אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפונסו השלושה עשר
מלך ספרד
Alphonse XIII.jpg
שם מלא אלפונסו לאון פרננדו מריה חיימה איסידרו פסקואל אנטוניו
תקופת שלטון מ-17 במאי 1886 עד 14 באפריל 1931
הקודם אלפונסו השנים עשר
יורש ביטול המלוכה בספרד
בת זוג ויקטוריה אֶ‏אוּ‏חֶ‏נִיַ‏ה, נסיכת בטנברג
צאצאים אלפונסו
חיימה
באטריס
פרננדו
מריה כריסטינה
חואן
גונזאלו
שושלת בית בורבון
אב אלפונסו השנים עשר
אם מריה כריסטינה
תאריך לידה 17 במאי 1886
מדריד, ספרד
תאריך פטירה 28 בפברואר 1941
רומא, איטליה
מקום קבורה אל אסקוריאל

אלפונסו השלושה עשר (מדריד, 17 במאי 1886 - רומא, 28 בפברואר 1941) הוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר שאביו אלפונסו השנים-עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו, מריה כריסטינה, שלטה בפועל כעוצרת עד 1902 (ולפני הולדת בנה, שימשה מושלת בשם בתה, מריה דה לאס מרסדס).

ביוגרפיה [עריכה]

ב-31 במאי 1906 התחתן אלפונסו עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.

במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, אירגן יוזמה שאיפשרה להפגיש שבויי מלחמה משני המחנות עם בני משפחותיהם.

ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות, בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. באותה עת גם התקיימו בערים הגדולות הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה. המלך אלפונסו, שאך בנס שרד נסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר רק עם מעט תומכים ולפיכך, ברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה מסר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו, אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה, אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, ולכן הוא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להלחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו [1].

ביום יציאתו לגלות, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה הספרדית השנייה [2].

לאחר ניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד הוכרזה ספרד באופן רשמי כממלכה, אולם למרות עובדה זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, הוכתר למלך נכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]



P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.