יחסי הודו – קוריאה הצפונית
| יחסי הודו – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | דיקטטורה טוטליטרית חד-מפלגתית |
יחסי הודו–קוריאה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין הודו וקוריאה הצפונית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו כינתה את מדיניות ברית המועצות כתוקפנית במלחמת קוריאה, ותמכה בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם מס' 82 ומס' 83. עם זאת, הודו לא תמכה בהחלטה מס' 84, שסיפקה סיוע צבאי לקוריאה הדרומית. הודו, כמדינה בגוש המדינות הבלתי-מזדהות, לא עמדה במילוי התחייבותה הצבאית נגד ברית המועצות. במקום זאת, הודו סיפקה תמיכה מוסרית בפעולה של האו"ם והחליטה לשלוח רופאים לקוריאה כמחווה של רצון טוב. יחידת רפואת השדה ההודית ה-60, נבחרה למשלוח לקוריאה. יחידה זו כללה 346 אנשים, בהם 14 רופאים.
הודו הייתה יו"ר ועדת האו"ם שפיקחה על חלוקת קוריאה בשנת 1947. לאחר מלחמת קוריאה, הודו שוב מילאה תפקיד חשוב כיו"ר הוועדה העצמאית להחזרת העמים בחצי האי קוריאה. הודו כוננה יחסים קונסולריים עם קוריאה הצפונית בשנת 1962, ובשנת 1973 כוננה עימה יחסים דיפלומטיים. קשריה של הודו עם ברית המועצות התדרדרו לאחר שהאחרונה סייעה לפקיסטן בתוכנית הטילים הגרעיניים שלה. בשנת 1999 עצרה הודו ספינה צפון קוריאנית מול חופי קנדלה. בספינה נמצאו רישומים של רכיבים של מערכת טילים גרעיניים. קשריה של הודו עם קוריאה הדרומית עמוקים יותר, בעיקר במונחים כלכליים וטכנולוגיים. ההתעניינות של הודו בהשקעות וטכנולוגיה בקוריאה הדרומית החמירה את היחסים עם קוריאה הצפונית. הודו השמיעה בעקביות התנגדויות לתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסחר בין המדינות צומח מדי שנה. נפח המסחר הממוצע באמצע שנת 2000 היה 100 מיליון דולר ואילו בשנת 2009 נפח המסחר בין המדינות עלה למיליארד דולר. סחר זה מועיל מאוד עבור הודו, שכן היצוא לקוריאה הצפונית מסתכם במיליארד דולר, בעוד היצוא של קוריאה הצפונית להודו מסתכם ב-57 מיליון דולר בלבד. הודו מספקת בעיקר מוצרי נפט לקוריאה הצפונית, ואילו כסף וחלקי רכב הם המוצרים העיקריים המיובאים להודו מקוריאה הצפונית. הודו השתתפה ביריד הסתיו הבינלאומי השישי בפיונגיאנג באוקטובר 2010, שם נעשו ניסיונות להרחיב את שיתוף הפעולה והסחר הכלכלי בין שתי המדינות. בשנים 2010–2011 הסחר בין הודו וקוריאה הצפונית עמדו על 572 מיליון דולרים, מתוכם 329 מיליון הם יצוא הודי. הודו סיפקה לאחרונה הכשרה לצפון קוריאנים בתחומים כמו מדע, טכנולוגיה ו-IT. הדבר התאפשר הודות להסכמי שיתוף פעולה בין הודו וקוריאה הצפונית, וכן התוכנית הבינלאומית ההודית לשיתוף פעולה טכנולוגי וכלכלי (IMTES).
סיוע במזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2002 ו-2004, תרמה הודו 2,000 טון תבואה כדי לסייע לרופאים הצפון קוריאניים להילחם ברעב. בשנת 2010, הודו נענתה לבקשה של קוריאה הצפונית וסיפקה לה 1,300 טון קטניות וחיטה בשווי מיליון דולר באמצעות תוכנית המזון העולמית.
