פרשת בשלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריעת ים סוף, איור מ1907

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ג פסוק יז ומסתיימת בפרק י"ז פסוק טז.

את פרשת בשלח קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט. מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים בקריאת התורה וכן בפסוקי דזמרא במנגינה מיוחדת, וכן פיזור אוכל לציפורים. השירה גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה (ראו תמונה).

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ישראל אוספים את המן

קריעת ים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריעת ים סוף

בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון מדבר סין. פרעה וצבאו רודפים אחריהם ומתקרבים אליהם סמוך לים סוף. בני ישראל המבוהלים צועקים אל משה שיציל אותם. אלוהים עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: "דבר אל בני ישראל וייסעו". משה נוטה את ידו והים נבקע, ובני ישראל עוברים בו. כשצבא מצרים נכנס אל הים ובני ישראל יוצאים ממנו, המים שבים למקומם והמצרים טובעים בים.

לאחר המעבר בים, שרים משה ובני ישראל את שירת הים, שיר הלל המפרט את הישועה שעשה ה', את כוחו, את המורא שנפל על העמים מסביב ואת התקווה להגיע לארץ ישראל. גם הנשים שרות בהנהגת מרים הנביאה.

מן ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ישראל נוסעים לאילים ומשם למדבר סיני. כשנגמר האוכל שהביאו עמם ממצרים הם מתלוננים למשה, ואז מוריד ה' את המן מן השמים. בעקבות כך מקבלים בני ישראל גם את הציווי הראשון על שמירת השבת, שבה לא ירד המן. אחר כך נוסעים בני ישראל לרפידים, ושם מתלוננים העם על מחסור במים, ומשה מכה, בהוראת ה', בסלע, ומן הסלע יוצאים מים לשתייה.

מלחמת עמלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמלק בא ופותח במלחמה עם בני ישראל. יהושע בן נון מוביל את בני ישראל לניצחון על עמלק, ומשה עומד על הגבעה עם מטה האלוהים ומסייע בהנפת ידו לניצחון. לאחר המלחמה מורה ה' למשה לכתוב לזיכרון שיש לו מלחמה נצחית בעמלק, ומשה בונה מזבח.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למנהג כל העדות מפטירים בשירת דבורה שבספר שופטים, אולם יש מנהגים שונים בנקודות ההתחלה של ההפטרה. האשכנזים מתחילים בפרק ד' פסוק ד, התימנים בפרק ד' פסוק כג, והספרדים בפרק ה' פסוק א. כולם מסיימים בסוף פרק ה', פסוק לא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בבשלח[עריכת קוד מקור | עריכה]