כיפה אדומה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במעשייה "כיפה אדומה". אם התכוונתם לסרט, ראו כיפה אדומה: הסיפור האמיתי.
כיפה אדומה היא אחת מהמעשיות שליקטו האחים גרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר העלילה
האגדה מספרת על ילדה אשר כונתה בשם "כיפה אדומה" בשל ברדס אדום שתמיד חבשה לראשה. יום אחד, אמה של כיפה אדומה שלחה אותה לבית סבתה בקצה היער להביא לה עוגה ובקבוק יין, לאחר שזאת נפלה למשכב, בעודה אומרת לה להיזהר בדרך ולא לסור מהשביל כדי שלא תיפול ותשבור את הבקבוק, או בגרסאות אחרות להזהר מ"הזאב הגדול והרע".
בדרך היא אכן פגשה בזאב הרע וזה השתוקק לאכלה, אך לא עלה בידו (הסיבה תלויה בגרסת הסיפור), הזאב שאל את כיפה אדומה לאן היא הולכת וזו ענתה לו שלבית סבתה החולה, להביא לה מצרכים. הזאב, לאחר ששמע זאת, מפתה את כיפה אדומה להתבונן ביער, ולהנות מקסמיו, והיא אכן מסתובבת ביער תוך שהיא קוטפת פרחים לסבתה.
בזמן הזה הזאב רץ כחץ מקשת לבית הסבתא, הערים עליה בהתחזותו לכיפה אדומה, וטרף אותה בשלמותה. לאחר מכן נשכב במיטתה, כאשר הוא לובש את בגדיה, בציפייה לכיפה אדומה שתבוא. כעבור זמן מה הגיעה כיפה אדומה אל הבית. הזאב, אשר חיקה את קולה של הסבתא, ביקש מכיפה אדומה להתקרב למיטה, ואז התנהל בין כיפה אדומה לזאב הדיאלוג המפורסם:
"סבתא, למה זה אזנייך ארוכות כל-כך?" - "כדי לשמוע אותך טוב יותר, יקירתי" ענה הזאב.
"ולמה עינייך גדולות כל-כך?" - "כדי לראות אותך טוב יותר, יקירתי".
"ולמה פיך גדול כל-כך ושינייך חדות כל-כך?" - "כדי לטרוף אותך!" ענה הזאב, זינק ובלע את כיפה אדומה.
למזלם של כיפה אדומה וסבתה, עבר הצייד באותו רגע ליד בית הסבתא. הוא נכנס פנימה, תפס את הזאב הרע, פתח את בטנו והוציא משם את כיפה אדומה ואת הסבתא, ובמקומן הכניס לבטנו סלעים, שגרמו למותו של הזאב.
[עריכה] משמעות האגדה
כרבות מן המעשיות המוכרות כיום, שורשי המעשיה נעוצים בעבר הרחוק והיא נושאת בחובה מסר שהשתנה במרוצת השנים. אמונה עממית גורסת כי את האגדה "כיפה אדומה" נהגו אמהות לספר לבנותיהן, בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה (סמל לווסת), עליך להיזהר מזאבים, משמע גברים. הסיפור התגלגל עד שערכו האחים גרים, במאה ה-19 את האוסף הנודע שלהם ובשל שינויים חברתיים, השתנתה מטרתו והמסר אשר נשא בחובו היה: אסור לדבר עם זרים. בתקופה ההיא, מעשיות רבות כללו אלימות רבה וסופן לא היה משמח. בפרט, כיפה אדומה וסבתא, שתיהן נרצחו על ידי הזאב הרע. בתקופה מאוחרת, כאשר אלימות הפכה לטאבו, לפחות לילדים, הוסיפו לאגדה המפורסמת את הצייד שנחפז להציל את כיפה אדומה וסבתא מבטנו של הזאב בסוף הסיפור, וזוהי הגרסה המוכרת כיום.
[עריכה] אריך פרום
לפרשנותו של אריך פרום ("השפה שנשכחה" עמ' 194-199), המשמעות אמנם נסובה על עניין המיניות. הכיפה הקטנה מקטיפה אדומה מסמלת את הוסת, והאזהרה לא לשבור את בקבוק היין היא אזהרה ברורה מפני קיום יחסי מין ואובדן בתולים. עם זאת הוא תוהה על תפקידו של הגבר וכיצד מוצגת המיניות בסיפור. לטענתו הגבר מצטייר כבעל חיים ערמומי ואכזר, ויחסי המין מתוארים כיחסים קניבליים שבהם הגבר בולע את האישה. תיאור זה מבטא איבה עמוקה כלפי הגבר והמין, שיש להניח שאיננו מקובל על נשים שמחבבות גברים ונהנות מיחסי מין. גם בסיפור של מילוי כרסו של הזאב באבנים, הוא רואה הצגה של איבה ודעה קדומה כלפי הגברים. כדי להעמיד את הגבר באור מגוחך נותנים לו למלא תפקיד של אישה הרה, אך שמים בבטנו אבנים שהם סמל לעקרות, שכובדן ממית אותו. על פי פרום, סיפור אגדה זה הינו סיפור של שלוש דורות של נשים המסמלות את הסכסוך העתיק של גבר-אישה, שגם מסתיים בניצחונן, בניגוד למיתוס של אדיפוס, שבו הגבר יוצא כמנצח.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- קתרין אורנשטיין, לרקוד עם זאבים (באנגלית)
