טוב שבגויים הרוג
טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.
המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים, כגון במשפט פריז, בוויכוח שהתנהל בין המומר ניקולס דונין לבין רבינו יחיאל מפריז.
מקור ונוסח המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאמר מופיע במכילתא לפרשת בשלח:
ויקח שש מאות רכב בחור משל מי היו הבהמות... של הירא את דבר ה' נמצינו למדין הירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל מכאן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר טוב שבגוים הרוג טוב שבנחשים רצץ את מחו
המאמר מוזכר גם בתלמוד ירושלמי[1] ובמסכת סופרים[2]. במדרש תנחומא[3] מובא המאמר בלי הזכרת שמו של רשב"י.
פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר אינו מהווה הוראה הלכתית כפשוטו, בכל מקום ובכל זמן. פוסקים רבים צמצמו את תחולתו למקרים מיוחדים, ויש שרואים בו 'פתגם בעלמא'[4] או 'ביטוי לתחושת כאב כלפי שונאי ישראל' ולא הדרכה מעשית הלכתית.[5]
בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה, אך מצטטים בשם ירושלמי שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.[6] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם[7] והשולחן ערוך.[8]
לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוהים.[9]
יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. אך סביר להניח כי לא זו הגרסה המקורית.[10]
פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בוויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה
- מאיר רפלד, גילגולה ההלכתי המפותל של מימרה רדופה - טוב שבגויים הרוג דיני ישראל יט' ה'תשנ"ז עמודים 241–252. לקריאה מקוונת: באתר אוצר החכמה באתר נבו (למנויים בלבד)
- מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוב שבגויים הרוג מאמר מאת הרב שלמה אבינר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א בחלק מהנוסחאות
- ^ מסכת סופרים טו י
- ^ פרשת בשלח פסקה ח'
- ^ מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס
- ^ מאיר רפלד במאמר המצוין להלן
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ו, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד', הלכה י"א
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ה, סעיף ה'
- ^ רבינו בחיי על שמות יד
- ^ יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה עמוד 118
- ^ ויכוח דון שמואל אבראבאליא ודון שלמה הלוי, והאפיפיור מארקו פלורנטין, באתר דעת