מאיר עוזיאל
 |
מאיר עוזיאל (נולד ב-1945; תש"ו), עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, סופר ואיש תקשורת ישראלי.
נולד בלוב וגדל בשיכון הקצינים בתל אביב. סבו היה הראשון לציון, בן ציון מאיר חי עוזיאל. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני. כשהשתחרר מצה"ל פתח סטודיו לאמנות תפקודית בתל אביב. בגיל 27 מונה לעורך גרפי ומאייר בעיתון מעריב. ב-1974 החל לכתוב עבור העיתון מעריב. ב-1997 היה ממקימי העיתון מקור ראשון ועורכו הראשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] עבודתו כעיתונאי והמדור "שיפודים"
החל משנת 1974, החל עוזיאל לפרסם את המדור שיפודים במוסף סופשבוע של מעריב. כתיבתו של עוזיאל במדור התאפיינה באופי סאטירי-הומוריסטי, והייתה ידועה גם בביקורת הפוליטית שלו, מנקודת מבט ימנית. בטור פורסמה גם "פינת השלולית" בה הופיעו סיפורי אהבה ואכזבה בין "צפרדעים" לבין "נסיכות". בשנת 2005 הופסק המדור במעריב, והמשיך באותה המתכונת בעיתון הצופה. בצד כתיבה אישית זו עסק מאיר עוזיאל גם בעריכה, בכתיבת מאמרים, ראיונות וכתבות.
[עריכה] עבודתו הספרותית והאמנותית
ספריו של עוזיאל הם בעיקר ספרי סאטירה וסיפורים הומוריסטיים קצרים. כמו כן כתב שני רומנים (מקום קטן עם דבי ועובדות על תשוקה מסוימת), ורומן ביוגרפי על אודות סבו, הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל, עליו זכה בשנת 2000 בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
ב-1999 החל עוזיאל להפעיל בימה בשם "בימת מופעי הספרות" המציגה יצירות ספרותיות בתיאטראות שונים ברחבי הארץ.
[עריכה] רדיו וטלוויזיה
בשנות השבעים הינחה עוזיאל את תוכנית הטלוויזיה לתרבות ואמנות "שמונה וחצי", והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה "תשע בריבוע" ו"שחק אותה". כמו כן השתתף בתכניות סאטיריות ברדיו, בהן "לצון נופל על לצון" ו"יתוש בראש". עוזיאל השתתף במספר תוכניות טלוויזיה דרמטיות והיסטוריות, בהן "חידון המחתרות", "חידון הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה", ו"היינו שם איתם" (עם ירון לונדון).
[עריכה] פעילות דיפלומטית וציבורית
בשנים 1986-1989 עוזיאל התגורר ברומא ושימש כמנהל הסוכנות היהודית באיטליה. בתפקיד זה הוא סייע לעלייה של יהודי ברית המועצות. בין השנים 1994-1996 כיהן כמנהל קרן היסוד באיטליה.
עוזיאל היה חבר בצוות ההקמה של "מצעד החיים", ואף טבע את שמו. השם מהווה משקל נגד לצעדת המוות, שהיה הכינוי לתהליך הפינוי של אסירים יהודים ממחנות ההשמדה במזרח אירופה על ידי הצבא הגרמני בסוף מלחמת העולם השנייה, תוך כדי רציחתם.
עוזיאל חבר בועד אגודת הסופרים העבריים בישראל, במועצת הפיס לתרבות ואמנות.
מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.
[עריכה] ספריו
- ההיפך: סאטירה לא חינוכית, רמת גן, אורנית, 1989.
- מעמק השלולית, מודן, תל אביב, 2000.
- מקום קטן עם דבי, מודן, תל אביב 1996.
- ספר נגד ג’וקים , ספר שיוציא לך את הג’וקים מהראש ויכניס לך אחרים, תל אביב, תש'ם 1980.
- ספר פסיכי, עיצוב ואיורים - ליאורה גרוסמן, גבעתיים 1993.
- עובדות על תשוקה מסוימת, תל אביב, 1992.
- עשיתי שלולית, לילדים, תל אביב תשמ'א 1981.
- הראשון לארץ ציון: סיפורו של הרב עוזיאל, סדרת ראשונים בארץ, יד בן צבי, ירושלים, תשנ'ט 1999. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
- ספר רע: ידען לפושע המאורגן, רמת גן 1978.
- סיפורי ערש פוליטקלי קורקט, או, אגדות ילדים בלשון סגי נהור, מאת ג'יימס פין גארנר, תורגם מאנגלית על ידי מאיר עוזיאל ואוהד עוזיאל, מודן תל אביב 1995.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיר עוזיאל, "הרבנות הראשית לארץ ישראל", קתדרה 21, תשמ"ב 1982.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מירון ח. איזקסון, מאיר עוזיאל עושה על האש, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית"
