מיכאל גרוס (אמן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל גרוס (אמן)
Grossoman.jpg
מיכאל גרוס
תאריך לידה 1920
מקום לידה טבריה
תאריך פטירה 4 בנובמבר 2004 (בגיל 84 בערך)
מקום פטירה ישראל
לאום יהודי, ישראלי
תחום יצירה ציור, פיסול

מיכאל גרוס (1920 - 4 בנובמבר 2004) היה צייר ופסל ישראלי, חתן פרס ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוס נולד בעיר טבריה והתגורר בילדותו במושבה מגדל שעל שפת הכנרת. בנעוריו הוא שירת כנוטר במשטרת היישובים השתתף במלחמת העצמאות.

בשנים 1935 - 1940 למד גרוס בסמינר למורים "מזרחי" בירושלים. בשנים שלאחר מכן הוא לימד בקריית חיים, השלים שתי שנות לימוד באדריכלות בטכניון ולמד פיסול וציור בהדרכתם של הפסל משה ציפר, מנחם שמי ואמנים אחרים. בשנים 1951 - 1954 למד פיסול וציור באקול נסיונל סופרייר דה בוזאר בפריז.

עבודתו האמנותית שילבה טכניקות יצירה וחומרים שונים. לצד עיסוקיו באמנות הוא שימש מורה לפיסול באקדמיה "בצלאל" (1957 - 1960) ובמכון לאמנות של סמינר "אורנים" (1960 - 1985). החל משנות החמישים, עם שובו ארצה מלימודי פיסול באקדמיה לאמנויות של פאריס, פיתח מיכאל גרוס גישה אמנותית שעיקרה תמצות המציאות הנראית בעזרת משטחי צבע ספורים, תוך הבלעת הפרטים הטפלים מבחינתו. הוא ביקש להציג את התרשמותו מן המהותי שבקטע המציאות שאליו התייחס. בגישתו היה קרוב לאמן אחד שלמד אתו בפאריס- אורי רייזמן. בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים יצר ציורים מופשטים שהייתה להם זיקה למופשט האמריקאי (בייחוד ליצירתו של בארנט ניומן). אלא שהצורות הכאילו-מופשטות היו אצל גרוס קשורות תמיד למציאות, לביטוי תחושת מפגש עם איכויות של נוף. לא ארגון עצמאי של משטחים, לא פורמליזם, אלא דיאלוג סובייקטיבי עם הסביבה באמצעות האיכויות ההבעתיות של הצורה והחומר. "המטרה היא להעביר ביצירה תחושה אנושית מסוימת. המינימליזם אינו מטרה אלא התחלה. אמצעי להגיע לשיא של תמצות", אמר. כך בציור וכך גם בפיסול. גם הפיסול שלו בתחום הציבור, בטבע, נענה לאותו ציווי. הפסל שלו בגן סימון בוליבר בירושלים, למשל, מקיים דיאלוג נמשך עם הנוף הקרוב והרחוק שסביבו. אינטרפרטציה ייחודית זו של המינימליזם האמריקאי עושה את יצירתו לציון-דרך באמנות הישראלית. בשנות השמונים נוספו לציוריו רכיבים פיגורטיביים. הוא יצר אז סינתזה, שוב ייחודית, בין מופשט לפיגורציה

יצירותיו של גרוס מוצגות באתרים ובתערוכות ברחבי הארץ ובעולם, בהם: מוזיאון ישראל, המוזיאון היהודי בניו יורק, מוזיאון תל אביב, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, גן העצמאות בירושלים, מתחם הטכניון, בסיס חיל האוויר תל נוף, אוניברסיטת סאו פאולו בברזיל, מוזיאון גוגנהיים ומקמות רבים אחרים. תערוכות יחיד שלו מוצגות בקביעות משנת 1981 בגלריית דביר בתל אביב.

גרוס נפטר בגיל 84. היה נשוי לאמנית אביבה דלסקי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמינר למורים, ירושלים 1936-1940
  • אדריכלות, הטכניון, חיפה 1943-1945 פיסול אצל משה ציפר
  • בוזאר פאריס, 1951-1954, אצל מישל ז'מון

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1954 - 1954 בית חינוך תיכון, חיפה
  • 1957 - 1960 בצלאל, ירושלים
  • 1960 - 1986 סמינר "אורנים" טבעון

אמנות במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974 "מבנה בבטון לבן" גן סימון בוליבר, קריית היובל, ירושלים.
  • 1980 "פינת זיכרון" עבודה סביבתי, קיבוץ מסילות.
  • 1982 "לזכר יורדי הים" 1969, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1985 "אתר הנצחה" אוניברסיטת תל אביב.
  • 1993 "טריו" - רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]