נמל תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°05′52″N 34°46′23″E / 32.09778°N 34.77306°E / 32.09778; 34.77306

נמל תל אביב עם חצי האי הירקוני

נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון-מערב העיר תל אביב.

הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האונייה האחרונה עגנה בנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 הן בנמל תל אביב והן בנמל יפו, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להקים נמל המתחרה בנמל יפו החלו כבר עם הקמתה של תל אביב. התוכנית להקמת הנמל בקצה רחוב אלנבי של ימינו לא עלתה בקנה אחד עם תוכנית גדס ולא יצאה לפועל.

עם תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936 הוכרזה במסגרתו שביתה בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו ועליו התבססו כלכלת היישוב הוחלט להקים נמל חלופי בתל אביב - על אף התנגדות השלטון הבריטי, אשר ראה בכך כניעה לשביתה הערבית.

הבריטים הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, אזור בו שפך הירקון מבקיע את רכס הכורכר. מזח נמל תל אביב, נקבע בדיוק במקומו של 'עמוד הברזל' שקבעו במקום בשנת 1931, רב חובל אריה גרבנוב וחניכיו מ אגודת יורדי הים 'זבולון'.

תחילת הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של תחילת הפעילות בנמל תל אביב ניתן על ידי ותיקי הפלוגה הימית של הפועל‏[1]. תיאור מפורט ניתן על ידי יאיר שוחט (עובד הנמל מהקמתו עד סגירתו)‏[2]. עובדי נמל נוספים מותיקי הפלוגה הימית המתארים את הקמת הנמל הם שמואל טנקוס, מנשה ברוך (נש), שייקה ערמוני, דוד מימון, יעקב ורדי, מכס זילברברג ואהרון אלטמן. מדברי ותיקי הפלוגה הימית של הפועל עולה התיאור הבא: עם אישור השלטונות הבריטים להקמת מעגן לפריקת סחורות בתל אביב הוטל על מרכז הפועל תל אביב בראשות זאב שרף להפעיל את הפלוגה הימית של הפועל בראשות יואל ליפשיץ לצורך תחילת הפעילות. פעולה ראשונה הייתה איתור המיקום המדויק של המעגן בסביבת יריד המזרח אשר חלק מהמבנים שלו היו אמורים לשמש כמחסנים. איתור מיקום המעגן נעשה על ידי כתריאל יפה והאחים עמירם שוחט (מפעילי עליה ב' אשר נספה בפעולת כ"ג יורדי הסירה) ויאיר שוחט, אשר חיפשו אזור בו המים בקרבת החוף הם מספיק עמוקים לצורך מעבר של סירות עמוסות. מיקום המעגן אושר על ידי רב החובל יוסף פודולי מאגודת זבולון. הוחלט להשתמש באופן זמני בסירות החתירה הכבדות של הפועל עד אשר תירכשנה דוברות במתכונת נמל יפו. בנוסף לסירות החתירה הוחלט להשתמש בסירת המנוע "טרומפלדור" של הפלוגה הימית ומקום עגינתה היה בירקון. עם קבלת האישור על הקמת המעגן ומידע על מועד הגעת האנייה אורגנה קבוצת סווארים סלוניקאים מעובדי נמל חיפה והם היו מוכנים להגיע לתל אביב עם הגעת האניה הראשונה. לאחר הגעת האנייה הראשונה צורפו לסווארים הסלוניקאים פועלים ומתנדבים מהאזור. ביניהם היו חברי הפלוגה הימית של הפועל וחברי אגודת זבולון.

מנהל הנמל הראשון היה זאב הים (וולודיה איצקוביץ) ומנהל התפעול הראשון היה רב החובל יוסף פודולי מאגודת זבולון.

ביום 19 במאי 1936 הגיעה לחוף תל אביב האנייה היוגוסלבית צ'טוורטי אשר הביאה מטען של שקי מלט שמשקל כל אחד מהם כ- 25 ק"ג. הסירות אשר שימשו להעברת המטענים היו "נחשון" ו"עמל" של הפלוגה הימית ועוד סירה של אגודת זבולון.

יום פריקת המלט בחוף תל אביב מתואר על ידי יוסי גולדברג באתר האנציקלופדיה העירונית של עירית תל אביב‏[3]. ראש העירייה מאיר דיזנגוף נשא דברים ובסיומו של הטקס הועבר שק מלט אחד למשמורת במוזיאון תל אביב.

בניית הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להקים את הנמל הוקמה חברת "אוצר מפעלי ים", ומניותיה נרכשו על ידי הציבור היהודי. הקמת הנמל התבצעה על ידי יהודים יוצאי יוון (בעיקר יוצאי קהילת סלוניקי), אשר להם היה ניסיון רב בעבודות הנמל. מזח העץ, שהקמתו נחגגה בפאר רב, התמוטט למחרת היום, אולם מזח מתכת חדש נבנה לאחר חודש.

החלה חפירת נמל קבע על פי תוכניתו של מהנדס העיר יעקב שיפמן. בניית הנמל הסתיימה ב-23 בפברואר 1938, עת נפתח נמל הנוסעים. בנית הנמל העברי הראשון עוררה התרגשות רבה ביישוב, ונחשבה בעיני רבים כצעד נוסף בדרך להקמת מדינה עצמאית. שירים רבים נכתבו לכבוד הנמל (המוכר בהם בימינו הוא "שיר לנמל" של לאה גולדברג המתחיל ב-"למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות, אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל" ). כן רבים רכשו מניות בחברת "אוצר מפעלי ים" כהזדהות עם המפעל.

שובר הגלים של הנמל לא נבנה כנהוג לתוך הים אלא נבנה במקביל על קו החוף והמעגן נחפר בקרקע פרטית ביבשה בחוף הים מזרחית לקו המים. הדבר גרם לכך שהנמל יהיה קטן ולא נמל עמוק מים, כך שאוניות לא יכלו להיכנס לתוכו, עובדי הנמל השתמשו במונח "בריכת הנמל" ולא במעגן. האוניות עגנו מחוץ לנמל, עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו למעגן בעזרת ספינות גרר קטנות, ספינת "לאנץ'" בשפת הנמל, ובאנגלית "(Launch (boat". נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האוניות בלב ים לספינות נוסעים קטנות שהצליחו להיכנס למעגן הנמל.

מלחמת העולם השנייה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה הנמל בסיס צבאי עבור הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש הנמל, מאחר שנמל חיפה נותר בשליטה בריטית, כנמל האספקה הראשי של מדינת ישראל. בשנות המדינה הראשונות הועלו תוכניות להמשיך ולפתח את הנמל כנמל ראשי (לצד נמל חיפה). התוכניות נגנזו מפני שהתברר כי לא היה די שטח בעורף הנמל (שהיה כבר בנוי) לצורך הרחבתו, ושמסובך להעביר מסילת ברזל ודרכים רחבות לנמל דרך שטח העיר. לפיכך הוחלט באמצע שנות החמישים לבנות נמל חדש בשפך נחל לכיש, לימים נמל אשדוד.

לאחר סגירתו שימש הנמל כשטח של מחסנים ובתי מלאכה. במלחמת יום הכיפורים הועברו הדוברות של הנמל לחזית הדרום, ושימשו לצליחת תעלת סואץ, ואחר כך כבסיס לגשר היבשתי שבנה חיל ההנדסה בתעלה. באמצע שנות התשעים הוחלט בעיריית תל אביב ובחברת אוצר מפעלי ים להפוך את הנמל למתחם מסחר תיירות ופנאי. בשנים האחרונות הותאם המתחם לשימושים אלה.

הנמל במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב. הכולל השקעה בשיקום המבנים ובשיקום התשתיות כחלק מהפכתו של הנמל למתחם תרבות בילוי ופנאי, הפתוח לציבור הרחב.

מטרתו העיקרית של הפרויקט הייתה שדרוג המרחב והנוף הציבורי, החזרת נמל תל אביב לידי הציבור והפיכתו למתחם תרבות, בילוי, פנאי, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה.

במסגרת פרויקט שיקום הנמל הוכרזה תחרות אדריכלים במסגרתה הוצגו הצעות לפיתוח המרחב הציבורי בנמל. במסגרת התוכנית הזוכה, שהוצגה על ידי משרד מייזיליץ-כסיף אדריכלים בשיתוף עם אדריכלית גלילה יבין, נבנו טיילות עץ ייחודיות (בשטח כולל של למעלה מ- 20 אלף מ"ר), תוכננו פינות ישיבה והצללה ושוקמו שטחי החניה (כאשר אלה נבנו כך שיוכלו לארח שווקים וירידים).

בנמל פועלים למעלה מ-60 עסקים מתחומי האוכל, אופנה, בריאות ותקשורת, אולמות אירועים וכנסים, מועדונים וחנויות. בין העסקים הללו פעלה תחנת הרדיו האזורית "רדיו תל אביב".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילת בנמל בלילה צולם על ידי מיכל הרמן
הקרוסלה העברית הראשונה בטיילת נמל תל אביב בלילה צילום מיכל הרמן ,
הקרוסלה העברית הראשונה בטיילת נמל תל אביב צולם על ידי מיכל הרמן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינג אצטדיון המכביה תיאטרון על הירקון נמל תל אביב יריד המזרח מסוף רדינג תל כודאדי רחוב דיזנגוף רחוב הירקון אולם אוסישקין מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות רחוב אבן גבירול גשר ווקופ שדרות רוקח פארק הירקון נחל הירקון חוף תל אביב הים התיכון מגדלור תל אביב רחוב הירקון רחוב דיזנגוף כיכר פלומר ע"ש הנציב העליון הרברט פלומר שבט צופי ים - תל אביב רחוב אוסישקין בית זבולון שביל ישראל מרכז הטניס מכבי רחוב אבן גבירול שדרות רוקח תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב גשר אוסישקין גלידה מונטנה גשר בן-אליעזר גשר בר-יהודהשפך הירקון.svg
אודות התמונה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל תל אביב בוויקישיתוף

סיורים וירטואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]