טיוטה:אפקט יום ההולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפקט יום ההולדת (המכונה לפעמים בלוז יום ההולדת, במיוחד כאשר מתייחסים ספציפית להתאבדות) הוא תופעה סטטיסטית שבה נראה כי הסבירות של אדם למוות גוברת ביום הולדתו או בסמוך אליו. האפקט נצפה במחקרים על אוכלוסיות כלליות באנגליה ובויילס[1] שווייץ,[2][3] אוקראינה,[4] וארצות הברית,[5][6] וכן באוכלוסיות קטנות יותר כגון כשחקני בייסבול בליגת העל.[7]

מחקרים אינם מראים באופן עקבי את האפקט הזה; בחלק מהמחקרים נמצא כי למין יש השפעה על שיעורי התמותה בקרב גברים ונשים לקראת יום ההולדת, בעוד שאחרים אינם מוצאים השפעה מגדרית משמעותית.[8][9] המנגנונים המשפעים המשוערים כוללים צריכת אלכוהול, לחץ פסיכולוגי הנוגע ליום ההולדת, עלייה בסיכון להתאבדות, חולים סופניים המנסים להחזיק מעמד עד יום הולדתם, חשיבות מוגברת של תמותה או מחזור פיזיולוגי שגורם לגוף להיחלש מדי שנה. כמו כן הוצע כי ייתכן שסך הכל מדובר בטעויות סטטיסטיות אפשריות, אולי כתוצאה מחריגות בדיווח, אך השפעת יום ההולדת נראתה גם במחקרים השולטים בחריגות דיווח ידועות.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבי הרטנט הוא אחד מהמספר החריג סטטיסטית של שחקני ה- MLB שמתו ביום הולדתם.[7]

עם הופעתן של תוכנות סטטיסטיקה שיכולות לעבד מערכי נתונים גדולים בקלות, בוצעו מספר מחקרים כלל ארציים כדי לבדוק האם ימי הולדת משפיעים על התמותה. המחקר בקנה מידה גדול הראשון השתמש בתיעודם של 2,745,149 אזרחי קליפורניה שמתו בין השנים 1969 ל-1990. לאחר תיקון גורמים מבלבלים כמו עונתיות, ניתוחים אלקטיביים ואנשים שנולדו ב־29 בפברואר, נראתה עלייה משמעותית במקרי המוות בשבוע שלפני יום הולדתו של האדם לגברים, ובשבוע שלאחר יום ההולדת לנשים. בשני המקרים, התמותה לא הגיעה לשיא ביום ההולדת, אלא בסמוך לו. השפעה זו הייתה עקבית בין קבוצות גיל וקבוצות גזע שונות.[5]

מחקר דומה שנערך בקרב כ-12 ורבע מיליון שווייצרים מצא את שהתמותה הגבוהה ביותר היא ביום ההולדת בפועל (17% יותר מהערך הצפוי), וההשפעה הייתה הגדולה ביותר בקרב אלו מעל גיל 80.[2] מחקר נוסף מצא עודף של 13.8% בתמותה ביום ההולדת והצליח לקשר זאת לגורמים ספציפיים: התקף לב ושבץ מוחי (בנשים) והתאבדויות ותאונות (בגברים), כמו גם עלייה במקרי המוות מסרטן[3]. בקרב 25 מיליון אמריקאים שמתו בין השנים 1998 ל -2011, 6.7% יותר אנשים מהצפוי מתים ביום הולדתם, וההשפעה הייתה בולטת ביותר בסופי שבוע ובקרב הצעירים - בקרב בני 20 עד 29, העודף היה מעל 25%.[6] עודף גדול עוד יותר נמצא באוכלוסיית קייב, שם בין השנים 1990 ל -2000 היו 44.4% יותר מקרי מוות מהצפוי בקרב גברים בימי הולדתם ו -36.2% יותר מהצפוי בקרב נשים[4]. מחקרים ביוגרפיים קטנים יותר הראו גם אפקט של יום הולדת בקרב תת-אוכלוסיות, כמו בקרב שחקני ה- Major League Baseball (MLB)[7] ואנשים עם רשומות באנציקלופדיה להיסטוריה אמריקאית .[5]

בהתמקדות במוות בהתאבדות בלבד, מחקרים גדולים מצאו עדויות לשיא בהתאבדויות ביום ההולדת או בסמוך אליו בדנמרק[10] ובהונגריה,[11] אך לא בבוואריה[12] או בטייוואן.

עם זאת, מחקרים אחרים לא מצאו מתאם כזה. מחקר שהשתמש באוכלוסיות דנמרק ואוסטריה (סך של 2,052,680 מקרי מוות לאורך תקופת הזמן) מצא כי אף שאורך חייהם של אנשים נוטה להתאים לחודש לידתם, לא הייתה השפעה עקבית של יום ההולדת, ואנשים שנולדו בסתיו או בחורף היו נוטים יותר למות בחודשים שלאחר יום הולדתם.[8] מחקר שנערך על כל מקרי המוות מסרטן בגרמניה בין השנים 1995 עד 2009 לא מצא שום עדות להשפעת יום ההולדת, אם כי הוא מצא השפעה קשורה לחג המולד.[9] מחקר קטן שנערך על ידי לאונרד זוסנה מצא השפעות יום הולדת בקרב קבוצות גברים ונשים כאחד, כאשר נשים נוטות יותר למות מיד לפני יום הולדת וגברים נוטים יותר למות מיד לאחר מכן, אך כאשר בממוצע שלהן לא הייתה השפעה של יום ההולדת בקרב האוכלוסייה ככלל.[13] אותו הדבר נמצא במחקר של נתוני התמותה באנגליה ובוויילס, שם הייתה השפעה משמעותית סטטיסטית של יום ההולדת בקרב כל תת-קבוצה (גברים ונשים; מעולם לא נישאו, נישאו, התגרשו ואלמנה) אך זה לא בא לידי ביטוי באוכלוסייה ככלל .[1]

הסברים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות חיצוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות יום הולדת קשורות לעיתים קרובות לעליה משמעותי בצריכת אלכוהול.

שתייה מוגזמת יכולה להגדיל את הסיכון למותו של אדם באמצעות הרעלת אלכוהול, תאונות ונהיגה בשכרות, כמו גם על ידי החרפת התנאים הקיימים והגברת הסיכון להתאבדות.[4][11]

בארצות הברית שבה גיל השתייה הוא 21, קיים עודף תמותה גדול מאוד ביום ההולדת ה-21 וביום שאחריו, כמעט כולו כתוצאה מגידול במספר התאונות.[14][15]

הסבר פסיכוסומטי ופסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובאו שני הסברים סותרים המסתמכים על השפעות פסיכוסומטיות.

מחד-גיסא, יום הולדת הוא תאריך קבוע להתמקד בו, ומאפשר לחולים סופניים להחזיק מעמד עד היום עצמו.

מאידך-גיסא, יום הולדת מזכיר גם לאדם את התמותה ומציע הזדמנות להסתכל אחורה על החיים.[5][16] על פי תאוריית ניהול האימה, הדבר גורם ללחץ שיכול להאיץ את המוות. התפלגות שיעורי התמותה הלא אחידה בין גברים לנשים, ובין שחקני בייסבול מצליחים יותר ופחות, מרמזת כי ליום ההולדת יכולות להיות שתי השפעות סותרות: אנשים שהתמקדו במרחב הציבורי של החיים (למשל אנשים שהתמקדו בקריירה שלהם או ספורטאים מקצועיים) עלולים להיזכר שימי הזוהר שלהם חלפו. לעומתם, אלו שהתמקדו יותר במרחב הפרטי (כמו הורים שנשארו בבית ושחקני ספורט חובבים) מודעים יותר למה שהם יאבדו במוות, וינסו להחזיק מעמד.[7]

מתקשר לכך גם "אפקט ההבטחה המופרת", לפיו אדם הסובל ממחשבות אובדניות יחכה עד ליום הולדתו או אירוע משמעותי אחר כדי לראות אם נסיבות חייו ישתפרו.[11]

המודל הפסיכוסומטי/פסיכולוגי מסביר גם את העלייה הדומה במקרי המוות מסרטן סביב חגים כמו חג המולד,[9] והוא נתמך בכך שנראה כי אלה תלויים בתרבות - יש השפעה של פסח בקרב הקהילה היהודית (שזזה עם החג עצמו ), ואפקט פסטיבל אמצע הסתיו בקרב הסינים.[5][16]

הסבר פִיסִיוֹלוֹגִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצע כי בדומה לשעון הביולוגי היומי הפועל 24 שעות ביממה, יש לגוף גם שעון ביולוגי "שנתי". וויסרמן ואחרים הציעו שתנאי האקלים בלידה ישמשו כקוצב-זמן המפעיל לחץ פנימי ומגדיל את הסיכוי למוות.[4]

הסבר סטָטִיסטִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עיבוד תעודות פטירה ניתן לבלבל בין תאריך הלידה לתאריך שדות הפטירה, מה שיגדיל את מספר תעודות הפטירה לכאורה בהם אלה חופפים.[5] בנוסף, כאשר התאריך המדויק אינו ידוע, הראשון וה- 15 לחודש משמשים לעיתים קרובות כמצייני מיקום.[17] אלה יגרמו לעודף לידות ופטירות שנרשמו בתאריכים אלה. עם זאת, מחקרים מצאו גם שינויים בשיעור התמותה בימים שאחריהם ואחריהם (אשר ככל הנראה לא נגרמים כתוצאה מחריגות עיבוד נתונים), דבר המצביע על כך שטעויות סטטיסטיות בלבד אינם יכולים להסביר את אפקט יום ההולדת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 M Alderson, Relationship between month of birth and month of death in the elderly., British journal of preventive & social medicine 29, 1975-09, עמ' 151–156 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "E&W" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  2. ^ 1 2 Bovet, J; Spagnoli, J; Sudan, C (1997). "[Mortality and birthdays]". Sozial- und Präventivmedizin (בצרפתית). 42 (3): 151–161. doi:10.1007/bf01300566. PMID 9334087. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Swiss1992" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ 1 2 Ajdacic-Gross, Vladeta (2012). "Death has a preference for birthdays—an analysis of death time series". Annals of Epidemiology. 22 (8): 603–606. doi:10.1016/j.annepidem.2012.04.016. PMID 22658822. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Swiss2008" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. ^ 1 2 3 4 Vaiserman, Alexander; Grigoryev, Pavel; Belaya, Irina; Voitenko, Vladimir (2003). "Variation of mortality rate during the individual annual cycle". Biogerontology. 4 (4): 221–225. doi:10.1023/A:1025168932058. PMID 14501186. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Ukraine" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Phillips, David; Van Voorhees, Camilla; Ruth, Todd (1992). "The Birthday: Lifeline or Deadline?". Psychosomatic Medicine. 54 (5): 532–542. doi:10.1097/00006842-199209000-00001. PMID 1438656. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "California" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  6. ^ 1 2 Peña, Pablo (2015). "A not so happy day after all: Excess death rates on birthdays in the U.S". Social Science & Medicine. 126: 59–66. doi:10.1016/j.socscimed.2014.12.014. PMID 25528555. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "USA" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  7. ^ 1 2 3 4 Abel, Ernest; Kruger, Michael (2009). "Mortality Salience of Birthdays on Day of Death in the Major Leagues". Death Studies. 33 (2): 175–184. doi:10.1080/07481180802138936. PMID 19143110. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "MLB" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  8. ^ 1 2 Doblhammer, Gabrielle (1999). "Longevity and month of birth: Evidence from Austria and Denmark". Demographic Research. 1 (3): &#91, 22&#93, p. doi:10.4054/DemRes.1999.1.3. PMID 12178151free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Austria" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  9. ^ 1 2 3 Medenwald, Daniel; Kuss, Oliver (2014). "Deaths and major biographical events: a study of all cancer deaths in Germany from 1995 to 2009". BMJ Open. 4 (4): e004423. doi:10.1136/bmjopen-2013-004423. PMC 3987729. PMID 24694623. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Germany" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ^ Jessen, Gert; Jensen, Børge (1999). "Postponed Suicide Death? Suicides around Birthdays and Major Public Holidays". Suicide and Life-Threatening Behavior. 29 (3): 272–283. PMID 10531639.
  11. ^ 1 2 3 Zonda, Tamás; Bozsonyi, Károly; Veres, Előd; Kmetty, Zoltán (2010). "The Effect of Birthday on the Fluctuation of Suicides in Hungary (1970–2002)" (PDF). Review of Sociology. 20 (2): 96–105. PMID 20458134. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Hungary" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  12. ^ Reulbach, Udo; Biermann, Teresa; Markovic, Katrin; Kornhuber, Johannes; Bleich, Stefan (2007). "The myth of the birthday blues: a population-based study about the association between birthday and suicide". Comprehensive Psychiatry. 48 (6): 554–557. doi:10.1016/j.comppsych.2007.06.006. PMID 17954141.
  13. ^ Zusne, Leonard (1987). "Some Factors Affecting the Birthday-Deathday Phenomenon". OMEGA: Journal of Death and Dying. 17 (1): 9–26. doi:10.2190/RR4D-4W0L-5QAK-X4YX.
  14. ^ Carpenter, Christopher; Dobkin, Carlos (1 בינואר 2009). "The Effect of Alcohol Consumption on Mortality: Regression Discontinuity Evidence from the Minimum Drinking Age". American Economic Journal: Applied Economics. 1 (1)): 164–182. doi:10.1257/app.1.1.164. PMC 2846371. PMID 20351794. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Carpenter, Christopher; Dobkin, Carlos (1 בינואר 2009). "The Effect of Alcohol Consumption on Mortality: Regression Discontinuity Evidence from the Minimum Drinking Age (Web Appendix A and B)" (PDF). American Economic Journal: Applied Economics. 1 (1): 164–182. doi:10.1257/app.1.1.164. PMC 2846371. PMID 20351794. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Blakeslee, Sandra (22 בספטמבר 1992). "Birthdays: a Matter Of Life and Death". New York Times. נבדק ב-7 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "NYT" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  17. ^ Abel, Ernest; Kruger, Michael (2006). "Heaping in Anniversary Reaction Studies: A Cautionary Note". OMEGA: Journal of Death and Dying. 54 (1): 59–65. doi:10.2190/V752-6773-1KMW-3334. PMID 17844772.

קטגוריה:התאבדות קטגוריה:מוות קטגוריה:יום הולדת

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אפקט_יום_ההולדת&oldid=36404502"