יעל (ילי) נתיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל (ילי) נתיב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בספטמבר 1958 (בת 65)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעל (ילי) נתיב (נולדה ב-24 בספטמבר 1958) היא חוקרת מחול וחינוך למחול. משנת 2017 היא מכהנת כיו"ר עמותת הכוריאוגרפים בישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל (ילי) נתיב (לשעבר פלדמן) נולדה וגדלה בשכונת רחביה, ירושלים. היא נולדה ביום כיפור י' בתשרי תשי"ט, בבית החולים משגב לדך לאתי (אסתר) הורן (אז פלדמן, לבית פרנקו) ואיתן פלדמן. מגיל 7 חיה עם אמה ובן זוגה גד הורן בנו של רפאל (רודולף) הורן ממייסדי "טבע". סבה מצד אמה הוא אברהם פרנקו שימש כמזכיר העיר ירושלים בזמן הבריטים. סבה מצד אביה הוא זאב פלדמן, שהיה מפקד ההגנה בירושלים והמפקח הראשון על החינוך הגופני במשרד החינוך. בת זוגו אסתר (אסתיליין) פלדמן הייתה מורה לחינוך גופני בבית הספר היסודי גימנסיה רחביה שנים רבות ומורה להתעמלות לנשים. כילדה, הייתה יעל נוכחת בשיעורי ההתעמלות שנתנה סבתה אסתיליין לנשים בסטודיו שהיה תחת לביתה ברחוב בלפור בירושלים, וכך נחשפה לשיעורי ההתעמלות. ביוזמתה החלה לרקוד בהיותה בגיל שש בקונסרבטוריון למוזיקה ומחול ע"ש רובין (אז רח' סמולנסקי). למדה בהדרכתה של חסיה לוי-אגרון. מורותיה למחול בבית הספר ובקונסרבטוריון היו תמרה מיילניק ובתיה כהן.

בשנת 1978 למדה במחזור הראשון בסמינר הקיבוצים בתל אביב לימודי הוראת תנועה ומחול, בהנהלתה של דר' נעמי בהט-רצון במכון לתנועה וחינוך גופני. בין מוריה היו תרצה שפנאוף-מני, יהודה לבנה, רחלי נול-כהנא ותרצה ספיר אצלן למדה תנועה על בסיס כתב המחול אשכול-וכמן, ונעמי בהט-רצון וצופיה נהרין אצלן למדה קומפוזיציה וכוריאוגרפיה.

עוד בטרם סיימה את לימודיה ב-1981 החלה ללמד מחול מודרני ויצירה בסטודיו למחול של חסיה לוי-אגרון.

בשנים הבאות לימדה מחול בבתי ספר, ובסטודיואים למחול. בשנת 1983 החלה ללמד במכינה למסלול לתנועה ומחול שנפתחה בסמינר הקיבוצים ובמקומות אחרים. בין השנים 1997–2019 לימדה במגמת המחול בתיכון מוסינזון בהוד השרון[2].

בשנת 1985 הקימה[דרוש מקור] בשותפות עם עדי חן דגני את קבוצת המחול העצמאית "המימד הרביעי". קבוצת המחול התפרקה עם נסיעתה של נתיב לאירופה לתקופה של ארבע שנים.

ב-1987 בזמן שהותה עם משפחתה בבריסל, בלגיה סיימה תואר ראשון במחול באוניברסיטת סורבון בפריז. בין מוריה היו סוזן הולצר (Suzon Holzer) ופול בורסייה (Paul Bourcier)[דרוש מקור].

בשנת 1992 נרשמה ללימודי תואר שני באוניברסיטת המדינה של סן פרנסיסקו (אנ'). שמשה כעוזרת הוראה לפרופ' סוזן וויפ (Susan Whipp) עימה עבדה מספר שנים כמנהלת חזרות במסגרת להקת מחול אמבאז'י (Embaje Dance Company), עבורה גם יצרה עבודת מחול. עם סיום לימודיה החלה ללמד באוניברסיטה במסלול לקביעות מחול מודרני, תנועה ויצירה.

את לימודי הדוקטורט עשתה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתן של פרופ' עדנה לומסקי-פדר ופרופ' תמר אלאור.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל היא מרצה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA.

לימדה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית.

לימדה בתוכנית לאמנות בקהילה במכללת שנקר.

מרצה במכללת לוינסקי [3].

בשנת 2015 חברה בצוות השופטים של פרסי אמנויות ומדעים[4]

מרצה בבית הספר לחברה ואמנויות במכללה האקדמית אונו.

פעילותה המקצועית מתרכזת בעיקר במחקר הוראה ופעילות ציבורית בוועדות מקצועיות של משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ומשרד החוץ בנושאי מחול וחינוך למחול. תחומי ההוראה והכתיבה שלה נוגעים בחינוך לאמנויות, סוציולוגיה של הגוף, המופע, המחול והאמנויות; חברה ישראלית ותרבות; וחינוך למחול. [5] [6] [7] [8] [9] יעל מרצה וכותבת בקביעות על מחול ומחול בישראל בהיבטים חברתיים ופוליטיים במסגרות ופורומים מגוונים בארץ ובחו"ל[10][11][12][13][14][15]רוקדות בין דיכוי לשחרור, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2005

נתיב שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם לימדה במחלקה למחול. לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023), בוטלה הזמנתה לשנת הוראה נוספת בשל אזרחותה הישראלית.

"המימד הרביעי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל הקימה את קבוצת המחול העצמאית "המימד הרביעי" בשותפות, במסגרתה אף יצרה ורקדה. הקבוצה הופיעה עם המחול בתיאטרון החאן הירושלמי, במוזיאון תל אביב לאמנות, באמפיתיאטרון וואהל שבפארק הירקון וביישובים אחרים ברחבי הארץ. התכנית כללה 6 יצירות:

  • "הט (ע)יות" ריקוד בארבעה פרקים (1985) מאת עדי חן דגני
  • "הר הקסמים" (1985) מאת עדי חן דגני ושרונה פלורסהיים
  • "נול נייד" (1980) שחזור מווידאו מאת יעל ברש (1955–1983)
  • "כחיית השדה" שחזור בווידאו מאת יעל ברש (1981)
  • "פור-קאסט" (1985) מאת אירית לרנר
  • "חוט העכשיו" (1985) מאת יעל (ילי) נתיב

"חיות מחול" - פודקאסט/הסכת על מחול עכשווי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל יזמה, מפיקה ומגישה ביחד עם איריס לנה את הפודקאסט/הסכת "חיות מחול" העוסק במחול העכשווי בישראל. הפודקאסט מבוסס מחקר ומציע מבט רחב על היבטים מגוונים במחול בישראל כגון זהות ישראלית, ישראליות, מגדר, אתניות, תהליכי יצירה כוריאוגרפים, מבנים ומוסדות בשדה המחול הישראלי ופסטיבלי מחול. זהו הפודקאסט/הסכת היחיד בנושא מחול בארץ[16].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיב, יעל (ילי). ואופיר, הודל. (2016) "סדקים של חירות": גוף, מגדר ואידאולוגיה בחינוך לריקוד בישראל – שתי אתנוגרפיות", תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד .

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yael (yali) Nativ, PhD - Curriculum Vita (באנגלית)
  • ד"ר יעל (ילי) נתיב, באתר עמותת הכוריאוגרפים הישראלית
  • ד"ר יעל (ילי) נתיב-https://www.tightsdancethought.com/yael-nativ-hebrew
  • "לאחוז את המקל בשני קצותיו" - מתחים אידאולוגים בין שני נרטיבים סותרים בתוכנית הלימודים למגמות המחול בבתי הספר התיכוניים בישראל ד״ר יעל (ילי) נתיב, האוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספר ללימודי המשך מכללת שנקר. במסגרת הכנס "נעים בין לוקליות, גלובליות וגלוקליות: מחול תיאטרלי ישראלי בעידן הגלובליזציה" שהתקיים על ידי האגודה הישראלית לחקר המחול ומגמת תיאטרון- מחול בחוג ללימודי תיאטרון*, המכללה האקדמית גליל מערבי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר יעל (ילי) נתיב, באתר עמותת הכוריאוגרפים הישראלית
  2. ^ דף מידע בי"ס מוסינזון - צוות מגמת המחול, באתר כפר הנוער ע"ש ב.צ מוסינזון
  3. ^ בית הספר למחול - הכנס השנתי השני "גופי ידע במחול - סמינר הקיבוצים, באתר www.smkb.ac.il
  4. ^ צוות השופטים לפרס האומנויות 2015
  5. ^ יעל נתיב, מרס רוקד לגופו?, מחול עכשיו גליון מס 20
  6. ^ יעל נתיב, "חתימת גוף" ו"שחזור פעולה", אונ' תל אביב
  7. ^ יעל נתיב, להיות בתוך הגוף בבית הספר: "פנומנולוגיה של הריקוד בקרב נערות במגמות המחול", מחול עכשיו מס 15
  8. ^ יעל נתיב, הצגת הגוף הרוקד כגוף שורשי ביצירתה של שרה לוי-תנאי, יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר
  9. ^ יעל נתיב, אִימון לאמּון: פעולות אלתור בריקוד במגמות מחול בקרב נערות בבתי ספר תיכוניים בישראל. גיליון מיוחד בנושא קריאות חברתיות במעשה המחול, סוציולוגיה ישראלית גיליון יג'2, אונ' תל אביב
  10. ^ אורה ברפמן, Yael Nativ- יעל נתיב- גיבוש באמצעות מחול, ריקודיבור / DanceTalk דיבור אודות מחול תרבות חברה, 2008
  11. ^ [vertigodance/videos/המלצה-של-דר-ילי-נתיב-חוקרת-המחול-uיושבת-ראש-עמותת-הכוריאוגרפים-על-המופע-החדש-שלנ/1500646576950212/ vertigodance/videos/המלצה-של-דר-ילי-נתיב-חוקרת-המחול-uיושבת-ראש-עמותת-הכוריאוגרפים-על-המופע-החדש-שלנ/1500646576950212/], באתר סוכן תרבות
  12. ^ יעל אפרתי, ממלכת המחול, באתר שיעור חפשי-גליון 124/אתנחתא/ תרבות, ‏2018
  13. ^ [es/MainItemPage.aspx?WebID=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&ListID=969f7de3-0ac9-4a30-88f0-2e1a7281f3d0&ItemId=26762 הקריאה חזרה בין עתיד לעבר: מחול], באתר הכנס השנתי השמיני של האגודה הישראלית לחקר המחול בשיתוף תיאטרון מחול ענבל והארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה: הקריאה חזרה בין עתיד לעבר: מחול, ארכיון, זיכרון, ‏24.6.21
  14. ^ על דרכים מתחדשות לשימור המסורת והתרבות במאה ה-21, "בת-שבע: גוף, מחול, תרבות", הפקולטה לאמנויות, אונ' ת"א, באתר הכנס בתמיכת מכון גתה והקדתרה לאמנות המאה ה-19 והמאה ה-20 ע"ש עמנואל הרציקוביץ
  15. ^ עורכות: הניה רוטנברג, דינה רוגינסקי., נקודות מגע : הריקוד והפוליטי ביחסי יהודים-ערבים בישראל / ייצוגים נוכחים (ונעדרים) של ערביות ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני במחול הישראלי / יעל (ילי) נתיב, רסלינג, 2018
  16. ^ Podcast hebrew, פודקאסט על מחול עכשווי בישראל (באנגלית)