יואל ריפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל ריפל

יואל ריפל (נולד ב-26 בנובמבר 1948) הוא עורך דין, הומוריסטן, סטנדאפיסט ופזמונאי ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריפל נולד ב-1948 בחבל בוקובינה שברומניה. אביו פוטר ממשרתו על שהגיש בקשה לעלייה לישראל. עלה לישראל באונייה "אנוטריה" עם משפחתו ב-1961. כשהגיע לישראל לא ידע עברית. הם גרו שנתיים בקריית ים, שם למד בכיתות ז'-ח' בבית הספר היסודי "זבולון" ומשם עברו לשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה. בנעוריו שיחק כדורגל והחל לשחק כדורעף בעקבות דרישת הוריו. בהמשך אף שיחק בליגת העל בכדורעף.

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב ובאותו זמן החל לפרסם שם סאטירה, בעיתון הסטודנטים "יתוש". כמו כן היה חבר, בתקופת לימודיו, בוועדת התרבות של אגודת הסטודנטים וכתב ללהקת הומור וסאטירה שהקימו הסטודנטים[1].

בסיום לימודיו פתח משרד עורכי דין בפתח תקווה, המתמחה בתחום המעמד האישי. בהמשך העביר משרדו לתל אביב ולאחר מכן לרמת גן.

כתב שירים ומערכונים לכוכבי בידור רבים: דודו טופז, חנה לסלאו, מיקי קם, ציפי שביט, טוביה צפיר, דובי גל, ספי ריבלין, דודו דותן, יגאל בשן, יהורם גאון, להקות צבאיות, שוקולד מנטה מסטיק, דורי בן זאב ועוד. השיר הידוע ביותר שכתב הוא "לילה בלי כוכב" ללחן של עוזי חיטמן בביצוע שימי תבורי. בנוסף כתב שירי ילדים, בהם "מבולבלי". באמצע שנות ה-70 נפסל להשמעה השיר "בחיק הטבע", שכתב ללהקת הנשמות הטהורות, ואשר עוסק בשימוש בסמים. השתתף בתוכניות טלוויזיה פופולריות ושעשועוני בידור דוגמת "תשע בריבוע", "זה הסוד שלי" ואחרות. כתב תסריטים עבור תוכניות הטלוויזיה "זהו זה!" ו"מוצ"ש". על השתתפותו בתוכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" זכה בפרס רשות השידור.

היה חבר קרוב של דודו טופז משנות ה-70 ועד למותו של טופז. הוא אף ביקר את טופז לבקשת האחרון, מספר ימים לפני התאבדותו.

במרץ 2014 יצא לאור ספרו ההומוריסטי "אנחנו הרומנים"[2]. ב-2015 יצא לאור ספרו השני "אנחנו הישראלים".

יואל ריפל מתגורר בשכונת בבלי בתל אביב, נשוי לשנית, עורכת דין, ולו שלוש בנות. בתו, תמר ריפל-מנור, היא עיתונאית ועורכת בעיתון "ישראל היום" וכתבת ושדרנית בערוץ הספורט וברדיו חיפה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנחנו הרומנים, סטימצקי, בני ברק, 2014
  • אנחנו הישראלים, סטימצקי, תל אביב, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להקת הומור באונ' ת"א, מעריב, 18 בנובמבר 1974
  2. ^ אנחנו הרומנים, באתר ההוצאה לאור של סטימצקי