גוש האירו

██ גוש האירו (17)

██ מדינות האיחוד האירופי המחויבות להצטרף לגוש האירו בעתיד (8)

██ מדינות חברות באיחוד האירופי בעלות פטור מהצטרפות לגוש האירו (2)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (3)

██ אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (4)

ארגונים בינלאומיים באירופה

גוש האירו (באנגלית: Euro area או Eurozone) הוא כינוי לאיגוד כלכלי ומוניטרי של 17 חברות האיחוד האירופי, בהן האירו מהווה את ההילך החוקי. הבנק המרכזי האירופי הוא הסמכות המוניטרית העליונה של גוש האירו, ובראשו עומד הבנקאי האיטלקי מריו דראגי.

בגוש האירו חברות בשלב זה, המדינות: אוסטריה, בלגיה, קפריסין, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה, סלובקיה וספרד.

מתוך 10 מדינות הנוספות החברות באיחוד האירופי, שבע מחויבות על פי אמנת מאסטריכט להצטרף לגוש האירו, כאשר יעמדו בדרישות הכניסה. שוודיה, דנמרק ובריטניה אינן מחויבות להצטרף על אף חברותן באיחוד. 3 מדינות זעירות – מונקו, סן-מרינו וקריית הוותיקן הגיעו להסכם עם האיחוד האירופי המאפשר להם להשתמש באירו כמטבע הרישמי במדינה. הסכם זה אינו מקנה להן את הזכות להיות חלק מגוש האירו ואין להן ייצוג בהנהלת הבנק המרכזי האירופי.

בעוד המדיניות המוניטרית נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), למדינות החברות בגוש האירו אין ממשלה מאוחדת, משרד אוצר מאוחד או מדיניות פיסקלית מחייבת אולם משבר החוב האירופי הביא לפעולה מתואמת של המדינות העיקריות החברות בגוש האירו ויצירת מנגנון היציבות הפיננסית האירופית.

החברות בגוש האירו

ב-1998 ייסדו 11 מדינות את גוש האירו וב-1 בינואר 1999 הפך האירו למטבע המרכזי במדינות אלו. עם השנים הצטרפו לגוש האירו גם יוון, סלובניה, קפריסין ואסטוניה:

מדינה	שנת הצטרפות	אוכלוסייה (במיל')	תמ"ג נומינלי (2009)
אוסטריה	1999	8.3	384,908
בלגיה	1999	10.7	468,522
קפריסין	2008	0.8	24,910
אסטוניה	2011	1.3	19,120
פינלנד	1999	5.3	237,512
צרפת	1999	64.1	2,649,390
גרמניה	1999	82.1	3,330,032
יוון	2001	11.3	329,924
אירלנד	1999	4.5	227,193
איטליה	1999	60.1	2,112,780
לוקסמבורג	1999	0.5	52,449
מלטה	2008	0.4	7,449
הולנד	1999	16.5	792,128
פורטוגל	1999	10.6	227,676
סלובקיה	2009	5.4	87,642
סלובניה	2007	2.0	48,477
ספרד	1999	47.0	1,460,250
הגוש האירופי		329.94	12,475,099

נספחים לגוש האירו

חלק מהטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים אימצו את האירו כהילך החוקי:

• גיאנה הצרפתית, ראוניון, גוואדלופ, מרטיניק, סנט פייר ומיקלון ומיוט.

ל-3 מדינות הסכם רשמי עם האיחוד האירופי בהקשר לשימוש באירו:

• מונקו
• סן מרינו
• קריית הוותיקן

מדינות ואזורים בהם האירו משמש הילך חוקי דה פקטו:

• אנדורה
• מונטנגרו
• קרואטיה
• חלק מקוסובו
• אקרוטירי ודקליה

התרחבות גוש האירו

כיום ישנן 10 מדינות החברות באיחוד האירופי אך האירו לא משמש בהן כמטבע המרכזי. על מנת להצטרף לגוש האירו כל מדינה חייבת לעמוד במשך שנתיים ב-II ERM (התאמה מדורגת לשע"ח האירו). מתחילת 2009 הבנקים המרכזים של אסטוניה, לטביה, ליטא ודנמרק הכריזו כי יפעלו בהתאם ל-II ERM. ב-1/1/2011 קיבלה אסטוניה את האישור להצטרף לגוש האירו.

אדמיניסטרציה וייצוג

המדיניות המוניטרית בכל מדינות הגוש האירופי, מנוהלת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB) ונציגי המדינות בהן האירו משמש כמטבע המרכזי (Eurosystem). על מנת לתאם בין המדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו את האירו לבין המדינות שלא אימצו. הוקם גוף, המאחד בתוכו את כל 27 מדינות האיחוד האירופי (ESCB) ובו מתבצע התיאום בין הבנקים המרכזיים של המדינות החברות.

גוש האירו מיוצג פוליטית על ידי שרי האוצר של המדינות החברות (Euro Group). יום לפני התכנסות המועצה הכלכלית – פיננסית האירופית (Ecofin) נוהגים להיפגש שרי האוצר של גוש האירו. כאשר דנים במועצה בנושאים הקשורים לאירו בלבד, זכות ההצבעה נתונה לקבוצה זו בלבד.

ראש ממשלת לוקסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר העומד בראש שרי האוצר של מדינות גוש האירו (Euro Group). הציע באפריל 2008 כי יהיה ייצוג יחיד עבור גוש האירו בקרן המטבע העולמית (IMF) ובכך, לשנות את המצב הנוכחי בו כל מדינה מייצגת את עצמה. יונקר טען כי פיצול זה יוצר חוסר תיאום ומבוכה בין החברות. עד עתה לא התקבלה החלטה בנושא.

מדיניות פיסקאלית

כל מדינה מנהלת בעצמה את המדיניות הפיסקאלית. ישנם קווים מנחים וקיים תיאום בין המדינות בגוש האירופי. לטובת יציבותו של האירו, נדרשות חברות הגוש האירופי לכבד את האמנה ליציבות וצמיחה (SGP) הקובעות גבולות לחוב הלאומי, לא יותר מ-3% מהתמ"ג השנתי. מדינות רבות בגוש עברו על הנחיה זו במשך השנים. הניהול הפיסקלי העצמאי של כל מדינה עולה לדיון מחודש לאחר המשבר הכלכלי והיקלעותן של מספר מדינות, בהן יון, למצב של כמעט "חדלות פרעון". כיוון שהאינטרס הברור של גוש האירו הוא לשמור על יצבותן של החברות (על מנת לשמור על יציבותו שלו). ניהול מדינות פיסקאלית "פרועה" מצד אחת החברות משפיעה על כל חברות גוש האירו.

היסטוריה של התהליך-לוח הזמנים

• 1946-וינסטון צ'רצ'יל נואם באוניברסיטת ציריך בזכות הקמת "ארצות הברית של אירופה" אשר תביא תקוה לשיפור ברמת חייהם של מאות מיליונים.
• 1951- יסוד קהילת הפלדה והפחם של אירופה (ECSC) בהשתתפות בלגיה, צרפת, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג ואיטליה.
• 1957- חתימת אמנת רומא ליצירת הקהילה הכלכלית האירופאית (EEC).
• 1992- חתימת אמנת מאסטריכט ליצירת האיחוד האירופי ומטבע אחיד.
• 1995- 16 בדצמבר, נקבע שמו הרישמי של המטבע האירופי (תחילית של המילה אירופה בשפות השונות: יורו, אירו, אוירו, וכדומה)
• 1999- 1 בינואר. השקת המטבע האירופי ב-11 מדינות במקביל למטבעות הלאומיים, ליצירת האיחוד המוניטרי הגדול בהיסטוריה.
• 2001- יוון מצטרפת לאיחוד ומאמצת את המטבע החדש לאחר 2600 שנה של שימוש במטבע הלאומי שלה, הדרכמה.
• 2002- 1 בינואר. היורו מחליף באופן רשמי את המטבעות הלאומיים.
• 2003- שבדיה עורכת משאל עם בנוגע להצטרפות לגוש היורו, המסתיים בהחלטה שלילית.
• 2004- 15 בנובמבר. יוון מודה כי אינה עומדת, ומעולם לא עמדה בקריטריונים להצטרפות לגוש היורו, וכי כל הנתונים שמסרה היו מעוותים או מוסתרים.
• 2007- סלובניה מצרפת לגוש היורו.
• 2008- מלטה וקפריסין מצטרפות לגוש היורו. ביולי נמכר יורו אחד תמורת 1.6 דולר אמריקני.
• 2009- סלובקיה מצטרפת לגוש היורו. המטבע נמצא בשימוש ישיר של 332 מליון בני אדם, ושל 175 מליון נוספים אשר מטבעותיהם מוצמדים ליורו. כשליש מעתודות המט"ח בעולם נקובות ביורו. 17 כלכלות גוש היורו מהוות את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. משבר החובות האירופי מתחיל רשמית בחודש נובמבר כתוצאה ממשבר החובות של דובאי. ראש ממשלת יוון מודיע בדצמבר כי כלכלת ארצו נמצאת במצב חמור.
• 2010- 2 במאי. יוון הופכת למדינה הראשונה בגוש היורו הנזקקת לחילוץ פיננסי. חבילות חילוץ נוספות מוענקות לאירלנד ולפורטוגל.
• 2011- כ-16 מליון בני אדם מובטלים רשמית בגוש היורו, הנתון הגבוה ביותר מאז 1998. המשקיע וורן באפט מכריז כי מערכת גוש היורו אינה פועלת.

הצטרפות ישראל לגוש האירו

בעבר עלו רעיונות בישראל להחליף את מטבע השקל בדולר האמריקאי, גם רעיונות בדבר החלפת המטבע המקומי באירו נדונו. בנק ישראל אמד בצורה כמותית את היתרונות והחסרונות הגלומים במהלך אפשרי של ויתור על השקל הישראלי, הצטרפות לגוש האירופי ואימוץ האירו. המסקנה אליה הגיעו עורכי המחקר היא, כי החיסכון כתוצאה מהצטרפות לגוש האירו זניח. בנק ישראל מחזיק ברזרבות של מט"ח כאשר הדעה הרווחת היא כי 60% מהרזרבות מוחזקים בדולרים ו-30% באירו^{[דרוש מקור]}.

ההתמודדות של ישראל עם המשבר הכלכלי העולמי הייתה טובה יותר מאשר גוש האירו והתוצאות בהתאם: בישראל צמיחה של 4% בשנת 2008 לעומת 0.5% בגוש האירו וצמיחה של 4% ב-2009 לעומת -0.7% בגוש האירו. עצמאותה של ישראל ויכולתה לנהל מדיניות מוניטארית ופיסקאלית גמישה היוו חלק מרכזי ביכולת להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי.

בראיון לפייננשל טיימס, העריך נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, כי גוש האירו ישרוד את המשבר הכלכלי אולם ייתכן והרכב המדינות החברות בו ישתנה.

נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר ג'י.פי מורגן אינטרנשיונאל באותה עת, יעקב פרנקל, הגדיר את גוש האירו כמיטה חולה. בנאום בוועידת ישראל לעסקים ב-2010 התייחס פרנקל לגירעון התקציבי בו נמצאות חברות רבות בגוש האירופי ובכך רמז על דעתו בדבר הצטרפותה של ישראל לאיחוד האירו.

ראו גם

• גוש השטרלינג

קישורים חיצוניים

• אשר שכטר, המשפחה הכי נוירוטית ולא מתפקדת שתפגשו: משפחת היורו, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011