אביבה אורי

אביבה אורי
אביבה אורי
תאריך לידה	כ"א באדר תרפ"ב; 12 במרץ 1922
מקום לידה	צפת
תאריך פטירה	1 בספטמבר 1989
מקום פטירה	תל אביב
תחום יצירה	ציור, רישום
השפיע על	רפי לביא, משה גרשוני

רקוויאם לציפור (1976)

אביבה אורי (כ"א באדר תרפ"ב; 12 במרץ 1922‏ - 1 בספטמבר 1989) הייתה ציירת ורשמת ישראלית. יצירותיה וסגנון הרישום החופשי והאקספרסיבי שלה השפיעו על שורה של אמנים ישראלים כגון רפי לביא, משה גרשוני ואחרים.

ביוגרפיה

אביבה אורי נולדה בצפת בשנת 1922 לרחל ברונפנשום (1898) ועזריאל מליאר (אורי; 1892) יהודים יוצאי אוקראינה שעלו לישראל בשנת 1921. אמה עבדה כרופאת שיניים בראש פינה, בת למשפחה חסידית מסוקולוב, ונפטרה שלושה שבועות לאחר לידת אורי. אביה היה פועל יליד זווהיל, ושם משפחתו הוחלף מהשם מליאר ל"ליכט" (אור), ובהגיעו לארץ עוברת ל"אורי". בשנת 1929 אביה התמנה למזכיר הוועד הארצי לשקל הציוני, תפקיד שהחזיק בו עד צאתו לגמלאות.

לאחר מות אמה, אורי עברה להתגורר עם בלומה, אחות אביה והם עברו לתל אביב. בשנת 1929 לאחר נישואיו השניים של אביה לגיסיה ליבורקין, היא עברה להתגורר עימם והם עברו לבורוכוב בגבעתיים ולאחר מכן לרמת גן. ובשנת 1933 נולדה להם בת, דליה.

אביבה למדה בבית הספר היסודי בבורוכוב. בגיל 14 החלה ללמוד בסמינר לוינסקי לבנות (למשך 6 שנים). והקדישה את שעות הערב לשיעורי מחול ברחוב פרוג בתל אביב בלהקת המחול של גרטרוד קראוס.

בשנת 1941 פגשה דרך חברה את משה לוין (1916) יליד ליטא, ונשאה לו זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1946 נולדה בתם רחל (על שם אמה) לוין (ימפולר).

בשנת 1943 החלה את הכשרתה בציור בסטודיו של משה קסטיאל שהוביל להתאהבות הדדית. ובשנת 1944 המשיכה את לימודיה אצל דוד הנדלר, שהפך לבעלה השני בשנת 1963.

אורי נהגה לאפּר את פניה בגוון לבן, עם צלליות כהות בעיניים, וללבוש בגדים שחורים גדולים בהרבה ממידתה. והייתה אחראית לשיבוש גילה‏, דבר שהתאים לדימוייה הארכיטיפי.

אורי היוותה השראה לאמנים מרכזיים כרפי לביא ומשה גרשוני. יצרה בעיקר עבודות רישום אקספרסיביות המתמקדות בקו ובקומפוזיציה, מדויקים, מורכבים ועזי מבע, תוך התייחסות לאלמנטים של חומר וטקסטורה. בעבודותיה הפוליטי מתורגם דרך הפרטי.

אורי התפרסמה בעקבות זכייתה בפרס דיזנגוף בשנת 1952. בעקבות זאת, הוקדשה לה במוזיאון תל אביב לאומנות תערוכת יחיד בשנת 1957 באצירתם של מנהל המוזיאון אויגן קולב ויונה פישר שהשפיעו רבות על הצלחתה והובילו אותה. בשנת 1977 זכתה אורי לתערוכת יחיד מקיפה במוזיאון תל אביב באצירתה של שרה בריטברג-סמל.

אורי נפטרה בתל אביב ונקברה בבית העלמין קריית שאול. רק לאחר מותה היא זכתה להכרה ראויה כאמנית.

בשנת 2002 אצרה גליה בר אור בשיתוף עם ז'אן פרנסואה שוורייה ב"משכן לאמנות על שם חיים אתר" שבעין חרוד, רטרוספקטיבה מקיפה לעבודותיה של אורי, בה כ-150 רישומים שנוצרו החל בשנות ה-40 ועד לשלהי שנות ה-80. התערוכה לוותה בספר מהודר שכלל שיחות על עבודותיה, וכן מאמרים ושירים פרי עטה של אורי.

בשנת 2003 רחל ימפולר, בתה של אורי שעובדת קיומה הוסתרה במהלך השנים, כתבה את הספר קומי אורי כי בא אורך המתאר את אישיותה יוצאת הדופן ומתעד את כתביה של אורי.

הרישומים המופשטים של אביבה אורי היו מבוססים, לפחות בתחילת הדרך, על התרשמות מנופים מסוימים ועל גישה אל-רגיונאלית - ובכך היתה מסוגלת לדו-שיח אמנותי עם אנשי קבוצת "אופקים חדשים" למשל. עם זה העמידה כבר בשלהי שנות החמישים אלטרנטיבה אמנותית להפשטה שהיתה מקובלת אז בארץ. במקום נצחון ציור השמן - רישום על נייר; במקום ה"בישול" המקצועני של הצבע - אמירה "רזה"; במקום השפעת פאריס - השפעת אמנות יפן וסין או השפעת ציור מופשט "אחר" ואינדיבידואליסטי (האנס הארטונג); במקום אובייקטיביות - ביטוי של מצוקה וחרדה אישית, של מתח בין ייאוש כבד והתעלות רוחנית; במקום המרקם הכתמי, העדין והלירי - קו טעון מאוד מבחינה אמוציונאלית, אם כי באותה עת גם מבוקר וכפוף למשמעת. העשייה המשוחררת ממוסכמות, האישית, של אורי השפיעה על אמנים צעירים יותר, שחלקם אף הזדקק לאופני העשייה שהיו טיפוסיים לה, כמו השרבוט (אצל רפי לביא).

השכלה

• למדה ציור אצל דוד הנדלר בתל- אביב

תערוכות

תערוכות יחיד

• 1957-מוזיאון תל אביב
• 1960-גלריה רינה, ירושלים
• 1968- גלריית גורדון, תל אביב
• 1971- מוזיאון ישראל, ירושלים
• 1977- מוזיאון תל אביב
• 1984- "ציורים 1956-1984", מוזיאון סטדלייק, אמסטרדם
• 1984- קונסטהלה, פרנקפורט
• 1987-גלריית בוגרשוב, תל אביב
• 1989-"ציורים 1952-1989", בית האמנים בירושלים; גלריית קיבוץ כברי
• 2002-תערוכה רטרוספקטיבית, המשכן לאמנות בעין חרוד

תערוכות קבוצתיות

• 1959-ביאנלה לצעירים, פריז
• 1960-ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה
• 1962-רישום בינ"ל, מכון קרנגי, ניו-יורק
• 1965-מגמות בציור הישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים

פרסים

• 1953 פרס דיזנגוף, מוזיאון תל אביב
• 1956 פרס דיזנגוף, מוזיאון תל אביב
• 1976 פרס סנדברג, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 1985 פרס לאה פורת, קרן התרבות והאמנות
• 1986 פרס יצירה, קרן התרבות אמריקה-ישראל
• 1989 פרס גוטמן
• 1989 פרס הסתדרות

לקריאה נוספת

• ד' לויטה, אביבה אורי, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית הוצאה כתר, 1986, תל אביב.
• גליה בר אור, ז"פ שוורייה, אביבה אורי, המשכן לאומנות עין חרוד והוצאת אבן חושן, 2002, עין חרוד. (לקריאת המאמרים בקובץ PDF )
• רחל ימפולר, קומי אורי כי בא אורך, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2003.
• גליה בר אור, "יד ענוגה לא הייתה לה: על שלוש נשים אמניות", העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2008, עמ' 197-204.
• נסים גל, דיוקן האמנית כעיצוב פנים: על יצירתה של אביבה אורי, הקיבוץ המאוחד, 2010.

קישורים חיצוניים

• אביבה אורי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אביבה אורי

• אביבה אורי באתר ארופיאנה (באנגלית)
• אביבה אורי - רטרוספקטיבה, אתר המשכן לאמנות, עין חרוד, 2002.
• מנור, דליה, ציפור האמנות ואבותיה, באתר הארץ
• ערמון אזולאי, אלי, אביבה אורי - 20 שנה למותה: הכנפיים המעזות להתרומם, עכבר העיר, 28 באוגוסט 2009
• ערמון אזולאי, אלי, אביבה אורי 20 שנה למותה: הצעה חד פעמית, עכבר העיר, 28 באוגוסט 2009
• אטואן, שחר, אביבה אורי 20 שנה למותה: גותיקה כנענית בת זמננו, עכבר העיר, 28 באוגוסט 2009
• לחמן, דן, על אביבה אורי, 3 בפברואר 2006
• צור, עוזי, עוצם עין אחת, הגבירה בשחור, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
• בר אור, גליה, אביבה אורי, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
• ורד לי, חמש שאלות לנסים גל, שמתי לי פודרה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2010
• גליה בר אור וז'אן-פרנסואה שוורייה קטעים מתוך הספר "אביבה אורי", משכן לאמנות עין חרוד, הוצאת אבן-חושן, 2002