סואץ (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סואץ
السويس
נמל תאופיק
נמל תאופיק
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז סואץ
מושל אחמד חמיד
תאריך ייסוד 1859
שטח 3,128 קמ"ר
גובה 5 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 716,458[1] (1 ביולי 2023)
 ‑ צפיפות 229.1 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023)
קואורדינטות 29°58′N 32°33′E / 29.967°N 32.550°E / 29.967; 32.550
אזור זמן UTC +2
http://www.suez.gov.eg/
סואץ בציורו של דייוויד רוברטס, שביקר בה ב-1839

סוּאֵץערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת על החוף הצפוני של מפרץ סואץ בקצה הדרומי של תעלת סואץ, כ-120 ק"מ מזרחית לבירה קהיר. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 אוכלוסיית העיר מונה 716,458 בני אדם, והיא מדורגת כעיר השישית בגודלה במצרים (אחרי קהיר, אלכסנדריה, גיזה, שוברא אל-ח'ימה ופורט סעיד).

בעיר יש שני נמלי-ים, פורט איברהים ופורט תאופיק, שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות רכבת וכבישים מהירים מחברים את העיר עם קהיר ופורט סעיד. בעיר יש מפעל פטרוכימי, ולמזקקות הנפט שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי לקהיר. סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל מוסלמים הנוסעים אל מכה וממנה. במאה ה-7 עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר הנילוס לבין הים האדום. במאה ה-16 סואץ הייתה תחנה ימית של האימפריה העות'מאנית. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-1859. העיר ננטשה במהלך מבצע קדש וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך מלחמת ההתשה (מבצע אבוקה) ומלחמת יום הכיפורים בין מצרים וישראל. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

יהודים בסואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסואץ הייתה קהילה יהודית, ורב העיר עד למלחמת העולם הראשונה היה הרב שלום דנגור.

על פי החוקר חיים בר-דרומא, עצמון, המוזכרת כנקודת גבול ארץ ישראל בפרשת מסעי הייתה במפרץ סואץ, מקום בו מסתיימת בימינו תעלת סואץ.

תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תעלת סואץ

תעלת סואץ היא תעלת מים מלאכותית המשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי וים סוף, לים התיכון ולאירופה. אורכה של התעלה 162.5 ק"מ והיא נמתחת בין הערים סואץ בדרום לפורט סעיד ופורט פואד בצפון. רוחבה של התעלה נע בין 100 ל-200 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים.

חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.

בניית התעלה שחיברה בין הים התיכון לים האדום דרך רצועת היבשה שחיברה בין אסיה לאפריקה ועברה בעיר, הייתה תוכנית עתיקה שהשתנתה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה. הרומאים עשו שימוש באזור למעבר של סירות קטנות וקראו לו תעלת הפרעונים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סואץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]