מועצת הביטחון של האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "מועצת הביטחון" מפנה לכאן. לערך העוסק במועצות שונות לביטחון לאומי, ראו המועצה לביטחון לאומי (פירושונים).
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
United Nations Security Council
מדינה האומות המאוחדותהאומות המאוחדות האומות המאוחדות
מטה הארגון בניין האומות המאוחדות, מנהטן, ניו יורק
חברים

חברות קבועות:

חברות תורניות (אוק' 2023):

תקופת הפעילות 24 באוקטובר 1945 – הווה (78 שנים)
נוצר מתוך האומות המאוחדותהאומות המאוחדות האומות המאוחדות
www.un.org/securitycouncil
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולם מועצת הביטחון של האו"ם בניו-יורק

מועצת הביטחון של האומות המאוחדותאנגלית: United Nations Security Council) היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האומות המאוחדות. תפקידה העיקרי הוא לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.

הרכב המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמש המייסדות: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין (עד 1971 הרפובליקה הסינית ומ-1971 הרפובליקה העממית של סין). לחברות הקבועות זכות וטו על פי סעיף 27 של מגילת האו"ם, והצבעתה של אחת מחמש המדינות נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מדינות אלו הן גם היחידות המורשות להחזיק נשק גרעיני על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

החברות הקבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה גוש ישות נוכחית מאז ישות קודמת
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין מזרח אסיה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 1971 הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (1945–1949)
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (1949–1971)
צרפתצרפת צרפת מערב אירופה צרפתצרפת הרפובליקה הצרפתית החמישית 1958 צרפתצרפת הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית (1945–1946)
צרפתצרפת הרפובליקה הצרפתית הרביעית (1946–1958)
רוסיהרוסיה רוסיה מזרח אירופה רוסיהרוסיה הפדרציה הרוסית 1992 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות (1945–1991)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת מערב אירופה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד 1945
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית צפון אמריקה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית של אמריקה 1945

החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים. החלוקה לגושים היא בלתי-רשמית, ולכן נתונה לשינויים. הגוש האפריקני בוחר שלוש נציגות, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של "מערב אירופה ושאר המדינות" בוחרים, כל אחד, שתי נציגות; והגוש של מזרח אירופה בוחר נציגה אחת. כמו כן, נהוג שאחת הנציגות תהא מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגות של אסיה ואפריקה.

החברות המתחלפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונה אפריקה אסיה אמריקה הלטינית והקריבים מזרח אירופה מערב אירופה
2022 גאנהגאנה גאנה גבוןגבון גבון איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות ברזילברזיל ברזיל אלבניהאלבניה אלבניה
2023 מוזמביקמוזמביק מוזמביק יפןיפן יפן אקוודוראקוודור אקוודור מלטהמלטה מלטה שווייץשווייץ שווייץ
2024 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה סיירה לאוןסיירה לאון סיירה לאון קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית גיאנהגיאנה גיאנה סלובניהסלובניה סלובניה

על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך, במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות (ובכלל זאת אמברגו) על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי". דוגמה לכך היא החלטה 665 (אוגוסט 1990) שאישרה שימוש בכח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק בהחלטות 660 ו-661 עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. החלטת מועצת הביטחון 1973 (17 במרץ 2011) התירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי.[1] מקרה אחר של אכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה-80, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה[דרוש מקור].

מועצת הביטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. מיום היווסדה ועד 23 בפברואר 2017 קיבלה המועצה 2,343 החלטות.[2]

הגדלת מספר חברי הקבע במועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם

בביקורו כנשיא ארצות הברית בניו דלהי בנובמבר 2010, הכריז אובמה כי יתמוך[3] בצירופה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון וכעבור שבוע הכריז ביוקוהמה כי יתמוך במושב קבע ליפן.[4] ובכך אישר הבטחות קודמות בנושא.

נשיא המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד נשיא המועצה עובר ברוטציה מדי חודש בין חברות המועצה על פי סדר שמות המדינות באנגלית. תקופת הכהונה הוסדר בהחלטה 14 של מועצת הביטחון של האו"ם.

ישראל במועצת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יחסי האו"ם–ישראל

ישראל היא המדינה הראשונה שגונתה על ידי מועצת הביטחון ב-13 בנובמבר 1966 בעקבות פעולת התגמול בכפר סמוע, אז בממלכת ירדן. הגינוי היה ברוב של 14 קולות ונמנעת אחת, ניו זילנד.[5] ישראל מעולם לא נבחרה לכהן במועצת הביטחון. משנת 2000 עד שנת 2004, ישראל לא הייתה חברה באחד הגושים הבלתי-פורמליים שמהם נבחרות המדינות המועמדות לחברות במועצה, אלא לישראל היה מעמד של חברה זמנית בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות. ב-30 באפריל 2004 העביר בית הנבחרים של ארצות הברית החלטה הקוראת לשלב את ישראל באופן מלא בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות, והדבר הושג במאי 2004, אז קיבלה ישראל מעמד קבועה בהליכים בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות.

הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל, שלעיתים אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית, מביאה לכך שפעמים עולות להצבעה החלטות המגנות את המדיניות הזו. החלטות אלה לעיתים זוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה. בין השנים 1989–2008 הטילה ארצות הברית וטו 13 פעמים, 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באוגוסט 2011 הועלתה במועצת הביטחון הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור בדרום ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.[6]

עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BBC News - Libya UN Resolution 1973: Text analysed
  2. ^ הצהרה לעיתונות על החלטה מספר 2343 של מועצת הביטחון
  3. ^ סוכנויות הידיעות, אובמה: תומך במושב קבוע להודו במועה"ב, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2010
  4. ^ אובמה: יפן היא "מודל ראוי" למועצת הביטחון, באתר ynet, 13 בנובמבר 2010
  5. ^ דר' ישראל צבי כנר, אנציקלופדית השיאים, הוצאת מלוא בע"ם עמוד 28
  6. ^ יצחק בן-חורין, לבנון סיכלה גינוי במועצת הביטחון למתקפת הטרור, באתר ynet, 20 באוגוסט 2011