לאה שניר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאה שניר, משוררת עברית ועורכת. נולדה בקיבוץ משמרות בשנת 1945.
בילדותה עקרו הוריה לקיבוץ אפק, בו גדלה והתחנכה. לאחר נישואיה עברה לקיבוץ בית השיטה בו היא חברה.
לאה שניר זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים, ע"ש לוי אשכול, לשנת תשס"ג. היא העורכת של מדור השירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, משנת 1982. ובין השאר היא עורכת גם את הסידרה היוקרתית לשירה, סדרת ריתמוס.
תוכן עניינים |
[עריכה] ספרי שירתה
- אולי אשה סובבת כאן, שירים, הקיבוץ המאוחד בני ברק 2007.
- כאילו שיכול אדם, שירים, הקיבוץ המאוחד תל אביב 1984.
- והשהות אינה מספקת, שירים, עם עובד, תל אביב, 1985.
- בושם אסור, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988.
[עריכה] כתבי עת בעריכתה
- עלי-שיח, כתב עת לספרות ואמנות.
[עריכה] מבחר מספרי השירה שערכה
לאה שניר ערכה והביאה לדפוס יותר ממאה ספרי שירה וספרים בנושאי ספרות. כאן יובא רק מבחר מצומצם מהם:
- אהבת בגדים ועירום, שירים, מאת קרן אלקלעי-גוט, תרגום מאנגלית - אורית קרוגלנסקי, ערכה לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, 1999.
- אולי מבט אחר, קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג, מאת עפרה יגלין, ערכה לאה שניר.
- בוא , שירים, מאת דן אלבו, עריכה - לאה שניר, הקיבוץ המאוחד בני ברק 2000.
- ברחתי ודמיתי, שירים, מאת מירון ח’ איזקסון, עריכה - לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, בני ברק, תשס'א 2001.
- בשש אחר הצהריים, שירים, מאת יוחאי אופנהיימר, ערכה לאה שניר, תל אביב הקיבוץ המאוחד 2001.
וכן ערכה ספרי שירה של משוררים ידועים כגון: אריה סיון, פנינה עמית, גד קינר, ליאור שטרנברג, אריאנה הרן, עלי אלון, צבי לוז, סבינה מסג, שרון אס, יחיאל חזק, יוסי יזרעאלי, רחל חלפי, חוה פנחס-כהן, גד יעקבי, אורי ברנשטיין, ישראל בר-כוכב, אנדד אלדן, ואחרים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לאה שניר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
