ג'נין
|
||||||||||||||||||
ג'נין (בערבית: جنين) היא עיר פלסטינית בעמק דותן שבצפון השומרון. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים. בעיר עצמה מתגוררים כ-39 אלף תושבים ובמחוז ג'נין כ-250 אלף נוספים. 54% מהתושבים הינם צעירים מתחת לגיל 20 (נתונים משנת 1997). רבים מתושבי העיר מתפרנסים מחקלאות ומייצור פחם עץ.
במרכז העיר נמצא מחנה הפליטים ג'נין, המאכלס פליטים מתקופת מלחמת העצמאות וצאצאיהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לפי המקרא, בתקופת ההתנחלות בארץ, הוקמה במקום עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר.[1] במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת". חוקרי ארץ ישראל: הנוסע אשתורי הפרחי והחוקר ישעיהו פרס זיהו את עין גנים עם ג'נין של ימינו.[2]
בספר יהודית מוזכרת "גיני". כיישוב יהודי אשר סמוך אליו חנה מחנה הוליפרנס.[3] יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים" את גנים כיישוב הממוקם בצפון השומרון.[4]
הצלבנים קראו לג'נין "גרין הגדולה" לעומת זרעין שנקראה "גרין הקטנה" (לה פטיט גרין). סמיכות השמות הייתה ככל הנראה משום שההולך משומרון צפונה עובר בג'נין ואחר כך בזרעין שבעמק יזרעאל.[5] ידוע כי יהודים התגוררו בעיר בתקופת ימי הביניים ועסקו במסחר וברפואה.
[עריכה] המאה ה-20
במלחמת העולם הראשונה שימשה ג'נין בסיס לכוחות של האימפריה העות'מאנית וגרמניה. בכניסה לעיר ממערב אנדרטה של חיל האוויר של הצבא הגרמני לנופליו במלחמה - קיר אבן ועליו מדחף של מטוס.
בראשית שנות ה-20 הייתה ג'נין מרכז המחוז שכלל את צפון הרי השומרון ודרום עמק יזרעאל. התגוררו בג'נין כ-1500 ערבים מוסלמים. היה בה שוק, שני מסגדים, שני בתי ספר, בית דואר וטלגרף. בשנת 1922, הוקם מחנה צבא בריטי באתר אל-ח'רוּבֶה 3 ק"מ מצפון מזרח לגרעין העיר דאז. המחנה הוקם בעבודת כפיים של חבורות חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השלישית שאורגנו על ידי הסתדרות העובדים, ביניהם חבורה בשם: 'קבוצת וילנה'; שכרם שולם מתקציב 'העבודות הציבוריות' שיזם הממשל הבריטי בארץ.[6] בשנת 1922 התגוררו בעיר על פי מפקד האוכלוסין הבריטי, שבעה יהודים אשר מרביתם שרתו במשטרת ג'נין, ובשנת 1931 התגוררו בעיר 4 יהודים בלבד.
בשנת 1943 הכינה מפקדת ההגנה בראשות משה סנה תוכנית התיישבות, אשר הציעה להקים בסביבות ג'נין כעשרה יישובים חדשים, וזאת במטרה להקיף את העיר ביישוב יהודי, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
מפגעים בראשות עז א-דין אל-קסאם יצאו מן העיר בתקופת המנדט הבריטי ופגעו באוכלוסייה היהודית. בתקופת מאורעות 1939-1936 שימשה העיר בסיס לכנופיות.
 |
ערך מורחב – הקרב על ג'נין (1948) |
במלחמת העצמאות כוח של צה"ל שכלל את גדוד 21 בחטיבת כרמלי כבש את ג'נין לזמן קצר אך נסוג בשל מתקפת נגד של הכוחות העירקים בסיוע כוחות מקומיים, תוך שהוא סופג אבדות כבדות. בקרב אשר התקיים ביום 3 ביוני 1948 נהרגו 45 לוחמים מגדוד 21. לוחם אצ"ל ברוך מזרחי, גר, מוסלמי במקור, נשלח לג'נין ונתפס. הוא נהרג וגופתו הוחבאה במערה ליד ג'בע בצפון השומרון. בסיום המלחמה נכללה העיר בשטחי הגדה המערבית שבשליטת ירדן.
בתקופת פעולות התגמול חדרו כוחות צה"ל לעיר ושבו שבויים, במטרה להחליפם ביצחק ג'יבלי, לוחם 101 שנפל בשבי בפעולה בעזון.
במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את הגדה המערבית מהירדנים, ובכללה את העיר ג'נין. במסגרת הסכמי אוסלו נמסרה העיר בשנת 1996 לשליטתה של הרשות הפלסטינית.
במרץ 1983 בבית ספר תיכון ביישוב עראבה שליד ג'נין הופיעה מגיפה של קשיי נשימה ושל הרגשת ריחות מוזרים בקרב התלמידות. בהמשך התופעה התפשטה בעוד בתי ספר בגדה המערבית - בבית ספר תיכון זהרה בג'נין עצמה, אחר כך בחברון וכו'. התסמונת נקראה "תסמונת ג'נין". בקרב האוכלוסיה הערבית נפוצה השמועה שזו הייתה הרעלה המונית בגזים על ידי שלטונות הכיבוש הישראלים על מנת לפגוע בפוריות של הבנות הערביות. לבסוף הסתבר כי החשדות האלה לא היו מבוססים וכי הייתה תופעה של "היסטריה המונית". [7]
[עריכה] המאה ה-21
במהלך אינתיפאדת אל-אקצה נודעה העיר, הנחשבת למעוז של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, במספר הרב של מחבלים מתאבדים אשר יצאו ממנה לשטח ישראל. בשל כך היא אף זכתה לכינוי "בירת המתאבדים".
באפריל 2002 יצא צה"ל למבצע חומת מגן, על מנת לבלום את סדרת הפיגועים, ובפרט פיגועי ההתאבדות, שיצאו מיהודה ושומרון. אחת הפעולות המרכזיות במבצע הייתה הקרב במחנה הפליטים ג'נין. גם לאחר תום מבצע חומת מגן המשיכו מחבלים לפעול בעיר, אשר נקלעה לתוהו ובוהו מנהלי, ופעילי הג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל אקצא (בראשות זכריה זביידי) המשיכו בנסיונות להוציא פיגועים לשטח ישראל, ובעיקר לערים חדרה, עפולה ונתניה.
השלמת בניית גדר ההפרדה בצפון השומרון, הפעילות הנרחבת של צה"ל והשב"כ בעיר ובכפרים הסמוכים לה והתחזקות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בעיר בסיוע ארצות הברית, הובילו לירידה דרסטית בכמות הפיגועים היוצאים מג'נין, אף שחוליות טרור עדיין מנסות להוציא לפועל פיגועים בשומרון ובשטח מדינת ישראל. במקביל לכך חל שיפור במצבה הכלכלי והמנהלי של העיר ובחופש התנועה שמאפשר צה"ל באזור.[8]
[עריכה] מחנה הפליטים ג'נין
מחנה הפליטים ג'נין הוקם בשטח העיר ג'נין בשנת 1953, למגוריהם של פליטים פלסטינים שנמלטו במהלך מלחמת העצמאות, בעיקר מהכרמל ומאזור חיפה. שטחו הנוכחי של המחנה הוא 0.42 קמ"ר, ורשומים בו יותר מ-16,000 פליטים.
במהלך מבצע חומת מגן, בשנת 2002, נערך במחנה קרב קשה בין כוחות צה"ל ובין מחבלים. המאמץ להכריע את המחבלים שהתרכזו במרכז מחנה הפליטים הביא לאבדות רבות בקרב הפלסטינים, ולהרס רב במחנה הפליטים ג'נין, לאחרי שהוחלט להרוס כל בית שבו יש חשש להסתתרות מחבלים וכן עקב ריבוי מטעני החבלה שהוטמנו ברחבי המחנה ואף בעיר ג'נין עצמה. נוהל הריסת הבית כלל כריזת אזהרה לפינוי הבניין ומתן הזדמנות למבוקשים לסגיר את עצמם לפני שהדחפור החל לטלטל את הבית עם ה"סכין" שלו. בישראל העריכו כי נהרסו כ־80 בתים בשטח שגודלו כעשרה דונם.[9] אך ארגוני זכויות אדם טענו שישראל הרסה 140-170 בתים לחלוטין וגרמה נזק חלקי למספר רב יותר של מבנים, ושתוך כדי הריסת הבתים פגעו גם באזרחים לא חמושים רבים. שיא ההרס נגרם בשכונת חאוואשין, שנהרסה ושוטחה כליל באמצעות הדחפורים המשוריינים, בעקבות הערכות ששם מצויים רוב המחבלים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. הקרב הסתיים עם 23 חיילים ישראלים הרוגים ו-52 פלסטינים הרוגים, רובם מחבלים. הקרב זכה לתהודה בינלאומית עקב ההרס הרב וההאשמות שהעלו הפלסטינים על טבח שביצע צה"ל במחנה, שהופרכו בסופו של דבר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'נין - "בירת המתאבדים", באתר המרכז למורשת המודיעין
- מחנה הפליטים ג'נין, באתר אונר"א
- אהרן אורבך, עמיחי מרחביה ואוריאל שרעבי, עין גנים: ההיסטוריה היהודית בג'נין, ירושלים תשס"ה
- יואל אליצור, עין גנים, בית הגן וג'נין, על אתר - ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות
- על תסמונת ג'נין - 1983 - מאמר של רפאל ישראלי בג'רוזלם פוסט ב 5 במרץ 2002
- רפאל ישראלי רעל - ביוטיים מודרניים של עלילת דם
Raphael Israeli Poison - modern manifestations of blood libel Lexington Books, 2002
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר יהושע י"ט, כ"א / יהושע כ"א, כ"ט.
- ^ ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, ירושלים תרפ"א, עמ' 286.
- ^ יהודית ג', י'.
- ^ ספר ג', ג', ד'.
- ^ צבי אילן, הערך: "יזרעאל הקדומה", 78 טיולים ברחבי ישראל, 1975.
- ^ יעל ויילר (ישראל), עבודתה של 'קבוצת וילנה' במחנה הצבא הבריטי, בגבעת ח'רוּבּה ליד ג'נין, ועלייתה להתיישבות בכנרת (תרפ"ב, 1922-1921, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, אריאל תשס"ה-2005, עמ' 232-223.
- ^ R.Israeli
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, ג'נין? ג'נין!, באתר הארץ, 19.9.08
- ^ אתר משרד החוץ
