יוסי סעידוב
 | |
| יוסי סעידוב, 2020 | |
| לידה |
2 ביולי 1977 (בן 46) קריית מלאכי, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום מגורים | ירושלים |
| ידוע בשל | מייסד עמותת 15 דקות, "ברחובות שלנו", "לראות רחוק" ויו"ר מנהל קהילתי דרום בירושלים, ממובילי המאבק להקמת ושמירה על פארק המסילה. |
| מקצוע | פעיל חברתי, עיתונאי ויועץ תקשורת |
  | |
יוסי סעידוב (נולד ב-2 ביוני 1977) עיתונאי לשעבר, יועץ תקשורת ואסטרטגיה ופעיל חברתי ויזם ישראלי, מהפעילים הבולטים בקידום תחבורה ציבורית ותשתיות הולכי הרגל בישראל. סעידוב ייסד את ארגון 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל, ו"ברחובות שלנו" – ארגון הולכי הרגל. הוא ייסד את הוועד להקמת פארק המסילה בירושלים, והוביל את המאבק המוצלח להקמתו ובהמשך את התארגנות התושבים "רכבת בעמק" להעברת הרכבת הקלה בעמק רפאים. כמו כן, הוא ממייסדי קואליציית "תג מאיר", ומקים "לראות רחוק" – קהילת רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) בישראל. בשנים 2012–2015 כיהן כיושב ראש המינהל הקהילתי דרום הכולל את השכונות גוננים (קטמונים), פת ורסקו בירושלים וב-2020 נבחר שנית להיות חבר הנהלה במנהל גוננים. בעבר היה כתב ועורך בכל העיר, mynet ואתר החדשות סקופ.
בשנת 2018 נבחר בידי TheMarker לאחד ממאה האנשים המשפיעים בישראל.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעידוב נולד בקריית מלאכי להורים שעלו בנעוריהם ארצה מסמרקנד וטשקנט, ולמד במוסדות חב"ד. בגיל 18 עזב את הישיבה ועלה לירושלים ללמוד במכון לב. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית תלמוד וספרות כללית והשוואתית – אז גם הוריד את הכיפה.
מתגורר בשכונת גוננים בירושלים, נשוי לשירה ואב ל-3.
קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כתיבה בעיתון הסטודנטים "פי האתון" החל לכתוב במקומון הירושלמי "כל העיר", ראשית ככתב לענייני חרדים ולאחר מכן ככתב המוניציפלי של העיתון. בתקופה זו הרבה לכתוב על פעילותם של ראשי העירייה אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי בתפקיד. לאחר מכן מונה לעורך החדשות ולבסוף סגן עורך העיתון.
בתחילת שנת 2006 היה חלק מצוות ההקמה של אתר חדשות הגולשים הראשון בישראל "סקופ" – שנוסד על ידי יזם ההיי טק מייקל אינזנברג ומיכאל וייס. היה זה אתר החדשות הראשון בישראל שהסתמך על תוכן גולשים וקיבל את כל הידיעות שלו מגולשים מרחבי הארץ והעולם. סעידוב כיהן כעורך הראשי של האתר במשך שנתיים, כשלאחריו מונה שי גולדן.[2] לאחר מכן היה חלק מצוות ההקמה של mynet רשת מקומוני ידיעות אחרונות באינטרנט. במשך השנים כתב גם במגזין העין השביעית.[3] בשנת 2009 הפך סעידוב ליועץ תקשורת ואסטרטגיה עצמאי.
פארק המסילה ורכבת בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש אוגוסט 2007, בעקבות תוכנית עיריית ירושלים לסלול כביש מהיר בצמוד לפסי הרכבת בדרום העיר, ייסד סעידוב את הוועד להקמת פארק המסילה בירושלים שבראשו עמד פרופ׳ קימי קפלן. הוועד נקט בסדרה של פעולות שנועדו לעודד העירייה לזנוח את התוכנית לסלילת הכביש ובמקומו לפתח על פסי הרכבת הנטושים את פארק המסילה. במסגרת זה פעלו הוועד וסעידוב להקים גינות קהילתיות ולתכנן את פארק גוננים, לאחר חנוכתו ב-2016, מהפארקים הציבוריים הגדולים בדרום ירושלים.[4] המקטע הדרומי של פארק המסילה הושק בשנת 2013. פעילות הוועד והצלחת המאבק זכתה לסיקור תקשורתי נרחב בכלי התקשורת.[5][6] העיתונאי ניר חסון כתב כי "מעטים המאבקים שהצליחו להטות מדיניות עירונית בצורה חדה כל כך, ומעטים הפרויקטים שנהנים מקונצנזוס רחב כל כך כמו פארק המסילה. הייתה זו הצלחה אורבנית חסרת תקדים, ששינתה את הנוף ואת הרגלי הבילוי, התחבורה ואפילו את מחירי הנדל"ן של עשרות אלפי ירושלמים."[1]
בין השנים 2016–2020 סעידוב הוביל יחד עם איתמר שחר ועדית רובין את התארגנות התושבים "רכבת בעמק"[7] שמטרתה אישור מעבר הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים בעמק רפאים, תוך שמירה על פארק המסילה.[8] למרות לחצים רבים, המאבק הסתיים בהצלחה בקיץ 2020 אז אושרה סופית מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים.[9]
15 דקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעידוב עוסק במשך שנים רבות בקידום התחבורה הציבורית בישראל, והפחתת התלות ברכב הפרטי.[10] בתחילת שנת 2009 יזם סעידוב יחד עם אהוד עוזיאל את הקמת 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל. ההתארגנות פעלה באופן עצמאי והתנדבותי במשך ארבע שנים ולאחר מכן הפכה לעמותה ארצית בניהולו של גיל יעקב, שבמרכזה מאבקים ציבוריים ותקשורתיים, בעזרת מתנדבים ואנשי מקצוע, לטובת הציבור הרחב של משתמשי התחבורה הציבורית. הארגון הקים מוקד פניות ציבור לנוסעי התחבורה הציבורית והחל לפרסם דוחות אודות תלונות נוסעים. סעידוב הוביל את הביקורת הציבורית על התנהלות חברת סיטי פס, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, ובפרט על ההסדר האוסר על אוטובוסים להתחרות ברכבת הקלה. הביקורת והדיון הציבורי בעקבותיו הוביל לבסוף לסיום הזיכיון של סיטי פס.[11] סעידוב יזם גם את תביעת זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים שבסופה נקבעו הסדרים שצמצמו דרמטית את היקף הזיהום ונפסק פיצוי בגובה של 12.6 מיליון שקלים – הפיצוי הגבוה ביותר עד לאותו מועד במסגרת תביעות ייצוגיות סביבתיות.[12]
סעידוב יזם והוביל את המאבק לעלייה מכל הדלתות באוטובוסים – מאבק שבסופו הוחלה רפורמה העלייה מכל הדלתות בשליש מהקווים העירוניים בישראל ומאז הולכת ומתרחבת. עוד הוא עסק כחלק מפעילותו ב-15 דקות, בהקמת אפליקציית תלונות לנוסעים, קידום רשת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן "מהיר לעיר", מכרזי תחבורה ציבורית חדשים בירושלים, אכיפת עבריינות נת"צים בידי הרשויות המקומיות באמצעות מצלמות, מוקד תביעות קטנות, פרסומי דו"חות שנתיים המדרגים את קווי האוטובוס בישראל ואת ערי ישראל לפי שירות התחבורה הציבורית, ועוד.[13]
קו האוטובוס המהיר מהקטמנונים לתחנה המרכזית – שבגינו קמה ההתארגנות – הושק בשנת 2013 ומספרו הוא 15.
יו"ר מינהל קהילתי דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2012–2015 כיהן סעידוב כיו"ר המינהל הקהילתי בקטמונים לאחר שזכה בכמחצית מקולות הבוחרים. כיו"ר מינהל קהילתי קידם את הקמת הספריות הקהילתיות על פארק המסילה, את הקמת "הבוטקה של מושיקו" בית קפה ומרכז קהילתי לזכרו של מושיקו דוינו בן השכונה שנפל בצוק איתן, תוכנית "מיקוד מאמץ" במסגרתה הוקצו עשרות מיליוני שקלים מתקציב הממשלה לשיפור המרחבים הציבוריים בקטמונים. ב-2015 הודח סעידוב בהצבעה ובחר לנטוש את הפעילות באמצעות המינהל ולהתמקד בפעילות ישירה מול התושבים. שנה לאחר מכן המינהל התפרק, עיריית ירושלים עצרה את העברת התקציבים אליו והחברה למתנ"סים הפסיקה אף היא את תמיכתה.[14] בבחירות למנהלים הקהילתיים בירושלים בדצמבר 2020 נבחר שנית לחבר בהנהלת המנהל הקהילתי גוננים.[15]
לראות רחוק – קהילת רטיניטיס פיגמנטוזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעידוב סובל מרטיניטיס פיגמנטוזה, מחלת עיניים ניוונית נדירה, הפוגעת בראיית הלילה ובהמשך עלולה לגרום לצמצום שדה הראייה ולהביא לעיוורון. בשנת 2018 הקים סעידוב את "לראות רחוק" – קהילת רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) בישראל, המקיימת מפגשי תמיכה עבור מתמודדים עם RP בכל רחבי הארץ, פועלת לקידום המודעות בקרב קהילת רופאי העיניים, פועלת להאצת המחקר הגנטי באמצעות עידוד חברי הקהילה במתן דגימות גנטיות, מנגישה מידע אודות המחלה, המחקר וזכויות החולים לחברי הקהילה ופועלת להעצמתם של המתמודדים.[16] לאחר שנמצא טיפול גנטי המתאים לאחד מהגנים הגורמים למחלה, הטיפול הגנטי, לוקסטורנה, היה מועמד ב-2018 לסל התרופות אולם מאמציהם של קהילת המתמודדים להוסיפו נכשלו. בעקבות זאת במהלך שנת 2019 איתרה קהילת לראות רחוק את המועמדים לטיפול הגנטי, הובילה מאבק משפטי עבור אחד הילדים המתאימים לטיפול, מאבק שזכה לליווי תקשורתי נרחב[17] והסתיים בהצלחה, ובעקבותיה נכנסה הלוקסטורנה לסל התרופות בשנת 2020. במהלך השנה טופלו בלוקסטורנה שמונה צעירים שראייתם חזרה אליהם.[18] באפריל 2020 פרסם עיתון הארץ כתבה של סעידוב אודות מסע בשביל ישראל עם ראייה מצומצמת.[19]
ברחובות שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 הקים סעידוב עם מספר פעילים נוספים את התארגנות "ברחובות שלנו"[20] שמטרתה החזרת המדרכות להולכי הרגל וקידום הליכתיות. התארגנות הפעילים החלה לתעד ולפרסם את הפגיעה בתשתיות הולכי הרגל ברחבי ירושלים, ובכללם נכים, קשישים ומעבר עגלות, שנאלצים לרדת ולהסתכן בכביש בעקבות חסימת מדרכות על ידי מכוניות חונות ומכשולים נוספים, והעדר האכיפה העירונית והמשטרתית בנושא. ב-2020 פעילות הארגון התרחבה לכלל ערי ישראל. בין הישגי ההתארגנות: הגברת האכיפה נגד נהגים החונים שלא כחוק על מדרכות, מעברי חצייה וצמתים, הצבת עמודונים בצמתים ובתחנות אוטובוס, והסרת מכשולים שמנעו מעבר בטוח מהולכי הרגל.[21] מאז הקמתו פעל הארגון להעלות את נושא הפגיעה בהולכי הרגל, בין היתר על ידי רכבי משטרת ישראל ועירייה, לשיח הציבורי ולתקשורת[22][23].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן ישי דניאלי, "עדיין מחפש את דרכי": בגובה העיניים עם יוסי סעידוב, באתר nrg, 10 בינואר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 איילת שקד, שרת המשפטים – 100 המשפיעים של מגזין TheMarker, באתר themarker
- ^ יוסי סעידוב, לשנות את סדר היום, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2011
- ^ יוסי סעידוב, באתר העין השביעית
- ^
קשת רוזנבלום, פארק במקום כביש: כך ניצחו תושבי שכונות גוננים בירושלים במאבקם, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- ^ קשת רוזנבלום, פארק במקום כביש: כך ניצחו תושבי שכונות גוננים בירושלים במאבקם, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- ^ אביעד פוהורילס, סוללים דרך חדשה: המאבק למען פארק המסילה, באתר מעריב, 2 בנובמבר 2012
- ^ רכבת בעמק – מעבירים את הרכבת הקלה בעמק רפאים, באתר www.facebook.com
- ^ ליאת בכרך, צעדת מחאה נגד מעבר הרכבת הקלה במנהרה בפארק המסילה, באתר כל העיר, 3.5.18
- ^ למרות הלחצים: הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יעבור בעמק רפאים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2020
- ^ דעה | כך ירושלים הפכה לעיר של מכוניות ולא לעיר של אנשים | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2020-08-16
- ^ להתראות סיטיפס: נבחרה החברה החדשה שתפעיל את הרכבת הקלה בירושלים, באתר כל העיר, 7 באוגוסט 2019
- ^ זיהום בתחנה המרכזית בי-ם: הפיצוי 12.4 מיליון שקל, באתר ynet, 7 בנובמבר 2018
- ^ אורן דורי, "רק מי שלוחץ על משרד התחבורה, כמו החרדים, מקבל תחבורה ציבורית", באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2016
- ^ מינהל קהילתי דרום: בלגן בישיבות, וטענות להלנות שכר, באתר mynetjerusalem, 2017-08-20
- ^ בחירות 2020 למינהלים הקהילתיים בירושלים: התוצאות הסופיות | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2020-12-23
- ^ קהילת רטיניטיס פיגמנטוזה ישראל, באתר לראות רחוק
- ^ מיטל יסעור בית-אור, חושך לגרש: אייל ומיכל נאבקים על מאור עיניהם, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2019
- ^ רוני לינדר, סל התרופות: לראשונה - טיפול שאינו מציל חיים ב-2.9 מיליון שקל לאדם, באתר TheMarker, 17 בינואר 2020
- ^ יוסי סעידוב, אני מאבד את הראייה. יצאתי בפעם האחרונה לראות את המדבר, ואז באה הקורונה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2020
- ^ ברחובות שלנו – מחזירים את המדרכות להולכי הרגל, באתר www.facebook.com
- ^ מצוקת החניה בירושלים – בעלי המוגבלויות, ההורים עם העגלות והולכי הרגל משלמים את המחיר | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2019-10-06
- ^ אסף זגריזק, תיעוד: רכב משטרה חנה על המדרכה, נכה עם כיסא גלגלים ירד לכביש, באתר ynet, 4 במרץ 2021
- ^ אסף זגריזק, נלחמים בפחים ובעמודי חשמל: הולכי הרגל נדחקו מהמדרכות, באתר ynet, 25 ביולי 2020
