים.

בספרה האוטוביוגרפי "בעלי, רוק הדסון", שהתפרסם בשנת 1987 ונכתב ביחד עם בוב תומס, גייטס התעקשה שהיא יצאה עם הדסון מספר חודשים וחייתה אתו חודשיים לפני שהוא הציע לה נישואים. היא הכחישה נישואי תועלת במטרה למנוע את החשיפה הגדולה על נטייתו המינית. למרות זאת לאחר מותה בינואר 2006 מסרטן ריאות התפרסם שהיא בעצם לסבית שהתחתנה עם הדסון נישואי תועלת בגלל כספו וידעה מההתחלה שהוא הומוסקסואל. היא מעולם לא התחתנה שוב.

לפי ספרו האוטוביוגרפי של הדסון שנכתב על ידי שרה דייווידסון "רוק הדסון: הסיפור שלו" ויצא לאור בשנת 1986, רוק היה חבר טוב של הסופר האמריקאי ארמיסטד מופין. היו לו מספר מאהבים: ג'ק קוטס (נולד ב-1944), העיתונאי ההוליוודי טום קלרק (1933-1995) שמאוחר יותר פרסם את זכרונותיו בספר "רוק הדסון: החבר שלי", ומרק כריסטיאן, שזכה מאוחר יותר בתביעה כנגד הסוכנות של הדסון.

בספר The Thin Thirty שנון רגלנד מתארת את מעורבותו של הדסון בשערוריית מין ב-1962 באוניברסיטת קנטקי עם שחקנים מקבוצת הפוטבול. ג'ים ברנט תיווך בזנות של שחקנים מקבוצת הפוטבול כשמנגד הדסון היה אחד הלקוחות שלו.

אגדה אורבנית נפוצה בשנות השבעים שהדסון התחתן עם ג'ים נייבורס. נייבורס מעולם לא התחתן ושמועות החלו צצות על נטייתו המינית ובאותה תקופה הדסון היה בארון. בנוסף לכך הם היו מיודדים. האגדה החלה על ידי חבורה של הומוסקסואלים בגיל העמידה מ"הנטינגטון ביץ'". בעקבות השמועה הדסון ונייבורס לא דיברו יותר אחד עם השני.

שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1985 הדסון התארח בתוכניתה החדשה של ידידתו הוותיקה דוריס דיי בטלוויזיה בכבלים "החברים הטובים של דוריס דיי". גופו הכחוש ודיבורו המבולבל הכו בתדהמה את הצופים, והידיעה הגיעה לכל מהדורות החדשות ברחבי המדינה באותו הערב וגם בשבועות שלאחר מכן.

הדסון אובחן כחולה HIV ב-5 ביוני 1984, כשסימני המחלה החלו להיראות אנשי יחסי הציבור שלו לא יכלו עוד להתעלם ודיווחו שהוא חולה בסרטן כבד. ב-25 ביולי 1985 העיתונות פרסמה בפריז שם טופל שהוא גוסס מאיידס. ההשערה הייתה שהוא לקה במחלה כתוצאה מעירוי דם נגוע במהלך עירויי הדם הרבים שקיבל בעת ניתוח המעקפים. הדסון טס בחזרה ללוס אנג'לס ב-31 ביולי, ואושפז בבית החולים כחודש ימים. לאחר שרופאיו הודיעו לו שימיו ספורים ואין סיכוי להבריא מהמחלה כי היא מתקדמת הוא חזר לביתו "הטירה" שבבוורלי הילס שם חי עד מותו ב-2 באוקטובר.

לאחר הלוויה שלו, שותפו לחיים מרק כריסטיאן הגיש תביעה נגד הסוכנות של הדסון בגלל "יצירה מכוונת של מתח נפשי". כריסטיאן ניבדק ונימצא שלילי ל-HIV. למרות שהדסון ידע על מחלתו הוא קיים אתו יחסי מין עד פברואר 1985, שמונה חודשים לאחר שנודע לו שהוא חלה באיידס. שרה דייווידסון דיווחה שמרק כריסטיאן גר בבית האורחים ואילו טום קלרק שהיה שותפו לחיים מספר שנים קודם לכן גר בבית.

הדסון היה הנושא להצגה "רוק" שנכתבה על ידי טים פונטיין, היא הועלתה על הבמה בלונדון בשנת 2008.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס האוסקר: מועמדות לתפקיד השחקן הראשי הטוב של השנה בשנת 1956 בסרט ענק.

פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1958

פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1959

פרס גלובוס הזהב: זכייה משותפת עם טוני קרטיס במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1960

פרס גלובוס הזהב: זכייה במסגרת הסרט האהוב העולמי (פרס הנרייטה) בתפקיד שחקן ראשי בשנת 1962

הדסון קיבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]