אבולה
קדחת דימומית אבולה, או בקיצור אבולה (Ebola), היא מחלה מדבקת, קשה וקטלנית, שאין לה חיסון (נכון ל-2012). המחלה פוגעת בבני אדם ובכמה יונקים עילאיים ונגרמת על ידי נגיף האבולה. היא גורמת לדימומים באיברים הפנימיים, בעור ובמפתחי הגוף, ומכאן שמה "קדחת דימומית". מחלות נוספות הגורמות לקדחת דימומית הן קדחת לאסה ומרבורג.
אפידמיולוגיה[עריכה]
האבולה נתגלתה לראשונה ב-1976, ומאז גילויה גרמו זנים (strain) שונים של אבולה למגיפות עם שיעור תמותה הנע בין 50 ל-90 אחוזים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בגבון, באוגנדה ובסודאן.
שמו של הנגיף ניתן לו על שמו של נהר האבולה בזאיר שבאפריקה, קרוב למקום בו הייתה ההתפרצות הידועה הראשונה של המחלה ב-1976. מתוך 602 מקרים שאובחנו מתו 397.
שני המינים שזוהו ב-1976 היו אבולה-זאיר (EBO–Z) ואבולה-סודאן (EBO–S). ההתפרצות בסודאן הראתה שיעור תמותה נמוך יותר — 50% — בהשוואה ל-90% של המין אבולה-זאיר. ב-1990 זוהה מין נוסף ברסטון שבוירג'יניה, ארצות הברית, בקופים שיובאו מהפיליפינים; המין נקרא אבולה-רסטון. נראה כי מין זה התפשט באוויר אך לא גרם למוות של בני אדם; אף על פי שאצל 4 אנשים זוהה הנגיף, איש לא חלה.
התפרצויות מאוחרות יותר התרחשו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1995 ו-2003), בגבון (1994, 1995 ו-1996), באוגנדה (בשנת 2000 - 224 בני אדם מתו מהמחלה) ובסודאן (2004). מין נוסף זוהה ממקרה של אדם אחד בחוף השנהב ב-1994, EBO–CI. התפרצות נוספת של זן חדש התרחשה במאי 2005 בעיירה אטומבי שברפובליקה של קונגו, ובעקבותיה הוטל הסגר על העיירה. הייתה זו ההתפרצות הרביעית של המחלה שם, והועלה החשד שהגורם לה הוא אכילת פגרי חיות על ידי התושבים. 37 בני אדם מתו כתוצאה מהתפרצות זו.
ב-2012 הודיעו ממשלת אוגנדה וארגון הבריאות העולמי על התפרצות אבולה ברובע קיבאלה שבמדינה. לפי הדיווחים, 20 בני אדם נדבקו במחלה ו-14 מהם נפטרו.
מתוך כ-1500 מקרי אבולה שזוהו עד לשנת 2005 בעולם, שני שליש מהחולים מתו. בעלי החיים שנשאו את המחלה בין ההתפרצויות לא זוהו.
למרות יכולת ההדבקה והקטלניות הגבוהה של הנגיף אין התפרצות המחלה גובלת במגפה שפוגעת באפריקה כולה ולכן ישנם ככל הנראה גורמים אחרים נוספים, לא מאובחנים עדיין, אשר יחד עם אבולה גורמים לתמותה הגבוהה.
תסמינים[עריכה]
נגיף האבולה הוא מאוד קטן, וצורתו כצורת תולעת (מכונה גם "מקל רועים מעוקל" בעגה). משתייך למשפחת הנגיפים החוטיים (נגיפי פילו) הוא בדרך כלל מועבר בדם על ידי המקרופאג'ים, וכשהוא יוצא מהם הם מתים.
המחלה מועברת במגע ישיר בין נוזלי גוף, בדומה לדרך ההדבקה של איידס. תקופת הדגירה נמשכת בין יומיים לבין שלושה שבועות. התסמינים הראשונים הם חום גבוה (מעל 39 מעלות צלזיוס), כאבי ראש, גרון, שרירים בטן ופרקים, סחרחורת, תשישות ובחילה. תסמינים אלו, האופייניים גם לדיזנטריה, שפעת ומחלות אחרות, מקשים על זיהוי נכון של המחלה.
בהמשך מתחילים דימומים מכל פתח אפשרי בגוף. צואה, שלשול וקיא מכילים דם, העיניים אדומות, נקודות אדומות מופיעות על העור כתוצאה משטפי דם פנימיים, דימום מתרחש מהפה, האף, פי הטבעת, איברי המין ונקבים בעור שנעשו כתוצאה מזריקות. לחץ הדם נמוך והדופק מהיר וחלש. קיים ריכוז גבוה של חלבון בשתן. מוות מתרחש כשבוע עד שבועיים לאחר הופעת התסמין הראשון, בדרך כלל כתוצאה מדימום פנימי חמור ומכשל של איברים ומערכות בגוף. המחלה חשוכת מרפא.
נגיף האבולה עורר פחד רב בציבור, במיוחד בעולם המערבי. מספר סרטי קולנוע וספרים בשנות ה-90 התבססו על פעולת הנגיף ועל התסמינים שהוא מעורר ותיארו - באופן שגוי - מחזות אימה. רבים מאמינים כי תסמיני המחלה נוראיים בצורה קיצונית: חולים יורקי דם, בעלי עור נוזלי ונמס ופנים חסרות הבעה וחיוורות כסיד. המציאות רחוקה מכך: דימום חיצוני מסיבי מתרחש רק אצל מיעוט זעיר של החולים; הדימום לרוב מתון ואיטי. התסמין העיקרי הוא תשישות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
התפרצות קטלנית של אבולה במערב אוגנדה, באתר nrg מעריב, 29 ביולי 2012
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
