גיל הראבן – הבדלי גרסאות
מ הסרת הדגשה ב"שם" בתבנית# |
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"# |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סופר |
{{סופר |
||
|שם=גַּיִל הַרְאֶבֶן |
|שם=גַּיִל הַרְאֶבֶן |
||
|תמונה= |
|||
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}} |
|||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|תאריך לידה=[[1959]] |
|תאריך לידה=[[1959]] |
גרסה מ־15:07, 17 בפברואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים [ שנות פעילות, הוצאות ספרים, פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
1959 (בת 65 בערך) תל אביב, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
לאום | יהודיה |
שפות היצירה | עברית |
יצירות בולטות | שאהבה נפשי |
תקופת הפעילות | מ-1993 |
בן או בת זוג | אמנון לורד |
פרסים והוקרה | פרס ספיר (2002) |
גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) היא סופרת ועיתונאית ישראלית.
קורות חייה
הראבן נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים, בתם של הסופרת שולמית הראבן ואיש מדע המדינה אלוף הראבן. לאחר שורה של ספרים שהגיעו לקהל קטן עד בינוני, זכתה הראבן בפרס ספיר על ספרה "שאהבה נפשי" (הוצאת "כתר", 2002), והוחתמה בהוצאת הספרים "קשת" של רם אורן.
במסגרת השכלתה למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע אך לא השלימה את תארה, ולימודי יהדות במכון הרטמן בירושלים, בה עברה להתגורר לאחר כמה שנים בתל אביב. במשך כ-15 שנה כתבה טורים בעיתונות הישראלית, בעיקר במעריב.
יחד עם הכתיבה, הראבן לימדה במכללת "עלמא", בתוכנית "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בבית הספר לקולנוע "מעלה" ובבית הסופר בירושלים. בשנת 2006 אף הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת אילינוי. מ-2011 הראבן משמשת כחברה של האקדמיה ללשון העברית (חברה-יועצת מ-2006) ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת במרכז בית שמואל שבירושלים. היא חיה לצידו של אמנון לורד, ולבני הזוג תאומות.
ספריה של גיל הראבן
- ארוחת צהרים עם אמא, סיפורים, 1993.
- הסיפור האמיתי, רומן, 1994.
- תקווה אם נתעקש, 1996.
- מוזה, רומן, 1995.
- הבוקר הרגתי איש, קובץ סיפורים, 1997.
- הדרך לגן עדן, קובץ סיפורים, מדע בדיוני, 1999.
- שאהבה נפשי, רומן, 2001. עליו זכתה בפרס ספיר, 2002.
- חיי מלאך, רומן, 2003.
- האיש הנכון, רומן, 2005.
- שפת קיר, אלבום ציורי גרפיטי (יחד עם עליזה אולמרט), 2007
- השקרים האחרונים של הגוף, רומן, 2008
- לב מתעורר, רומן, 2010
- אני ליאונה, הוצאת אחוזת בית, 2014
- אנשים טועים, סיפורים קצרים, הוצאת אחוזת בית, 2016
ספרים שכתבה לילדים
- אגדה חדשה, ספר ומחזה, 1986 המחזה, 1987 הספר ויצא בשנית 1991.
- בארץ זוללי הבגדים, סיפורים, 1997.
- מסע הדוד מקס, עיבוד למחזה ילדים של ספר הילדים של חנוך לוין. הוצג לראשונה בפסטיבל מחזות ילדים בחיפה, 1987.
- וכן עיבדה לילדים עיבוד חדש אגדות קלאסיות. כיפה אדומה וסיפורים אחרים, 1996. החתול במגפיים וסיפורים אחרים, 1996. מיטב אגדות העולם, 1996. שלגיה ושבעת הגמדים, 1996. מנורת הקסמים של אלדין וסיפורים אחרים, 1996.
קישורים חיצוניים
- גיל הראבן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של גיל הראבן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- גיל הראבן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- גיל הראבן, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- הספרים של גיל הראבן, באתר "סימניה"
- תבנית:הספרייה
- גיל הראבן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- ורד לי, גייל הראבן, סופרת, ירושלים, באתר הארץ, 25 במרץ 2008
- שירה דונביץ', שבוע הספר, ספרים מומלצים: ספר הדקדוק הפנימי שלי, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- בועז כהן, "חזרה לספרים שקראנו היא דרך לראות איך השתנינו", באתר גלובס, 28 ביולי 2010
- - החרות והגורל - ספורי רדיו
- אביבה לורי, שייקספיר מאוהב, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- יותם שווימר, גיל הראבן: "אני פטריוטית ירושלמית", באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
מכּתביה:
- דו"ח אהבה לא רומנטית באתר הסתדרות המורים בישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דמיינו ספרות אחרת, באתר ynet, 14 בינואר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית האיש שלעולם לא אסלח לו, באתר ynet, 8 באפריל 2008 - פרק מהספר "השקרים האחרונים של הגוף"- על הסבל היפה של ילדים, נשים ובובות, באתר כתב העת אורות
על כתביה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יורם יובל, חברבורות הנפש, באתר ynet, 8 באפריל 2008 - על "השקרים האחרונים של הגוף"
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דורון קורן, לב שבור לרסיסים, באתר ynet, 27 ביוני 2010 - על "לב מתעורר"- רבקה קרן, "לב מתעורר" מאת גיל הראבן, אחים בלב, באתר הארץ, 2 ביוני 2010
- עדנה שמש, קוראת משמע אני קיימת אני קוראת משמע אני קיימת, באתר הארץ, 8 ביוני 2014 - על "אני ליאונה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יואב שי, אם אין אני לי: "אני ליאונה" - עם קצת ביקורת חריפה יכול היה להיות יותר מספר בנות, באתר וואלה, 19 ביוני 2014
הקודם: דוד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו |
פרס ספיר 2002 "שאהבה נפשי" |
הבא: אמיר גוטפרוינד, אחוזות החוף |