רבי שמעון בר יוחאי
| רבי שמעון בר יוחאי | |
|---|---|
| דור | דור רביעי לתנאים |
| בית מדרש | בית הלל, בֵּית רבי עקיבא |
| רבותיו | רבי עקיבא |
| תלמידיו | בנו - רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי שמעון בן יהודה, רבי יהודה הנשיא |
| מקום קבורתו | קבר רבי שמעון בר יוחאי במבנה מיוחד בהר מירון |
רבי שמעון בר יוחאי (או יוֹחַי[1], מכונה בקיצור רשב"י) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. רבי שמעון היה חותנו של רבי פינחס בן יאיר (זאת לפי התלמוד; לפי ספר הזוהר היה חתנו). בין תלמידיו החשובים נמנה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. במשנה מכונה לרוב "רבי שמעון" בלי ציון שם אביו. בחיבור התנאי ספרי המימרות הסתמיות מיוחסות לרבי שמעון ולבית מדרשו[2].
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
בצעירותו עוד הספיק רשב"י להימנות בין החכמים שהיו בכרם ביבנה. בתלמוד מסופר ששאלתו לגבי רמת החיוב של תפילת ערבית, גרמה לסערה גדולה שבעקבותיה, הדיח הנשיא רבן גמליאל את רבי יהושע מבית המדרש. רשב"י למד מפי רבי עקיבא, בתחילה בבני ברק במשך שלוש עשרה שנה, יחד עם רבי חנניה בן חכינאי[3], ולאחר מכן אף בבית האסורים, קודם שהוצא רבי עקיבא להורג.[4]
[עריכה] בריחתו למערה
רבי שמעון נמנה עם החוגים שהתנגדו בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל והטיפו נגד השלמה עם השלטון הזר לאחר מרד בר כוכבא, בשל גזירות אדריאנוס ורציחתו של רבי עקיבא (שהיה גם רבו של בר כוכבא בעת המרד).
עפ"י המסופר בתלמוד הבבלי[5], בשעה שישבו יחד רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, ויהודה בן גרים, דנו במעשי הרומאים ובפיתוח הארץ על ידיהם ואמרו:
|
פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם- תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. |
||
יהודה בן גרים, סיפר על דבריו וכך הם נודעו למלכות. בעקבות זאת נדון ר' שמעון למיתה על ידי השלטון הרומאי, ונאלץ לרדת למחתרת. רשב"י ובנו אלעזר התחבאו 12 שנים במערה בפקיעין וניזונו מעץ חרוב וממעין מים שנבראו להם בדרך נס. כל אותן 12 שנה היו שניהם לומדים תורה כאשר כל גופם מכוסה חול עד צווארם, ורק בזמן התפילה יצאו מהחול והתלבשו. לאחר 12 שנה הגיע אליהו הנביא למערה והודיע לרשב"י כי קיסר רומא מת ובטלו גזרותיו. אז יצאו רשב"י ואלעזר בנו ממקום מחבואם, אך כשראה רשב"י בעולם אנשים מתבטלים מתלמוד תורה ועוסקים בחרישה וזריעה נתן בהם עיניו ונשרפו. יצאה בת קול מן השמים ואמרה "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!". חזרו רשב"י ואלעזר בנו למערה לעוד 12 חודשים, שבסופם יצאו מהמערה ופגשו אדם המביא לכבוד שבת שני הדסים, וכך ראו כמה חביבין מצוות על ישראל ונתקררה דעתם.
ביציאתו מהמערה התיר רבי שמעון מקומות מסוימים בטבריה שהיו בספק טומאת מת.
רשב"י לא צורף לסנהדרין שבאושא, ככל הנראה בשל הסיכון הפוליטי. בתלמוד מסופר כי יצא עם משלחת של חכמי ישראל לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על שמירת השבת והמילה, לאחר שהוציא דיבוק מבת הקיסר[6]. הקיסר שמדובר בו כנראה היה מרקוס אורליוס שהיה נאור והגון, אם כי לפי הידיעות המעטות שנשתמרו מתקופת שלטונו היו יחסיו עם היהודים עוינים ביותר.
[עריכה] משנתו
[עריכה] הלוך אחר המחשבה
שיטתו של רבי שמעון בר יוחאי מתבססת על מחשבות האדם ("הלוך אחר המחשבה"), או פנימיות הדבר (היפך החיצוניות, הנראית לעין). לכן הוא פוטר הן בדיני שבת והן בדיני נזיקין, והן בקרבנות את מי שאינו מתכוון. הוא החשיב את המחשבה והפנימיות כדבר העיקרי בחיי האדם, ורבות מדעותיו, פסיקותיו והוראותיו קשורות עם דרך זו.
[עריכה] גדול תלמוד תורה
בניגוד לדרכו של רבי ישמעאל, פעל רבי שמעון להנהגת לימוד תורה אינטנסיבי, והמליץ על זניחת הפרנסה. דוגמה לוויכוח בין רבי ישמעאל לבין רבי שמעון בנושא תורה ועבודה אפשר למצוא במסכת ברכות:
|
"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? ת"ל ואספת דגנך. הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? |
||
| – מסכת ברכות ל"ה ע"ב | ||
לעומת זאת, להמון העם הורה לחבב את המלאכה אפילו אם היא בזויה: "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה"[7]. בלימוד התורה גרס פשטות, בהירות, היגיון וחיפוש אחר טעמיהן המעשיים של המצוות והתקנות הישנות.
רבי שמעון מוזכר פעמים רבות במשנה ובגמרא בנושאים הלכתיים.
[עריכה] טעמא דקרא
שיטתו של רבי שמעון בלימוד תורה הייתה לדרוש 'טעמא דקרא' (בארמית: טעם המקרא), כלומר להבין את הסיבה והמשמעות של מצוות שונות בתורה, ולהסיק מכך מסקנות הלכתיות.
[עריכה] הלכות שבת
רשב"י התיר מקרים שונים של מוקצה, התיר 'דבר שאינו מתכוון' ו'מלאכה שאינה צריכה לגופה'. בכל שלושת הדברים, שהם יסודות בהלכות שבת, הלכה כמותו, ולא כרבי יהודה, שחלק עליו בנושאים אלו.
[עריכה] בין אדם לחברו
כאחד מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא (שטבע את האימרה "ואהבת לרעך כמוך" - "זהו כלל גדול בתורה"), גם במשנתו של רשב"י ישנה חשיבות רבה למידותיו של האדם ולמצוות שבין אדם לחברו. לדוגמה:
|
נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים |
||
| – בבא מציעא, נט ע"א | ||
|
מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר פני ילכו והנחותי לך |
||
| – ברכות, ז | ||
|
גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך |
||
| – בבא מציעא, נח ב | ||
[עריכה] עם ישראל
בעניין סיכת שמן ורד בשבת, התיר ר' שמעון את הדבר בנימוק שכל ישראל בני מלכים הם.
[עריכה] דמותו
חכמי דורו ראו בו "מלומד בניסים", ושלחו אותו למשימות קשות למען עם ישראל[8]. בין השאר סופר עליו שבימיו לא נראתה הקשת כלל, כביטוי לכך שהוא הגן על דורו מסכנת מבול.
יוחסו לו החיבורים האפוקליפטיים "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי" ו"תפילת רשב"י", חזונות גאולה שנהוג לייחסם לתקופה הערבית הקדומה ולתקופת מסע הצלב השלישי (1191) ונפילת עכו בשנת 1291.
ספר הזוהר, הספר המרכזי של תורת הקבלה, שפורסם לעיני כל בשלהי המאה ה-13, יוחס פעמים רבות לרשב"י. בזוהר, מוצג ר' שמעון כראש חבורה של חכמים העוסקת בתורת הנסתר, ורוב הדרשות בספר מובאות בשמו ובשם תלמידיו. במשך השנים, נחלקו הדעות (הן בקרב הרבנים והן בקרב החוקרים), לגבי זהותו של המחבר. כיום, מקובל כמעט על כל החוקרים שהייחוס כתיבת הספר לרשב"י עצמו, הוא שגוי. במחקר יש המייחסים את כתיבת הספר לר' משה בן שם-טוב די-ליאון, מקובל בן המאה השלוש עשרה, אך גם בכך חלוקות הדעות וייתכן שנכתב על ידי מקובל אחר (או קבוצת מקובלים) מהמאה השלוש עשרה.
על רבי שמעון בר יוחאי נתחבר הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" על ידי ר' שמעון לביא, שהיה כנראה ממגורשי ספרד אשר התיישב בטריפולי בלוב. פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו במשך כל ימות השנה ובפרט בל"ג בעומר, והוא מקובל הן אצל החסידים, הן אצל הליטאים והן אצל הספרדים. יש מעדות המזרח הנוהגים לזמרו בכל ליל שבת. כמו כן, רבי יוסף חיים מבגדד ה"בן איש חי" חיבר את הפיוט "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי", והוא נהוג בעיקר אצל החסידים.
[עריכה] קבר רשב"י
 |
ערך מורחב – קבר רבי שמעון בר יוחאי |
לפי המסורת, קברו של רשב"י נמצא בהר מירון, בקרבת צפת. אתר הקבר משך אליו את מקובלי צפת במאה ה-16. מאז נהוגה חגיגה גדולה הקרויה הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו על פי המסורת, בו פוקדים את הציון מאות אלפים מכל רחבי העולם. נהוג להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את התספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה חאלקה, כיון שרבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, סיפר כי רבו עשה כן לבנו.
על שמו היישוב בר יוחאי הסמוך למירון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י) ומקומו במסורת ההלכה", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 148-118.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אהרן היימאן, "רבי שמעון בר יוחאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1189-1178, באתר HebrewBooks
- רשב"י, אנציקלופדיית דעת
- הרב שמואל אקשטיין ,שיעור וידאו על רשב"י, באתר אור יהודי
- יהודה ליבס, של הזוהר - לדמותו המשיחית של ר' שמעון בר יוחאי
- יהודה ליבס, מרעיש הארץ: יחידותו של רשב"י
- שיעור על רשב"י ולג בעומר , ישיבת אורות שאול, פ"ת
- שיר על בר יוחאי באתר זמרשת
- הפיוט בר יוחאי נמשחת, אשריך, באתר "פיוט"
- יהודה ליבס, בר יוחאי בשירו של שמעון לביא, באתר "פיוט"
- אישים בקבלה - ר' שמעון בר יוחאי, באתר "קבלה לעם"
- רבי שמעון בר יוחאי באתר "MyTzadik"
- הרב אליעזר מלמד, יום שמחתה של תורת הנסתר, באתר ישיבה
- רונית שושני, רשב"י במערה ואליהו במדבר באתר אוניברסיטת בר-אילן
- אתר לג בעומר, תמונות מההילולות הרשבי, ליקוטים ומאמרים ועוד
- ישראל ל' לוין, ר' שמעון בר-יוחאי, עצמות מתים וטיהורה של טבריה – היסטוריה ומסורת, קתדרה 22, ינואר 1982
- רבי שמעון בר יוחאי באתר שאו מרום עיניכם
- אודות רבי שמעון בר יוחאי ומפעליו באתר קבלה למתחיל
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י השימוש הוא ב"בר יוחי", ולא "יוחאי" השכיח פחות.
- ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ^ ויקרא רבה כא, ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קב, עמוד א.
- ^ מסכת שבת ל"ג ע"ב
- ^ בבלי, מסכת מעילה י"ז, ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מט, עמוד ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף יז, עמוד א.
