ארגון חוץ-ממשלתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון חוץ-ממשלתיאנגלית: Non-governmental organization,‏ NGO) הוא מוסד ללא כוונת רווח, עמותה, אגודה שיתופית וארגונים אחרים הפועלים בענייני ממשל אך בלא תלות בממשלה כלשהי. מקור השם באו"ם, שמוסדותיו לעתים תומכים בארגונים אלו, מפעילים תוכניות באמצעותם, ואף יוזמים את הקמתם.

לחלק מארגונים אלו הזכות להצטרף כיועצים ומשקיפים בפעילות ESOSOC - ועדת האו"ם לענייני כלכלה וחברה.

ארגונים מסוג זה היו קיימים כבר בתחילת המאה ה-19, ועסקו בין היתר במניעת סחר עבדים ובשוויון זכויות נשים והגיעו לשיא פריחתם בועידת ז'נבה למניעת התחמשות ב-1932.

פיתוח הרעיונות והאידאולוגיות המניעים ארגונים אלו, יחד עם פעילות התנדבותית למען הקהילה ופעילות בארגונים החוץ-ממשלתיים עצמם, נקראים לעתים פעילות במגזר השלישי.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריכים שמספר הארגונים החוץ-ממשלתיים הבינלאומיים, אשר אינם קשורים במדינה מסוימת, הוא למעלה מ-40,000. במדינות שונות בעולם מספר הארגונים החוץ-ממשלתיים יכול להגיע למאות אלפים, ואף מיליונים. (ברוסיה מעריכים שיש 277,000 ארגונים, ובהודו 3.3 מליון - יותר מארגון לכל 400 אזרחים הודים).

נגד ארגונים חוץ-ממשלתיים בעולם יש ביקורת מצד ממשלות ותומכיהן, אשר לעתים מגיעים לאלימות‏[1]

בירחון האנגלי לטכנולוגיית מידע ופוליטיקה, פורסם מאמר מחקרי על הטיית מידע שיטתית והסרת ביקורת בוויקיפדיה לגבי ארגונים חוץ-ממשלתיים, ובכך פגיעה בעקרון ההשקפה ללא פניות - אחד מעקרונותיה החשובים של הוויקיפדיה‏[2].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל רשומות כ-30,000 עמותות. למעלה משני שליש העמותות הינם מוסדות לימוד פורמליים ולא פורמליים של מגזרים שונים[דרוש מקור]. לפי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון מעריכים שרוב העמותות הנותרות עוסקות במגזר השלישי. בין אלו עמותות מרכזיות העוסקות בנושאי משילות כמו זכויות אדם, הגנת הטבע, טוהר המידות הציבורי (לחימה בשחיתות ציבורית), וכן טיפול בנושאי חברה וכלכלה. מאז מלחמת לבנון ב-1982 החלה מעורבות גבוהה יותר של ארגונים פוליטיים ומשפטיים, והוקמו ארגונים חוץ-ממשלתיים רבי השפעה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים רבים מהארגונים החוץ-ממשלתיים בישראל ובראשם הקרן החדשה לישראל מומנו בידי ממשלות זרות, ובכך פעלו למעשה כזרועות של ממשלה חיצונית. אלו הכחישו שיש להן פניות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרותיהם.

בשנת 2010 החל בתהליך חקיקה על מנת להסדיר את הנושא ולמנוע התערבות של ממשלות זרות בענייני הממשל בישראל. התהליך הופסק עקב ביקורת הן משמאל והן מימין כי המחוקקים ניסו לכלול בתהליך החקיקה רק ארגונים ה

מאז מלחמת ששת הימים, במיוחד אחרי הסכמי אוסלו החל ב-1993 ובעיקר מאז תוכנית ההתנתקות ב-2005, חלה העלייה במספר הארגונים הפוליטיים ובעלי צד בוויכוח הציבורי והפוליטי על מדיניות הממשלה ביחס לגבולותיה ולטיפול באוכלוסיות המיעוטים והזרים. נוצר מצב של "נקיטת צד", התגייסות ארגונים לפי המפה הפוליטית לשמאל לרוב ומיעוט של ארגוני ימין, וביקורת הדדית מוקצנת‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה בסרי לנקה ב-2006 נרצחו 17 פעילי ארגון פיים הטאמילי, וברוסיה ב-2009 נרצחה פעילת זכויות אדם נטליה אסתרמירובה, בידי תומכי המשטר לאחר שחשפה את רציחתם של אזרחים צ'צ'נים.
  2. ^ הטיית מידע בהסרת ביקורת על ארגונים חוץ-ממשלתיים (אנדרה אובולר, הירחון לטכנולוגיית מידע ופוליטיקה, כרך 7 (2010)
  3. ^ ביקורת הדדית מוקצנת במאמרים בעיתונות: האם הביקורת נגד צה"ל של ארגוני זכויות האדם פוגעת במדינה (מאמר תגובה בידיעות אחרונות הכולל באופן מובלע את הטענות נגד ארגוני זכויות האדם), וכן חקירת ארגוני השמאל הכולל מהצד השני טענות על "מגמה לאומנית" (באתר נענע).