אנה טיכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה טיכו בשנות ה-40
"הרי יהודה", 1970, עיפרון ופסטל על נייר, אוסף גלריה אנגל

אנה טיכו (1894 - 1 במרץ 1980) הייתה אחות, ציירת ישראלית וכלת פרס ישראל.

אנה טיכו נולדה בעיר ברנו שבמוראביה (אז חלק מאוסטרו הונגריה, כיום חבל בצ'כיה). היא גדלה והתחנכה בווינה.

בגיל 15 החלה ללמוד ציור בווינה. בשנת 1912 עלתה לארץ ישראל עם בן דודה, רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו, ובהמשך נישאה לו. הם התיישבו בירושלים ופתחו בה מרפאת עיניים, בה סייעה טיכו לבעלה.

בני הזוג טיכו התערו בחיי החברה והתרבות של ירושלים. בבית המידות שרכשו בירושלים ואשר קומתו הראשונה שימשה במקביל כמרפאה, ארחה טיכו את האליטה האינטלקטואלית של יוצאי גרמניה, וכן את מנהיגי היישוב, ראשי הממשל הבריטי, אומנים, סופרים ואינטלקטואלים שביקרו מחו"ל.

משנת 1930 התמקדה טיכו בטכניקה ובסגנון של תיאור ירושלים והסביבה. היא נהגה לצאת לחיק הטבע ולרשום את נופי הרי ירושלים ודמויותיה. ציוריה מוצגים כיום במוזיאונים החשובים בעולם.

בשנת 1970 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

לקראת סוף ימיה החליטה טיכו לתרום את ביתה, על אוסף האומנות שבו הכולל את ציוריה ועוד שכיות חמדה שאסף בעלה על פני השנים, למען תושבי ירושלים והוא פועל כיום כשלוחה של מוזיאון ישראל, תחת השם בית טיכו. בשנת 1980 הוכתרה ככלת פרס ישראל, ובאותה שנה נפטרה ונטמנה לצד בעלה בהר המנוחות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]