יוונים פונטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוונים פונטים
Έλληνες του Πόντου
Flag of Pontus.svg
אוכלוסייה
4.5 מיליון (הערכה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

Flag of Greece.svg  יוון 3 מיליון
Flag of Turkey.svg  טורקיה
Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
Flag of Russia.svg  רוסיה

שפות
יוונית פונטית; יוונית מודרנית; רוסית; טורקית;
דת
יוונית אורתודוקסית; אסלאם
קבוצות אתניות קשורות
תת-קבוצה של העם היווני
אזור פונטוס ההיסטורי לחופי הים השחור

המונח יוונים פונטים, יוונים פונטיאנים, פונטיאנים או יוונים מפונטוס (יוונית: Πόντιοι, Ποντιακός Ελληνισμός או Έλληνες του Πόντου ;טורקית:Pontus Rumları) מתייחס ליוונים ספציפית מאזור פונטוס, היכן ששכנה האימפריה של טרפזונטס על חוף הים השחור במזרח טורקיה של היום, או במקרים אחרים באופן כללי ליוונים מחופי הים השחור או פונטוס. באופן מסורתי דוברים יוונית פונטית.

היסטוריה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור פונטוס נזכר לראשונה בהקשר של יוון העתיקה בסיפור יאסון והארגונאוטים וחיפושיהם אחרי גיזת הזהב, לפי תיאורו של אפולוניוס מרודוס, לפיו התרחש הסיפור בשנת 1200 לפנה"ס לערך. המושבה היוונית הראשונה הוקמה בשנת 800 לפנה"ס בסינופ, לחוף הים השחור על ידי סוחרים ממילטוס. יוונים נוספים באו בעקבותיהם והקימו מושבות נוספות לחופי הים השחור, בהן העיר המודרנית דהיום טרבזון, המוזכרת על ידי קסנופון בכתבו אנבסיס. במרוצת השנים למרות כיבושים של האזור על ידי מעצמות זרות, בהן האימפריה האחמנית וביזנטיון תושבי המקום שמרו על צביונם ותרבותם היוונית-אורתודוקסית. לאחר נפילת האימפריה של טרפזונטס בשנת 1461 עברה השליטה באזור לידי האימפריה העות'מאנית.

רדיפות וחילופי אוכלוסין בימי האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו עמים שכנים אחרים כגון הארמנים והאשורים, הפונטים סבלו מרדיפות על רקע אתני מידי העות'מאנים בתחילה‏[1] ומידי טורקים כמאליסטים לאחר נפילת האימפריה. בשנת 1923 נחתם הסכם לוזאן ועל פיו נערכו חילופי אוכלוסין בין מדינות טורקיה ויוון.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרם המדויק של היוונים הפונטים איננו ידוע לאשורו עקב התבוללות בפזורה היוונית לענפיה, אולם הוא מוערך בכ-4.5 מיליון. הקהילות המרכזיות הן:

אוקראינה גאורגיה קזחסטן אוזבקיסטן ארמניה

יוונים פונטים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אפילו לא שמי:ממצעד מוות בטורקיה לבית חדש באמריקה", סיפורה האמיתי של נערה צעירה על טבח עם והישרדות, ת'יאה האלו, 2000