מהנוף אל ההפשטה ומההפשטה אל הטבע
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מקום תצוגה | מוזיאון ישראל, ירושלים |
| תאריך פתיחה |
10 באוקטובר 1972  |
| תאריך סגירה |
27 בינואר 1973 |
| שנה | 1973 |
| אוצר |
יונה פישר |
| קטלוג | פישר, יונה, מהנוף אל ההפשטה ומההפשטה אל הטבע, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1972 |
  | |
"מהנוף אל ההפשטה ומההפשטה אל הטבע" הייתה תערוכה, שהתקיימה בשנת 1972 במוזיאון ישראל, ועסקה בנוף ובביטויו באמנות הישראלית.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
התערוכה "מהנוף אל ההפשטה ומההפשטה אל הטבע" נפתחה ב-10 באוקטובר 1972 במוזיאון ישראל, כחלק מן האירועים לציון 25 שנה לישראל. את התערוכה אצר יונה פישר, שכיהן באותה עת כאוצר ל"אמנות זמננו" במוזיאון. במקביל לתערוכה זו נערכו שתי תערוכות רטרוספקטיביות נוספות במוזיאון תל אביב וב"מוזיאון לאמנות חדשה" בחיפה (לימים מוזיאון חיפה לאמנות).
התערוכה ביקשה להציג את נושא "הנוף" כגורם מחולל באמנות הישראלית. מן הצד האחד הציגה התערוכה את המעבר של האמנות הישראלית להפשטה ואל אמנות מושגית. מן הצד האחר ביקשה התערוכה "להבחין ביצירה בין שתי תפיסות ומנוגדות זו לזו: האחת נשענת על הטבע, והשנייה היוצרת במקביל לו או אף מחוצה לו".[1]
העבודות בתערוכה סודרו בשש קטגוריות, שניסו לתפוש היבטים שונים בהתייחסות אל הנוף:
א. המורשת הארצישראלית - חלקה הראשון של התערוכה הציג את השפעת האקספרסיוניזם הצרפתי על אמני שנות ה-20–30 של המאה ה-20, ובהם ראובן רובין, מנחם שמי, נחום גוטמן ואהרון גלעדי, אלו ייוצגו גם בעבודות מאוחרות שלהם משנות ה-50. בנוסף הוצגו אמנים צעירים יותר, ובהם ליאון אנגלסברג, אליהו גת ואברהם אופק, שיצירותיהם הוצגו תחת הכותרת "דמויות בנוף".
ב. צורות וסמלים בנוף ומעבר לו - חלקה השני של התערוכה הציג את השפעות אלו על פיתוח של שפת ציור אישית, שהנוף משמש לה "בסיס, רקע או מרחב-מחיה". האמנים שהוצגו כללו את מרדכי ארדון, יוחנן סימון, ז'אן דוד, לואיז שץ, שרגא וייל, שביצירותיהם הופיעו ביטויים מיסטיציזים, לצד שימוש בשפה דקורטיבית.
ג. הנוף כדימוי והנוף כמקום - הציג את הנוף כתוצר של קשרים אסוציאטיבי שאינם שואבים את מקורותיהם מן הטבע. אריה ארוך[א], שלום מושקוביץ', משה אלנתן, יוסל ברגנר, טוביה בארי, פנחס כהן גן, רפי לביא, יהושע נוישטיין[ב], מיכה אולמן[ג]. בעבודות אלו "היצירה מתגבשת מן הפנים אל החוץ, אל המחשתה כדימוי".[2]
ד. משני עברי ההפשטה - הוצגו עבודות של יוסף זריצקי[ד], יחזקאל שטרייכמן[ה], אביגדור סטימצקי, יחיאל קריזה, משה מוקדי, אביגדור אריכא, פימה, מרדכי אבניאל, מיכאל גרוס, ליליאן קלאפיש, אורי ריזמן[ו], אורי ליפשיץ
ה. ארבעה רשמים - לאופולד קרקאור, אנה טיכו, אביבה אורי, אביגדור אריכא
ו. נוף, טבע וחברה - חלק זה הציג את היחס של האמנות האוונגרדית בת-התקופה למושג הטבע, ולייחסיו עם התרבות. בין העבודות שהוצגו "יער" (1969) מאת מנשה קדישמן, "פרויקט שיקום מחצבת נשר", עבודות של אביטל גבע ו"פרויקט נהר ירושלים" של יהושע נוישטיין ג'ורג'ט בלייה וג'ררד מרקס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרה ברייטברג סמל, נוף - הפשטה - טבע, דבר, 20 באוקטובר 1972
- נעמי בנצור, תהליכי אמנות כנושא לתערוכה, מעריב, 20 באוקטובר 1972
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "אוטובוס בהרים" (1955), "רחוב אגריפס" (1964), "סירה" (1969)
- ^ "האצה" (1971)
- ^ "בורות" (1972)
- ^ "יחיעם" (1951), "נען, הצייר עם מודל" (אוסף רבני, 1952)
- ^ "ציפור דואה" (1964)
- ^ "שדרת החרובים" (1972)