יעקב האפט – הבדלי גרסאות

יעקב האפט
לידה	11 בינואר 1884; קונטופ , אוקראינה
פטירה	1966 (בגיל 81 בערך); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר הרצל, ירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:24, 6 ביוני 2017

המונח "יעקב האפט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יעקב האפט (פירושונים).

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יעקב האפט (1966-1884) היה סופר ורואה חשבון יליד קונטופ, אוקראינה, ייסד את חברת "האפט את האפט" לראיית חשבון, היה חבר הנשיאות בוועד הלאומי ובוועד קהילת ירושלים, ייסד את פרס ברנר בשנת 1945, והיה ממקימי שכונת בית הכרם בירושלים.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

יעקב האפט, בנם של הרב ר' בנציון ושפרינצה, נולד בקונטופ באוקראינה ב-11 בינואר 1884.^[1] בגיל שלוש הוא עבר לעיר השדה קלינצקי, אוקראינה, וכשהיה כבן 17-16 החל ללמוד בישיבת וולוז'ין^[1] והשתלם בלימוד עצמי ובהשכלה עברית כללית.

העלייה לארץ ישראל

יעקב היה מבין מארגני חבורה ציונית בעירו, ועד מהרה נבחר לצאת בשליחותה לעיירות בסביבתה. בין החבורות הציוניות האחרות, האפט פגש את אורי ניסן גנסין, שעד מהרה נעשה לידידו הקרוב; בשנת 1904, החליט יעקב לעלות לארץ ישראל עם החבורה הציונית שעליה נימנו גנסין והדסה יוּריץ, רעייתו לעתיד.^[2] זאת למרות ניסיונות לשכנוע כנגד הרעיון מאישים שפגש, כגון הרב טשרנוביץ, שבניו תכננו לעלות עם יעקב ארצה^[3]; כשהגיעו לארץ, התפזרה החבורה בארץ ונפגשה מדי פעם במקומות שונים.^[2]

עבודתו וחייו בארץ ישראל

עם עלייתו לארץ ישראל החליט יעקב לעבוד בקטיף בפרדסי פתח תקווה, כאחד מראשוני הפועלים היהודיים שעסקו בעבודה זו - הפועלים הערבים היו היחידים שעבדו בה.^[4] לאחר שכנוע יהושע שטמפפר - אחד ממייסדי פתח תקווה - והסכמה לאי קבלת שכר בימי עבודתם הראשונים (ימי ניסיון), הצליחו יעקב וחברו שבא עמו מרוסיה, הלל קרסיק, לקבל את העבודה הנכספת.^[4] מבעקבות הצלחתם בעבודת הקטיף, הם המשיכו בה ואף נוספו עוד פועלים עברים לעבודה, ביניהם גם א"ד גורדון, שעבד לצדו של יעקב בשלב מסוים. לאחר זמן מה, עבר יעקב לעבוד גם כפועל בפרדסי מקווה ישראל.^[5]

בשנת 1905 נסע יעקב לבזל, שם לקח חלק בקונגרס הציוני השביעי שבו נדחתה סופית תוכנית אוגנדה"- כנציג של חברי התנועה היהודית ממחוז קונטופ שבו נולד.^[6] לאחר הקונגרס חזר יעקב לרוסיה, ונישא שם להדסה בת משה אהרן יוּריץ שנה לאחר חזרתו, ב-1906, בעיירת מולדתה קלינצקי. באותה השנה עברו בני הזוג לשיקגו, ארצות הברית ויקב עבד כסוכן מכוניות. בני הזוג לא הצליחו להתרגל לאורח חייה ולמושגיה של החברה האמריקאית, ולכן ב-1910 החליטו שניהם לעלות שנית ארצה.^[1]^[6]

חוות כנרת

לאחר שעלה יעקב שנית ארצה, מונה יעקב על ידי ארתור רופין לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של חוות כנרת שאותו מילא במשך כשנתיים 1911-1912. ^[6]

בחוות כנרת נולדו ליעקב ולהדסה שני ילדיהם הראשונים, ושניהם נפטרו טרם הגיעו לגיל שנה. בנם הבכור היה לוטוס, שנולד ב-1911,^[1] והיה הילד הראשון שנולד בחוות כנרת.^[7] כשהיה בן כשישה חודשים, חלה לוטוס, ויעקב ורעייתו לקחו אותו לבית החולים האנגלי שהיה בטבריה באותה התקופה, אך הוא נפטר בעודו שם.^[8] לאחר מכן נולדה להם ילדתם השנייה, ורדית, וגם היא נפטרה, כאמור, לפני הגיעה לגיל שנה; קבר בנם, לוטוס, היה הקבר הראשון בבית הקברות ששכן על חוף ים כנרת.^[8]

ירושלים

מהצער ומהיגון הכבד על השכילה משני ילדיהם הבכורים, נפרדו ההורים השכולים מהחווה ומשני קברי ילדיהם, ופנו לירושלים.^[8]

בירושלים קיבל יעקב את תפקיד ניהול בתי המלאכה של בית הספר לאמנות בצלאל.^[9]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, חברו הטוב, יוסף חיים ברנר, קרס תחת הלחץ הנוצר עקב "הפיכתם של ניתיני רוסיה לאויבי המדינה" - שכן הוא היה ממוצא רוסי, והאימפריה העות'מאנית הייתה השולטת במדינה באותה התקופה - ועבר עם בני משפחתו לחוות בן שמן,^[10] כשהוא הותיר את כל כתבי היד שלו אצל האפט למשמרת.^[11]

כשפסקה מלחמת העולם הראשונה, עם תום הכיבוש הבריטי בשנת 1918, החל להתארגן היישוב היהודי בירושלים. היישוב בחר ב"ועד העיר ליהודי ירושלים" לייצגו אל מול השלטון הבריטי, ולארגן את השירותים הקהילתיים שלו (חינוך, בריאות, סעד וכו'). האפט היה חבר בוועד עד לשנת 1932, ואף היה חבר בנשיאותו מספר שנים.^[12]^[1] היישוב היהודי בארץ ישראל גם החל להתארגן מחדש באותה התקופה, ויוסד "הועד הלאומי לכנסת ישראל" - הארגון שייצג את היישוב היהודי אל מול השלטון הבריטי - בו היה האפט חבר עד 1927.^[12]

יעקב והדסה התגוררו באותה התקופה בשכונת בצלאל, שם נולדו בניהם דניאל ויהונתן; בשנים 1918-1919 עבד יעקב כמנהל עסקי בבית החולים "הדסה", ובשנים 1920-1928 היה מנהל מדור הביקורת בהנהלה הציונית, ומילא בה גם תפקידים אחרים.^[12]

במאורעות תרפ"א, 1921, נמצאה גופתו של ברנר הרוג בשכונה ערבית בסמוך לתל אביב, בה חי את חודש חייו האחרון. מותו של ברנר השרה דיכאון רב על מעריציו ואוהביו, וביניהם יעקב האפט, שייסד עקב כך בשנת 1945 את פרס ברנר, המוענק מאז מדי שנה לסופר עברי בארץ ישראל.^[12]

בשנת 1925 הוסמך יעקב לרואה חשבון, ומשנת 1928 כיהן כראש החברה לראיית חשבון אותה ייסד, "האפט את האפט".^[12]

ייסוד שכונת "בית הכרם"

האפט היה ממייסדיה הבולטים של שכונת בית הכרם, ונטל חלק מרכזי בארגונה ובניהולה במשך שנים רבות.^[13]

יעקב האפט היה מבין יוזמי הקמת אגודת "בוני בית", בשנת 1920, שמטרתה הייתה להקים שכונה חדשה בירושלים.^[14] חברי הארגון שילמו תשלומים חודשיים, בשיעורים קטנים, על מנת שיהיה בסופו של דבר לארגון די כסף כדי לקנות את השטח אחריו הם תרו על מנת להשיג את המטרה. ^[15] בארגון היו כמאה וחמישים חברים, ולכן השטח שנזדקקו לו היה גדול - לפי התכנונים הראשוניים, הם רצו לספק לכל חבר מגרש בשטח של כ-1.5 דונמים (לביתו), ומכאן שהיו זקוקים לכ-300 דונם שטח סך הכל, מאחר שהיו זקוקים גם לשטח למקומות ציבוריים, דרכים וכבישים.^[16]

תחילה מצאו חברי האגודה שתי קרקעות אפשריות בדרך להר הצופים, אך ויתרו עליהן מאחר שלאחת היה מחיר גבוה מדי, והשנייה, למרות מחירה הנמוך, הייתה על גבעה רמה, שמשני עבריה מורדים תלולים המוליכים אל גיאיות - מקום לא מתאים לבניית שכונת מגורים. כך חיפשו חברי האגודה את הקרקע המתאימה לבניית היישוב, ומצאו בשלב מסוים חלקת אדמה במקום בו כיום שכונת "בית וגן", אך האגודה "בית וגן" הכריזו כי להם זכות קדימה על החלקה, וכך ויתרו להם עליה חברי "בוני בית".^[16]

לבסוף הם קנו חלקת אדמה ממערב לירושלים, שם נמצאת שכונת "בית הכרם" גם היום, אך על מנת להצליח בהתמקחות על מחירה עם בעל האדמה, הם היו צריכים לבקש מאדם אמיד אשר עמד בגמר קניית גמר האדמה לוותר עליה - בכך שסיפרו לו על כוונותיהם לבניית השכונה, ולאחר שלא עבדו טיעוניהם, תענו כי יתבעו אותו במידה ולא יוותר על הקרקע - וכך הם נותרו הקונים היחידים.^[17] קניית השטח מיוחסת בפרט ליעקב האפט.^[18]

האפט כיהן בתור יו"ר הוועד של שכונת בית הכרם מהשנה הראשונה לקיומו, 1922, עד 1925, השנה בה התפטר מראשות הוועד, שלאחריה באסיפה הכללית הראשונה של השכונה הוחלט לרשום את שמו של האפט כאחד ממייסדי השכונה וכראש הוועד הראשון שלה.^[19]

בשנת 1927 נבחר יעקב שוב באסיפה הכללית של השכונה ליו"ר הוועד, ולאחר שהוציא את הוועד ממצבו הכספי הקשה - בעזרת הלוואות שהצליח להשיג - וביצע שיפורים רבים בשכונה, פרש בשנית מניהול הוועד, אך עדיין המשיך בפעילותו בוועדות אחרות.^[19]

תפקידיו

במהלך חייו האפט מילא תפקידים רבים:

מנהל אדמיניסטרטיבי של חוות כנרת בשנים 1912-1911.^[20]
מנהל בתי המלאכה של בצלאל בירושלים בשנים 1918-1913.^[20]
מנהל עסקי "הדסה" בירושלים בשנים 1919-1918.^[20]
מנהל מדור הביקורת בהנהלה הציונית בשנים 1928-1920.^[20]
מייסד חברת "האפט את האפט" לראיית חשבון ב-1928.^[20]
חבר הוועד הלאומי בשנים 1927-1920.^[20]
חבר ועדת קהילת ירושלים בשנים 1932-1918 ואף חבר נשיאות בחלק מן השנים הללו.^[20]
מיסד שכונת בית הכרם בשנת 1922.^[13]
חבר הוועד הראשון של שכונת בית הכרם בשנת 1922.^[13]
מיסד פרס ברנר בשנת 1945, אותו יסד על מנת להנציח את חברו הטוב - הסופר יוסף חיים ברנר.^[20]

כתיבתו הספרותית

האפט כתב ויצר עד לשנות ה-30 לחייו, ולאחר מכן עשה הפסקה של כ-45 שנה, שלאחריה הרים מחדש את העט והמשיך לכתוב. יצירותיו מתאפיינות בעיקר בהצגת חייו האישיים ובאהבת הארץ והידורה.^[21]

ספרים ומאמרים שכתב

ברון כוכבי ערב (ירושלים, הוצאת ניומן, 1959).
במעגלי זריחה ושקיעה (ירושלים, קריית ספר, תשכ"ג).
"בנבכי החיים", מאזניים, כרך 1(יוני 1956).

שנותיו האחרונות

את שנותיו האחרונות האפט הקדיש ברובן לכתיבה. הוא כתב שני ספרים, אוטוביוגרפיים ברובם, "ברון כוכבי ערב" ו-"מעגלי זריחה ושקיעה". ^[22]

בשנת 1966 נפטר האפט בירושלים^[20] בגיל 82.

לקריאה נוספת

יעקב האפט - איש המעש והספר - דברים שנאמרו לכבודו בהגיעו לגבורות במסיבה שנערכה על ידי אגודת הסופרים באולם טשרניחובסקי בתל אביב בי"ד בטבת תשכ"ד (30-12-63), דפוס סיוון - 1965.
שרגא קדרי, בית הכרם - בת הארבעים, הוצאת בית הכרם.
אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, ירושלים: הוצאת בית הוועד הישן - 1992.
נורית גוברין, אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו, הארץ.

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נורית גוברין, אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו, הארץ
^ ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 12
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 13-14
^ ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 17
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 18
^ ¹ ² ³ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 20
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 24
^ ¹ ² ³ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 24
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 25
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 28
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 29
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 30
^ ¹ ² ³ שרגא קדרי, בית הכרם - בת הארבעים, בית הכרם, עמ' 1-3
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 31
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 31
^ ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 32
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 33
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 35
^ ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 43
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ "אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו". הארץ. 2015. נבדק ב-2017-05-21.
^ יעקב האפט, ברון כוכבי ערב, הוצאת ניומן, 1959
^ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 43-44

[הערה_מספר_20170531044152:2-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נורית גוברין, אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו, הארץ

[הערה_מספר_20170531044152:3-2] ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 12

[3] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 13-14

[הערה_מספר_20170531044152:4-4] ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 17

[5] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 18

[הערה_מספר_20170531044152:5-6] ¹ ² ³ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 20

[7] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 24

[הערה_מספר_20170531044152:6-8] ¹ ² ³ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 24

[9] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 25

[10] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 28

[11] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 29

[הערה_מספר_20170531044152:7-12] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 30

[הערה_מספר_20170531044152:1-13] ¹ ² ³ שרגא קדרי, בית הכרם - בת הארבעים, בית הכרם, עמ' 1-3

[14] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 31

[15] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 31

[הערה_מספר_20170531044152:8-16] ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 32

[17] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 33

[18] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 35

[הערה_מספר_20170531044152:9-19] ¹ ² אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 43

[הערה_מספר_20170531044152:0-20] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ "אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו". הארץ. 2015. נבדק ב-2017-05-21.

[21] יעקב האפט, ברון כוכבי ערב, הוצאת ניומן, 1959

[22] אליהו וגר, יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם, עמ' 43-44

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |מקום לידה=קונטופ , [[אוקראינה]]
 |מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]]
-|תמונה=
 |כיתוב=בנימין זאב הרצל, אבי [[התנועה הציונית]] והוגה [[מדינת ישראל]], סביבות [[1900]]
-|שם בשפת המקור=
-|מדינה=
 |מקום קבורה=[[הר הרצל]], [[ירושלים]]
-|מפלגה=
 |בת-זוג=[[הדסה בת משה אהרן יוּריץ]]
-|בן-זוג=
-|אתר אינטרנט=
-|תפקיד2=
 }}
 '''יעקב האפט''' ([[1966]]-[[1884]]) היה [[סופר]] ו[[רואה חשבון]] יליד [[קונוטופ|קונטופ]], [[אוקראינה]], ייסד את חברת "האפט את האפט" לראיית חשבון, היה חבר הנשיאות ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]] וב[[ועד קהילת ירושלים|וועד קהילת ירושלים]], ייסד את [[פרס ברנר]] בשנת [[1945]], והיה ממקימי שכונת [[בית הכרם]] ב[[ירושלים]].
@@ שורה 24: / שורה 17: @@
 === העלייה לארץ ישראל ===
-יעקב היה מבין מארגני חבורה [[ציונות|ציונית]] בעירו, ועד מהרה נבחר לצאת בשליחותה לעיירות בסביבתה. בין החבורות הציוניות האחרות, האפט פגש את [[אורי ניסן גנסין]], שעד מהרה נעשה לידידו הקרוב; בשנת [[1904]], החליט יעקב לעלות ל[[ארץ ישראל]] עם החבורה הציונית שעליה נימנו גנסין ו[[הדסה בת משה אהרן יוריץ|הדסה יוּריץ]], רעייתו לעתיד{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:3|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 12|שנת הוצאה=}}}}. זאת למרות ניסיונות לשכנוע כנגד הרעיון מאישים שפגש, כגון [[הרב טשרנוביץ]], שבניו תכננו לעלות עם יעקב ארצה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 13-14|שנת הוצאה=}}}}; כשהגיעו לארץ, התפזרה החבורה בארץ ונפגשה מדי פעם במקומות שונים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:3}}
+יעקב היה מבין מארגני חבורה [[ציונות|ציונית]] בעירו, ועד מהרה נבחר לצאת בשליחותה לעיירות בסביבתה. בין החבורות הציוניות האחרות, האפט פגש את [[אורי ניסן גנסין]], שעד מהרה נעשה לידידו הקרוב; בשנת [[1904]], החליט יעקב לעלות ל[[ארץ ישראל]] עם החבורה הציונית שעליה נימנו גנסין ו[[הדסה בת משה אהרן יוריץ|הדסה יוּריץ]], רעייתו לעתיד.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:3|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 12|שנת הוצאה=}}}} זאת למרות ניסיונות לשכנוע כנגד הרעיון מאישים שפגש, כגון [[הרב טשרנוביץ]], שבניו תכננו לעלות עם יעקב ארצה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 13-14|שנת הוצאה=}}}}; כשהגיעו לארץ, התפזרה החבורה בארץ ונפגשה מדי פעם במקומות שונים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:3}}
 === עבודתו וחייו בארץ ישראל ===
@@ שורה 30: / שורה 23: @@
 עם עלייתו לארץ ישראל החליט יעקב לעבוד בקטיף בפרדסי [[פתח תקווה]], כאחד מראשוני הפועלים היהודיים שעסקו בעבודה זו - הפועלים הערבים היו היחידים שעבדו בה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:4|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 17|שנת הוצאה=}}}} לאחר שכנוע [[יהושע שטמפפר]] - אחד ממייסדי פתח תקווה - והסכמה לאי קבלת שכר בימי עבודתם הראשונים (ימי ניסיון), הצליחו יעקב וחברו שבא עמו מרוסיה, [[הלל קרסיק]], לקבל את העבודה הנכספת.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:4}} מבעקבות הצלחתם בעבודת הקטיף, הם המשיכו בה ואף נוספו עוד פועלים עברים לעבודה, ביניהם גם [[אהרן דוד גורדון|א"ד גורדון]], שעבד לצדו של יעקב בשלב מסוים. לאחר זמן מה, עבר יעקב לעבוד גם כפועל בפרדסי [[מקוה ישראל|מקווה ישראל]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 18|שנת הוצאה=}}}}
-בשנת [[1905]] נסע יעקב ל[[בזל|בזל]], שם לקח חלק ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני השביעי]] שבו נדחתה סופית [[תוכנית אוגנדה|תוכנית אוגנדה]]"- כנציג של חברי התנועה היהודית ממחוז קונטופ שבו נולד.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 20|שנת הוצאה=}}|שם=הערה מספר 20170531044152:5}} לאחר הקונגרס חזר יעקב ל[[רוסיה]], ונישא שם להדסה בת משה אהרן יוּריץ שנה לאחר חזרתו, ב-[[1906]], בעיירת מולדתה קלינצקי. באותה השנה עברו בני הזוג [[שיקגו|לשיקגו, ארצות הברית]] ויקב עבד כסוכן מכוניות. בני הזוג לא הצליחו להתרגל לאורח חייה ולמושגיה של החברה האמריקאית, ולכן ב-[[1910]] החליטו שניהם לעלות שנית ארצה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:5}}
+בשנת [[1905]] נסע יעקב ל[[בזל]], שם לקח חלק ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני השביעי]] שבו נדחתה סופית [[תוכנית אוגנדה]]"- כנציג של חברי התנועה היהודית ממחוז קונטופ שבו נולד.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 20|שנת הוצאה=}}|שם=הערה מספר 20170531044152:5}} לאחר הקונגרס חזר יעקב ל[[רוסיה]], ונישא שם להדסה בת משה אהרן יוּריץ שנה לאחר חזרתו, ב-[[1906]], בעיירת מולדתה קלינצקי. באותה השנה עברו בני הזוג [[שיקגו|לשיקגו, ארצות הברית]] ויקב עבד כסוכן מכוניות. בני הזוג לא הצליחו להתרגל לאורח חייה ולמושגיה של החברה האמריקאית, ולכן ב-[[1910]] החליטו שניהם לעלות שנית ארצה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:5}}
 === חוות כנרת ===
 לאחר שעלה יעקב שנית ארצה, מונה יעקב על ידי [[ארתור רופין]] לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של חוות כנרת שאותו מילא במשך כשנתיים [[1911]]-[[1912]]. {{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:5}}
-בחוות כנרת נולדו ליעקב ולהדסה שני ילדיהם הראשונים, ושניהם נפטרו טרם הגיעו לגיל שנה. בנם הבכור היה לוטוס, שנולד ב-[[1911]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:2}}, והיה הילד הראשון שנולד בחוות כנרת.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 24|שנת הוצאה=}}}} כשהיה בן כשישה חודשים, חלה לוטוס, ויעקב ורעייתו לקחו אותו לבית החולים האנגלי שהיה בטבריה באותה התקופה, אך הוא נפטר בעודו שם.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:6|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 24|שנת הוצאה=}}}} לאחר מכן נולדה להם ילדתם השנייה, ורדית, וגם היא נפטרה, כאמור, לפני הגיעה לגיל שנה; קבר בנם, לוטוס, היה הקבר הראשון בבית הקברות ששכן על חוף ים כנרת.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:6}}
+בחוות כנרת נולדו ליעקב ולהדסה שני ילדיהם הראשונים, ושניהם נפטרו טרם הגיעו לגיל שנה. בנם הבכור היה לוטוס, שנולד ב-[[1911]],{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:2}} והיה הילד הראשון שנולד בחוות כנרת.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 24|שנת הוצאה=}}}} כשהיה בן כשישה חודשים, חלה לוטוס, ויעקב ורעייתו לקחו אותו לבית החולים האנגלי שהיה בטבריה באותה התקופה, אך הוא נפטר בעודו שם.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:6|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 24|שנת הוצאה=}}}} לאחר מכן נולדה להם ילדתם השנייה, ורדית, וגם היא נפטרה, כאמור, לפני הגיעה לגיל שנה; קבר בנם, לוטוס, היה הקבר הראשון בבית הקברות ששכן על חוף ים כנרת.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:6}}
 === ירושלים ===
@@ שורה 42: / שורה 35: @@
 בירושלים קיבל יעקב את תפקיד ניהול בתי המלאכה של בית הספר לאמנות [[בצלאל]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 25|שנת הוצאה=}}}}
-בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], חברו הטוב, [[יוסף חיים ברנר]], קרס תחת הלחץ הנוצר עקב "הפיכתם של ניתיני רוסיה לאויבי המדינה" - שכן הוא היה ממוצא רוסי, והאימפריה העות'מאנית הייתה השולטת במדינה באותה התקופה - ועבר עם בני משפחתו ל[[חוות בן שמן]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 28|שנת הוצאה=}}}}, כשהוא הותיר את כל כתבי היד שלו אצל האפט למשמרת{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 29|שנת הוצאה=}}}}.
+בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], חברו הטוב, [[יוסף חיים ברנר]], קרס תחת הלחץ הנוצר עקב "הפיכתם של ניתיני רוסיה לאויבי המדינה" - שכן הוא היה ממוצא רוסי, והאימפריה העות'מאנית הייתה השולטת במדינה באותה התקופה - ועבר עם בני משפחתו ל[[חוות בן שמן]],{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 28|שנת הוצאה=}}}} כשהוא הותיר את כל כתבי היד שלו אצל האפט למשמרת.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 29|שנת הוצאה=}}}}
-כשפסקה מלחמת העולם הראשונה, עם תום הכיבוש ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] בשנת [[1918]], החל להתארגן היישוב היהודי בירושלים. היישוב בחר ב"[[ועדת קהילת ירושלים|ועד העיר ליהודי ירושלים]]" לייצגו אל מול השלטון הבריטי, ולארגן את השירותים הקהילתיים שלו (חינוך, בריאות, סעד וכו'). האפט היה חבר בוועד עד לשנת 1932, ואף היה חבר בנשיאותו מספר שנים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:7|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 30|שנת הוצאה=}}}} {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נורית גוברין|שם=אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו|כתב עת=הארץ}}|שם=הערה מספר 20170531044152:2}} ה[[היישוב|יישוב היהודי]] בארץ ישראל גם החל להתארגן מחדש באותה התקופה, ויוסד "[[הוועד הלאומי|הועד הלאומי לכנסת ישראל]]" - הארגון שייצג את היישוב היהודי אל מול השלטון הבריטי - בו היה האפט חבר עד [[1927]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:7}}
+כשפסקה מלחמת העולם הראשונה, עם תום הכיבוש ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] בשנת [[1918]], החל להתארגן היישוב היהודי בירושלים. היישוב בחר ב"[[ועדת קהילת ירושלים|ועד העיר ליהודי ירושלים]]" לייצגו אל מול השלטון הבריטי, ולארגן את השירותים הקהילתיים שלו (חינוך, בריאות, סעד וכו'). האפט היה חבר בוועד עד לשנת 1932, ואף היה חבר בנשיאותו מספר שנים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:7|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 30|שנת הוצאה=}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נורית גוברין|שם=אדם מעשי ונשכח מחכה לביוגרפיה משלו|כתב עת=הארץ}}|שם=הערה מספר 20170531044152:2}} ה[[היישוב|יישוב היהודי]] בארץ ישראל גם החל להתארגן מחדש באותה התקופה, ויוסד "[[הוועד הלאומי|הועד הלאומי לכנסת ישראל]]" - הארגון שייצג את היישוב היהודי אל מול השלטון הבריטי - בו היה האפט חבר עד [[1927]].{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:7}}
 יעקב והדסה התגוררו באותה התקופה בשכונת בצלאל, שם נולדו בניהם דניאל ויהונתן; בשנים [[1918]]-[[1919]] עבד יעקב כמנהל עסקי בבית החולים "[[מרכז רפואי הדסה|הדסה]]", ובשנים [[1920]]-[[1928]] היה מנהל מדור הביקורת ב[[ההנהלה הציונית|הנהלה הציונית,]] ומילא בה גם תפקידים אחרים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:7}}
@@ שורה 59: / שורה 52: @@
 תחילה מצאו חברי האגודה שתי קרקעות אפשריות בדרך ל[[הר הצופים|הר הצופים,]] אך ויתרו עליהן מאחר שלאחת היה מחיר גבוה מדי, והשנייה, למרות מחירה הנמוך, הייתה על גבעה רמה, שמשני עבריה מורדים תלולים המוליכים אל גיאיות - מקום לא מתאים לבניית שכונת מגורים. כך חיפשו חברי האגודה את הקרקע המתאימה לבניית היישוב, ומצאו בשלב מסוים חלקת אדמה במקום בו כיום שכונת "[[בית וגן]]", אך האגודה "בית וגן" הכריזו כי להם זכות קדימה על החלקה, וכך ויתרו להם עליה חברי "בוני בית".{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:8}}
-לבסוף הם קנו חלקת אדמה ממערב לירושלים, שם נמצאת שכונת "בית הכרם" גם היום, אך על מנת להצליח בהתמקחות על מחירה עם בעל האדמה, הם היו צריכים לבקש מאדם אמיד אשר עמד בגמר קניית גמר האדמה לוותר עליה - בכך שסיפרו לו על כוונותיהם לבניית השכונה, ולאחר שלא עבדו טיעוניהם, תענו כי יתבעו אותו במידה ולא יוותר על הקרקע - וכך הם נותרו הקונים היחידים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 33|שנת הוצאה=}}}}. קניית השטח מיוחסת בפרט ליעקב האפט.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 35|שנת הוצאה=}}}}
+לבסוף הם קנו חלקת אדמה ממערב לירושלים, שם נמצאת שכונת "בית הכרם" גם היום, אך על מנת להצליח בהתמקחות על מחירה עם בעל האדמה, הם היו צריכים לבקש מאדם אמיד אשר עמד בגמר קניית גמר האדמה לוותר עליה - בכך שסיפרו לו על כוונותיהם לבניית השכונה, ולאחר שלא עבדו טיעוניהם, תענו כי יתבעו אותו במידה ולא יוותר על הקרקע - וכך הם נותרו הקונים היחידים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 33|שנת הוצאה=}}}} קניית השטח מיוחסת בפרט ליעקב האפט.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 35|שנת הוצאה=}}}}
 האפט כיהן בתור יו"ר ה[[ועד שכונת בית הכרם|וועד של שכונת בית הכרם]] מהשנה הראשונה לקיומו, [[1922]], עד [[1925]], השנה בה התפטר מראשות הוועד, שלאחריה באסיפה הכללית הראשונה של השכונה הוחלט לרשום את שמו של האפט כאחד ממייסדי השכונה וכראש הוועד הראשון שלה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170531044152:9|{{צ-ספר|מחבר=אליהו וגר|שם=יעקב האפט - חלוץ, איש המעש והספר, מראשוני המייסדים של בית הכרם|מו"ל=עמ' 43|שנת הוצאה=}}}}