סיפוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סיפוק הוא רגש הנובע ממילוי רצון או צורך של האדם, אשר גורם להרגשה חיובית ותענוג נפשי.

הגורמים להרגשת הסיפוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגש הסיפוק יכול להתהוות ממגוון גורמים, החל ממעשה שפועל בו האדם משום שהוא מאמין בו אידאולוגית או משום שחושב שמעשה זה הוא מעשה נחוץ ונכון המביא תועלת, סיפוק אף יכול להיגרם לאחר שעשה מעשה הגורם להנאה מסוימת, כגון אכילת ארוחה דשנה, קיום יחסי מין או ביצוע עסקה מוצלחת, יצירת דבר חדש, או תיקון והשלמת מוצר או ערך פגום/חסר, הצלחה במשימה החשובה לו, וכמו כן מלימוד תכנים שהוסיפו לו ידע מעשיר, או תוכן רוחני. רגש הסיפוק קשור היטב לרגש העונג. הסיפוק והעונג קשורים להתניה אופרנטית ומשחקים תפקיד חשוב בהתנהגות האדם - הם משפיעים על רמת המוטיבציה של האדם לחזור על מעשה מסוים בהתאם לרגשות שהתעוררו בו בעקבות המעשה. הקשר בין המעשה לרגש הוא שרשרת רגשות כתגובה של התנהגויות שמבצעים מגיל קטן ואשר במשך השנים מקבלות נופך מטאפיזי.

תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תאוריית הצרכים
פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו, מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית

תאוריית הצרכים היא תאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במדרג הצרכים של אדם בחייו. לתאוריה זו השלכות על תחומים רבים, ביניהם ניצול מוטיבציית עבודה. התאוריה שוכללה על ידי הפסיכולוג האמריקאי קלייטון אלדרפר (אנ'), שפיתח את תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה.

דחיית סיפוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דחיית סיפוקים

דחיית סיפוקים היא היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה. כלומר, היא סוג של טקטיקת דחייה שבה קביעת ביצוע הפעולה במועד מאוחר יותר מיועדת להשיג מטרה של רווח או גמול גדולים יותר מאלו שניתן להשיג באמצעות פעולה מיידית.

יכולת דחיית הסיפוקים נחשבת כתכונת אישיות. דניאל גולמן גילה שהתכונה היא מרכיב חשוב באינטליגנציה רגשית. אנשים ללא תכונה זו מעוניינים בסיפוק מיידי בכל עת ועלולים לסבול משליטה עצמית נמוכה.

היעדר סיפוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אדם באופן קבוע ורצוף מבצע עבודה אשר איננה גורמת לו סיפוק כלשהו עשויים להתפתח אצלו רגשות שליליים, כגון ריקנות, שיעמום, עצב, ולעיתים אף דיכאון, הקוראות לאדם לבחון שוב על מעשיו ולחפש שגרת חיים אשר תביא לו את הסיפוק המיוחל. למעשה, רוב בני האדם המחליפים עבודה מיוזמתם, עושים זאת משום חוסר סיפוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]