נמל תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמל תל אביב עם חצי האי הירקוני

נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון מערב העיר תל אביב.

הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האנייה האחרונה הגיעה לנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 (יחד עם נמל יפו), בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להקים נמל המתחרה בנמל יפו השכן החלו כבר עם הקמתה של תל אביב. במקור תוכננה הקמת הנמל בקרבת אחוזת בית, באזור מגדל האופרה (כיכר הכנסת) של ימינו, בקצה רחוב אלנבי. מתכנן הערים פטריק גדס התנגד לתוכנית זו אשר לא תאמה את תוכניתו. בשל תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936 והשביתה שהוכרזה במסגרתו בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שעליו התבססו היישובים העבריים לכלכלתם הוחלט להקים נמל חלופי בתל אביב - על אף התנגדות השלטון הבריטי, אשר ראה בכך כניעה לשביתה הערבית. הבריטים הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, צפונית למצוק הכורכר ולבניין בית הספר הימי זבולון שליד הבית האדום. סמוך לשפך הירקון, אזור שבו נקטע קו רכסי הכורכר. משם, נהגו חניכי אגודת יורדי ים זבולון ומוריהם לצפות על הים ועל הנעשה בו. משם ירדו אל המים בימי ההתפרעויות ביפו ויצרו "מזח ארעי" עשוי שרשרת חיה של סירות קטנות הקשורות ביניהן בחבלים וכך העבירו מטענים אל החוף מספינות המשא שלא נכנסו לפריקה בנמל יפו.

מזח נמל תל אביב, נקבע בדיוק במקומו של 'עמוד הברזל' שקבעו במקום בשנת 1931, רב חובל אריה גרבנוב וחניכיו בני 'זבולון'. ב-19 במאי 1936 לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול, הגיעה למקום האונייה הראשונה, אוניית המשא צ'טבורטי שהפליגה תחת דגל יוגוסלבי ונשאה שקי מלט. באותו לילה, לבקשתו הדחופה של מאיר דיזנגוף מעמנואל טובים, פרקו מורי וחניכי בית הספר הימי של אגודת יורדי ים זבולון את מטען המלט על מזח ארעי שהקימו בין ליל, על ידי קשירת סירות כמזח צף. שק מלט אחד נמצא במוזיאון תל אביב לזכר המאורע. בשל הסמיכות למבנים של יריד המזרח, השתמשו בהם כמחסנים זמניים עד לבניית מחסני הקבע של הנמל.

על מנת להקים את הנמל הוקמה חברת "אוצר מפעלי ים", ומניותיה נרכשו על ידי הציבור היהודי. הקמת הנמל התבצעה על ידי יהודים יוצאי יוון (בעיקר יוצאי קהילת סלוניקי), אשר להם היה נסיון רב בעבודות הנמל. מזח העץ, שהקמתו נחגגה בפאר רב, התמוטט למחרת היום, אולם מזח מתכת חדש נבנה לאחר חודש.

החלה חפירת נמל קבע על פי תוכניתו של מהנדס העיר יעקב שיפמן. בניית הנמל הסתיימה ב-23 בפברואר 1938, עת נפתח נמל הנוסעים. בנית הנמל העברי הראשון עוררה התרגשות רבה ביישוב, ונחשבה בעיני רבים כצעד נוסף בדרך להקמת מדינה עצמאית. שירים רבים נכתבו לכבוד הנמל (המוכר בהם בימינו הוא "שיר לנמל" של לאה גולדברג המתחיל ב-"למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות, אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל" ). כן רבים רכשו מניות בחברת "אוצר מפעלי ים" כהזדהות עם המפעל.

שובר הגלים של הנמל לא נבנה כנהוג לתוך הים אלא נבנה במקביל על קו החוף והמעגן נחפר בקרקע פרטית ביבשה בחוף הים מזרחית לקו המים. הדבר גרם לכך שהנמל יהיה קטן ולא נמל עמוק מים, כך שאוניות לא יכלו להיכנס לתוכו, עובדי הנמל השתמשו במונח "בריכת הנמל" ולא במעגן. האוניות עגנו מחוץ לנמל, עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו למעגן בעזרת ספינות גרר קטנות, ספינת "לאנץ'" בשפת הנמל, ובאנגלית "(Launch (boat". נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האוניות בלב ים לספינות נוסעים קטנות שהצליחו להיכנס למעגן הנמל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה הנמל בסיס צבאי עבור הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש הנמל, מאחר שנמל חיפה נותר בשליטה בריטית, כנמל האספקה הראשי של מדינת ישראל. בשנות המדינה הראשונות הועלו תוכניות להמשיך ולפתח את הנמל כנמל ראשי (לצד נמל חיפה). התוכניות נגנזו מפני שהתברר כי לא היה די שטח בעורף הנמל (שהיה כבר בנוי) לצורך הרחבתו, ושמסובך להעביר מסילת ברזל ודרכים רחבות לנמל דרך שטח העיר. לפיכך הוחלט באמצע שנות החמישים לבנות נמל חדש בשפך נחל לכיש, לימים נמל אשדוד.

לאחר סגירתו שימש הנמל כשטח של מחסנים ובתי מלאכה. במלחמת יום הכיפורים הועברו הדוברות של הנמל לחזית הדרום, ושימשו לצליחת תעלת סואץ, ואחר כך כבסיס לגשר היבשתי שבנה חיל ההנדסה בתעלה. באמצע שנות התשעים הוחלט בעיריית תל אביב ובחברת אוצר מפעלי ים להפוך את הנמל למתחם מסחר תיירות ופנאי. בשנים האחרונות הותאם המתחם לשימושים אלה.

הנמל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב. הכולל השקעה בשיקום המבנים ובשיקום התשתיות כחלק מהפכתו של הנמל למתחם תרבות בילוי ופנאי, הפתוח לציבור הרחב.

מטרתו העיקרית של הפרויקט הייתה שדרוג המרחב והנוף הציבורי, החזרת נמל תל אביב לידי הציבור והפיכתו למתחם תרבות, בילוי, פנאי, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה.

במסגרת פרויקט שיקום הנמל הוכרזה תחרות אדריכלים במסגרתה הוצגו הצעות לפיתוח המרחב הציבורי בנמל. במסגרת התוכנית הזוכה, שהוצגה על ידי משרד מייזיליץ-כסיף אדריכלים בשיתוף עם אדריכלית גלילה יבין, נבנו טיילות עץ ייחודיות (בשטח כולל של למעלה מ- 20 אלף מ"ר), תוכננו פינות ישיבה והצללה ושוקמו שטחי החניה (כאשר אלה נבנו כך שיוכלו לארח שווקים וירידים).

בנמל פועלים למעלה מ-60 עסקים מתחומי האוכל, אופנה, בריאות ותקשורת, אולמות אירועים וכנסים, מועדונים וחנויות. בין העסקים הללו פעלה תחנת הרדיו האזורית "רדיו תל אביב".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינג אצטדיון המכביה תיאטרון על הירקון נמל תל אביב יריד המזרח מסוף רדינג תל כודאדי רחוב דיזנגוף רחוב הירקון אולם אוסישקין מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות רחוב אבן גבירול גשר ווקופ שדרות רוקח פארק הירקון נחל הירקון חוף תל אביב הים התיכון מגדלור תל אביב רחוב הירקון רחוב דיזנגוף כיכר פלומר ע"ש הנציב העליון הרברט פלומר שבט צופי ים - תל אביב רחוב אוסישקין בית זבולון שביל ישראל מרכז הטניס מכבי רחוב אבן גבירול שדרות רוקח תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב גשר אוסישקין גלידה מונטנה גשר בן-אליעזר גשר בר-יהודהשפך הירקון.svg
אודות התמונה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל תל אביב בוויקישיתוף

סיורים וירטואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים