יאנקי דודל דנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאנקי דודל דנדי
Yankee Doodle Dandy poster.jpeg
כרזת הסרט
שם במקור: Yankee Doodle Dandy
בימוי: מייקל קורטיז
הפקה: האל ווליס וג'ק וורנר
תסריט: פיליפ וג'וליוס אפשטיין
שחקנים ראשיים: ג'יימס קאגני
ג'ואן לזלי
ולטר יוסטון
מוזיקה: ג'ורג' מ. קוהאן
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 6 ביוני 1942
משך הקרנה: 126 דקות
שפת הסרט: אנגלית
פרסים: שלושה פרסי אוסקר, בהם פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb
ג'יימס קאגני מגלם את דמותו של ג'ורג' מ. קוהאן בסרט

יאנקי דודל דנדיאנגלית: Yankee Doodle Dandy) הוא סרט מוזיקלי-ביוגרפי משנת 1942 בהפקת האל ווליס וג'ק וורנר עבור האחים וורנר, המגולל את סיפור חייו של השחקן-זמר-רקדן-מחזאי-פזמונאי-מלחין-אמרגן ג'ורג' מ. קוהאן. את הסרט ביים מייקל קורטיז ומככבים בו ג'יימס קאגני בתפקיד הראשי (זכה עבורו בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר), ג'ואן לזלי וולטר יוסטון, שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן בתפקיד משני עבור תפקידו בסרט זה.

תכני הסרט והפקתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נקרא על שם השיר "Yankee Doodle Dandy" שכתב קוהאן בשנת 1904 ללחן שיר העם "יאנקי דודל". השיר הפטריוטי, הכולל הצהרה בדבר האושר שבהיות אמריקאי ש"נולד בארבעה ביולי", הפך לסמלו של קוהאן. מלבד שיר זה כולל הסרט את להיטיו הגדולים של קוהאן: "Give My Regards to Broadway", "You're a Grand Old Flag" ו-"Over There".

עלילת הסרט, לפי תסריט מאת פיליפ וג'וליוס אפשטיין עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית.

קאגני נבחר לתפקיד משום שכמו קוהאן היה אף הוא שחקן-זמר-רקדן ממוצא אירי ובעל מאפיינים פיזיים דומים. הוא אף ניחן כמו קוהאן, בסגנון אישי ייחודי. במהלך הסרט מבצע קאגני חלק מקטעי השירה והריקוד בסגנונו האישי וחלק בסגנון המחקה את זה של קוהאן. למרות סגנון הבימוי הנוקשה של קורטיז בדרך כלל, הוא העניק לקאגני חופש לעצב את סגנון השירה והריקוד בסרט. התפאורות של מחזות הזמר המקוריים שוחזרו בדייקנות, הודות לייעוץ של ג'ק בויל, שסייע בהפקתם. הסרט הוקרן לקוהאן באופן פרטי, בעת שנלחם בשלביה האחרונים של מחלת סרטן הקיבה בה לקה.

כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על פרל הארבור.

הצוות ווליס (מפיק) - קורטיז (במאי) - והאחים אפשטיין (תסריט) היה אחראי גם, באותה שנה, על הצלחת הסרט קזבלנקה.

אגדה אורבנית עיקשת טוענת שקאגני בחר להופיע בסרט זה, שהוא סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.

בשנת 1986 היה זה הסרט הראשון שצולם במקור בשחור-לבן, שנצבע באופן ממוחשב.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, קאגני זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט. הסרט זכה אף לפרסי אוסקר עבור המוזיקה (שנכתבה על ידי קוהאן) והסאונד. כמו כן היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לעריכה, פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לוולטר יוסטון (ששיחק כאביו של ג'ורג').

בשנת 1993 נבחר הסרט להכלל בארכיון הלאומי לסרטים של ספריית הקונגרס תוך הכרה בערכו האמנותי, התרבותי, ההיסטורי והאסתטי.

ב-2009 נמנה במקום השלישי ברשימת "עשרת הסרטים הגדולים ביותר אודות אמריקה" של האתר "Sound on Sight"‏‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]