כמיהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כמיהה היא תחושה סובייקטיבית של מחסור פנימי אל מול אובייקט חיצוני, וצורך עז לקבלו או להיות קרוב אליו. אל הכמיהה מתלווה פנטזיה, דימוי תודעתי, של האובייקט ה"חסר". למשל סיגריה, ידיעה, איש או אישה, מקום.

לפי תאוריות פסיכולוגיות מסוימות, כמיהה נפשית עמוקה מקורה בתחושה שה"אני" אינו מרגיש שלם ללא האובייקט החיצוני.[דרוש מקור]

בתנ"ך ישנה הופעה יחידאית של הרגש, שבו המשורר מתאר את כמיהתו אל האל:

"צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם:" (תהילים ס"ג ב')

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגשות

אדישות אהבה אומץ אושר אימה אכזבה אמון אמפתיה אקסטזה אשמה בדידות בהלה בוז בושה ביטחון בלבול גאווה גועל געגוע דאגה דו-ערכיות דחייה דכדוך הודיה היקשרות הכרת תודה הנאה הערצה הפתעה הקלה השפלה התאהבות זעם חוסר אונים חיבה חמדנות חמלה חרדה חרטה חשש טינה יגון ייאוש יראה כאב כמיהה כעס מבוכה מועקה מצוקה מרירות נחת רוח ניכור נקמה סבל סיפוק סלידה ספק סקרנות עדנה עוינות עונג עלבון עניין עצב עצבנות פחד פליאה ציפייה קבלה קנאה קתרזיס רוגע רחמים ריקנות שביעות רצון שכול שלווה שמחה שמחה לאיד שנאה שעמום תדהמה תסכול תקווה תשוקה

ראו גם: מצב רוח אפקט

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.