ימת באיקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ימת באיקל
Olchon1.jpg

האי אולחון בימה
מיקום דרום סיביר שברוסיה
סוג ימת שבר
שטח 31,494 קמ"ר
אורך מרבי 636 ק"מ
רוחב מרבי 79 ק"מ
עומק ממוצע 758 מטרים
עומק מרבי 1,637 מטרים
נפח 23,600 קילומטר מעוקב
אורך קו החוף 2,100 ק"מ
גובה 456 מטרים מפני הים
נהר מזין אנגרה העליון, ברגוזין, אודה, חילוק, צ'רקוי, סלנגה
מקור לנהר אנגרה
אגן ניקוז 560,000 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז רוסיה, מונגוליה
איים 22, הגדול הוא אולחון
תקופת קיפאון ינואר-מאי
תחלופת המים 350 שנים
קואורדינטות 53°30′N 108°12′E / 53.5°N 108.2°E / 53.5; 108.2קואורדינטות: 53°30′N 108°12′E / 53.5°N 108.2°E / 53.5; 108.2
אגן הניקוז של נהר האנגרה שחלקו הצפוני ברוסיה והדרומי במונגוליה מסומן בצהוב ובמזרחו ימת באיקל
ימת באיקל
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Listvjanka vom Baikal.jpg
מראה בימת באיקל
מדינה Flag of Russia.svg רוסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10
Karte baikal2.png

ימת באיקלרוסית: Озеро Байка́л) היא אגם מים מתוקים בדרום סיביר שברוסיה, מצפון לגבול רוסיה-מונגוליה. ימת באיקל היא אתר מורשת עולמית.

אורכו של האגם 636 ק"מ, רוחבו כ-80 ק"מ ושטחו כ-31,500 קמ"ר. הוא אגם המים המתוקים שנפחו הוא הגדול ביותר בעולם, וכן הקדום ביותר מבחינה גאולוגית. עומקו המרבי 1,637 מ' - העמוק באגמי העולם, ועומקו הממוצע 758 מטר. נפח מימיו הוא כ-23,600 ק"מ מעוקב, והוא מכיל כ-20% מכמות המים המתוקים העיליים המופשרים ביבשות כדור הארץ[1]. האגם הוא גוף המים היבשתי הסוער בעולם, ובעת התרחשות סערות יכולים גלי המים באגם להגיע לגובה של 50 מטר[דרוש מקור].

מעט מאוד היה ידוע על האגם וסביבותיו עד שהחלה הקמת מסילת הברזל הטרנס-סיבירית. לשם עקיפת הימה נדרשו 200 גשרים ו-33 מנהרות. באותה עת, 1896-‏1902, ערכה לראשונה משלחת הידרולוגית סקר מקיף על האגם.

מתחת לקרקעית הנוכחית של האגם ישנה שכבה של משקעי סחף בעומק של כ-7 קילומטרים, שהצטברו במהלך השנים. משמעות הדבר היא שתחתית בקע הבאיקל היא בעומק של כ-9-8 קילומטרים מפני האגם, וזהו הבקע היבשתי העמוק ביותר בקליפת כדור הארץ. בקע זה הוא בקע כושל צעיר במונחים גאולוגיים ומתרחב בכ-2 סנטימטרים מדי שנה.

האגם מוקף הרים מסביבו ומוכרז כשמורת טבע. יש בו 22 איים, ואורכו של הגדול מביניהם, אולחון, הוא 72 ק"מ. לאגם זורמים למעלה מ-300 נהרות והוא מנוקז על ידי הנהר אנגרה.

עולם החי באגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידודו, גילו ועומקו של האגם תרמו להיווצרות פאונה עשירה ומיוחדת של מים מתוקים, המהווה מוקד עניין חשוב לחקר האבולוציה.

באגם חיים 1,085 מיני צמחים ו-1,550 מיני בעלי חיים, מהם מעל ל-60% אנדמיים. היונק היחיד החי באגם הוא כלב הים הבאיקלי (Phoca sibirica). דג האומול (Coregonus autumnalis igratorius) נידוג בכמויות גדולות בבאיקל ובגרסתו המעושנת מהווה מאכל מקומי נודע.

בשנת 1959 הוקם סכר על נהר האנגרה במחוז אירקוטסק, שגרם לעליית פני המים בבאיקל במטר אחד, המפלס הורד בידי השלטונות ב-75 סנטימטר, אך מאחר שהדבר נעשה באביב, תקופת הקינון של שני מינים זעירים של דגי הגולומיאנקה, נכחדה כל הדגה הצעירה והזכרים השומרים על הקנים, שהיו על קו המים בעת הורדת המפלס. שרשרת המזון בימת באיקל הופרעה, ואוכלוסיית דגי האומול הניזונים מדגים אלו, נידלדלה אף היא. למרות חידוש מלאי הדגים באופן מלאכותי ואיסורים דרסטיים על דיג, לא שוחזרה עדיין אוכלוסיית דגי האומול והגולומיאנקה‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימת באיקל - סקר גאולוגי, באתר USGS, יולי 1993
  2. ^ יאצק הוגו-באדר. מפולנית: מרתה סטנקביץ', קדחת לבנה, הוצאת כנרת זמורה-ביתן 2013. עמ' 364


Flag of Russia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ברוסיה

המכלול הארכיטקטוני של לאוורת השילוש-סרגייב בסרגייב פוסאדכנסיית העלייה לשמים בקולומנסקויהדרבנטהמכלול ההיסטורי ותרבותי של איי סולובצקיהרצועה הקורונית (עם ליטא) • מנזר פראפונטובמנזר נובודוויצ'יהמכלול ההיסטורי והאדריכלי של הקרמלין של קאזאןהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשוריםהאתרים ההיסטוריים של נובגורודהמרכז ההיסטורי בירוסלבלקיז'יהקרמלין והכיכר האדומה במוסקבההקשת הגאודזית של שטרובה (עם תשע מדינות אחרות) • האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדלסיחוטה-אליןהרי הזהב של אלטאיימת באיקלהמערכת הטבעית באי וראנגלאגם אובס נואור (עם מונגוליה) • היערות הבתוליים בקומיהרי הגעש של קמצ'טקההקווקז המערבירמת פוטוראנה * המתחם ההיסטורי והארכאולוגי בבולגר